עריכת הדף "
פני משה/פאה/ח/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מתני'}} מי שיש לו מאתים זוז.''' קים להו לרבנן שאלו מספיקין לשנה אחת למזונות ולכסות: '''{{עוגן1|היו}} ממושכנין בכתובת אשתו.''' שכתב לה להיות לה למשכון עליהם או לב"ח: '''{{עוגן1|ואת}} כלי תשמישו.''' כלים של אכילה ושתיה אפי' הן של כסף ושל זהב והני מילי כשבא ליטול שכחה ופאה ומעשר עני ואינו נוטל מקופה של צדקה אבל אם בא ליד גבאי שכבר הוא נוטל מקופה של צדקה אז לא יטול אפי' לקט שכחה ופאה ומעשר עני עד שימכור כליו היפים ויקח אחרים פחותין מהן ואז יטול: '''{{עוגן1|גמ'}} חד תלמיד וכו'.''' גרסי' להא בפ"ג דסוטה בהלכה ד': והוה רבי רגיל לזכות עמו וליתן לו בשנה השלישית מעשר עני והכניסו בו התלמידים עין הרע ומלאו לו עד מאתים דינר שיהא אסור לקבל וכשבא רבי לזכות אותו: '''{{עוגן1|א"ל}} רבי אית לי שיעורא.''' ומעתה אין לי לקבל: '''{{עוגן1|אמר}}.''' רבי זה מכת פרושין נגעו בו. מן העושים עצמן כפרושים ונותנין צדקה ומתכוונין להרע ורמז לתלמידיו והכניסוהו לקפילין והוא חנות שמוכרין שם מיני מאכל וחסרו ממנו ע"י הוצאה חד קרט הוא רובע דינר וחזר ונתן לו מעשר עני כמו שהיה רגיל עמו: '''{{עוגן1|משפחת}} אנטבילא היתה בירושלם וכו'.''' בתוספתא שם והתם גריס ג' מאות שקלי זהב והגי' דהכא כך היא בספרי פ' כי תבא: '''{{עוגן1|דהוון}} דרשין בשעריך בשעריך לרבות ירושלם.''' שהיו החכמים דורשין לתרי בשעריך דכתיבי אצל הגר ושמחת לפני ה' אלהיך וגו' והלוי אשר בשעריך והגר ולמטה כתוב ושמחת בחגך וגו' והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ולרבות ירושלם שאותן היושבין בתוכה שלא להוציאם לחוץ ושם יתנו להם פרנסתם שישמחו בה בזמן שמחה: '''{{עוגן1|והתני}}.''' בניחותא כלומר וכן תני נמי שם. מעשה וכו' לפי שהיה רגיל כך וכמו שפסקו להמשפחה כל כך הרבה שיהיו יכולין להתפרנס כפי שהיו רגילין: '''{{עוגן1|ואפשר}} כן.''' בתמיה וכי מצווין הן ליתן כמו מעדנים אלו. '''{{עוגן1|אלא}} דלא הוה אכיל עם חורנין.''' כלומר מפני שהיה רגיל שלא לאכול שום תבשיל הנעשה עם מאכלים אחרים. א"נ שהיה רגיל לאכול בלבדו תמיד ומתנהג בחשיבות הרבה ובמעדנים כאלו וכפי שהיא רגיל כך היו מעלין לו: '''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא שם: '''{{עוגן1|א"ר}} מנא כלי כסף.''' שנותנין לו תחת שהיה רגיל בכני זהב וכן כלי זכוכית שנותנין תחת של נחושת: '''{{עוגן1|בגופיהן}}.''' כלומר אפילו בגופיהן שהן כלים שמשתמשין בגופן כגון כלי מאכל ומשתה מוכרין את של זהב ונותנין לו תחתיהן של כסף וכן כולם: '''{{עוגן1|והתני}}.''' שם לעיל היה משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת וא"כ קשיין אהדדי דהכא תני שאין נותנין לו הכלים כפי שהיה רגיל: '''{{עוגן1|כאן}} בגופו וכאן בשאינו גופו.''' סיומא דקושיא היא כלומר מאי לאו דהא דקתני נותנין לו כמו שהיה רגיל היינו בכלים שהשתמש בהן בגופו כמו כלי מילת למלבושיו וכיוצא בזה והא דקתני מוכרין את המשובח ונותנין לו אחרים הפחותין מהן בשאינן כלים של גופו כגון כלי מלאכה וכיוצא בהן וקשיא לר' מנא דאמר דאפי' בדבר שבגופו נותנין אחרים תחתיהן: '''{{עוגן1|מן}} אלין דנשיותה.''' מבית הנשייא שירד מנכסיו ומכר כליו החשובים והיו לוקחים לו מאכלים בכלי חרס: '''{{עוגן1|והוא}} אכל ומותיב.''' וכשהיה אוכל מהן היה משיב ממנו האכילה ומקיא אותה לחוץ לפי שהיה אסתניס ולא היה רגיל לאכול בכלים כאלו ואמר לו הרופא וכי עיקר התבשיל לא נתבשל בתוך הקדירה של חרס יהי' בעיניך כאילו אתה אוכל מתוך הקדירה בעצמה ואז לא תקוץ ולא תמאס לכלי חרס ומייתי הך עובדא ללמד מה הרגילות עושה. '''{{עוגן1|עד}} כדון בב"ח שהוא דוחק.''' הא דקתני במתני' היו ממושכנין לבעל חובו ה"ז יטול מפני שאינם שלו עד כאן בבע"ת שהיה דוחק אותו לשלם: '''{{עוגן1|אפי'}} בב"ח שאינו דוחק.''' אי נימא דאפי' אינו דוחק אותו לשלם או דילמא כיון שאינו דוחק אותו כדידי' דמיא: '''{{עוגן1|נשמעינה}} מן הדא.''' דקתני נמי לכתובת אשתו בהדיא ודא אשה לאו כבעל חוב שאינו דוחק הוא שהרי אין כתובה נגבית מחיים ואפ"ה קתני ה"ז יטול וש"מ דגם בב"ח שאינו דוחק לאו כדידיה דמי ונוטל. '''{{עוגן1|אין}} מחייבין אותו למכור וכו' ואת כלי תשמישו.''' ומפרש ר' חנינא הן החשובים של שבת כדאמר צריך אדם שיהו לו שני עטופין להתעטף ולהתלבש בהן אחד לחול וא' לשבת: '''{{עוגן1|וכי}} ערומה היתה.''' מה הי' צריכא לומר לה ושמת שמלותיך וכי ערומה תלך אלא אלו בגדי שבת שלה ושמלותיך המיוחדים לך קאמרה: '''{{עוגן1|בכון}} חברייא לקבליה.''' שלא היה לאל ידם לקיים זה וא"ל רבי מה נעשה כעטיפתנו בחול כן עטיפתנו בשבת שאין לנו אחרים. '''{{עוגן1|צריכין}} אתם לשנות.''' באיזה ענין ולשלשלן למטה ולא כמו שאתם רגילים לילך בחול: '''{{עוגן1|מן}} הדא.''' שהרי למדנו זה מן המקרא ורחצת וכו' כדלעיל ואגב דורש יוד יתירה בכתיב וירדתי שאמרה לה זכיתי תרד עמך ותצליח דרכך: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף