עריכת הדף "פני משה/עבודה זרה/ב/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|המורייס}}.''' שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ"ע ל"פ דשרי:

'''{{עוגן1|הגבינה}} ותירייקי.''' ובנוסחת הבבלי בית אונייקי שם כפר שרוב עגלים שלהם קריבין לע"ז ור"מ חייש למיעוטא וקסבר דאע"ג דרוב עגלים הווי מיעוטא כנגד שאר בהמות חיישינן למיעוטא וכל הגבינות הנמצאים שם אמרינן דילמא בקיבת עגלי ע"ז העמידן וחכמים לא חיישי למיעוטא והלכה כחכמים:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|יין}} למורייס.''' סוגיא זו כתובה בריש פי"א דתרומות והתם שייכא ואגב דפריך ממתני' מייתי לה כולה דתנן התם אין נותנין דבילה וגרוגרות של תרומה לתוך המורייס מפני שהוא מאבדו אבל נותנין את היין למורייס מפני שנותן בו טעם וקאמר התם מתניתא דרבי היא דפלוגתא היא בתוספתא שם פ"ח דרבי הוא דמתיר ליתן יין של תרומה למורייס ור"א בר' שמעון אוסר דס"ל דאינו נותנו אלא לעבור את הזוהמא והלכך אסור מפני שהוא מאבדו:

'''{{עוגן1|לפיכך}} אם עבר ונתן.''' לדברי רבי אסור המורייס לזרי' מפני שהיין של תרומה נותן בו טעם ומידי דעבידא לטעמא לא בטיל ולר"א בר"ש מותר לזרי' שהיין נאבד הוא ובטיל:

'''{{עוגן1|כדברי}} שהוא מתיר לזרי' א"כ מורייס הנכרי למה הוא אסור.''' הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

'''{{עוגן1|משום}} תבשילי נכרי'.''' הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

'''{{עוגן1|והתני}}.''' בתוספתא דמכלתין פ"ה מורייס אומן ה"ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

'''{{עוגן1|אומן}} מותר לאו בשאינו מבושל.''' הוא דהתירו וא"כ דכוותה שאינו אומן אע"פ שאינו מבושל אסור כצ"ל וכן הוא בתרומות:

'''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ"ט אסרו למורייס:

'''{{עוגן1|את}} שהוא וכו'.''' כלומר לעולם יין למורייס משום לעבורי זוהמא הוא דעבידא ובע"ז אסור דעכ"פ הנאה אית ביה מחמת יין נסך:

'''{{עוגן1|הדא}} אמרה וכו'.''' כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע"ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

'''{{עוגן1|ובלבד}} ביודעו.''' דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

'''{{עוגן1|ר'}} יוחנן ורבי אלעזר.''' התם בתרומות קאי דתנינן אין מבשלין את היין מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ופליגי לענין מאי ממעיטו:

'''{{עוגן1|ממדתו}}.''' שנחסר על ידי בישול:

'''{{עוגן1|משותיו}}.''' שאינו שוה כ"כ כמו יין חי ובני אדם חפצין יותר בו מביין מבושל:

'''{{עוגן1|ולא}} ידעין.''' ומספקא לן מי משניהם אמר הטעם הזה ומי אמר זה ממה דאמר ר' יוחנן בספ"ב דתרומות על הא דתנן שם אין תורמין יין מבושל על שאינו מבושל מפני שהוא רע על היפה וקאמר התם מתני' כר' יהודה וכלומר דאע"ג דפליג התם ברישא גבי תורמין בצל קטן שלם וכו' מ"מ ההיא דשאינו מבושל על המבושל וכו' כר' יהודה נמי אתיא דלא חזינן דפליג בסיפא והדר פריך ר' יוחנן שם מחלפה שיטתיה דר' יהודה מריש פ"ח דקתני מפני שהוא משביחו אלמא דס"ל יין מבושל עדיף טפי. ואמר ר"א אינה מחלפה שיטתו דתמן בפ"ח בכהן הוא דמתיר לבשלו דאע"פ שמחסרו ממדתו מ"מ משביחו מחמת שהוא מתקיים לו והכא בפ"ב בבעלים וצריך לתרום מן היפה לפי שנוח לו יותר להכהן ליקח ממנו יין חי כפי המידה וש"מ דר' יוחנן דקא' מחלפה שיטתיה דר' יהודה הוא דאמר דטעמיה דת"ק מפני שממעטו משותיו והלכך אפי' בכהן אין לו לבשלו ולעשות גרוע מכמות שהיה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>