עריכת הדף "
פני משה/סנהדרין/י/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כל}} ישראל יש להן חלק לעולם הבא.''' אפי' אלו שנתחייבו מיתת ב"ד מפני רשעתן יש להן חלק לעולם הבא ועולם הבא האמור כאן הוא עולם הבא לאחר תחיית המתים שעתידים לחיות ולעמוד בגופם ובנפשם חיים נצחיים כחמה וכלבנה וכוכבים כדאמר התם בגמרא מתים שעתידין לחיות אין חוזרין לעפרם והעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ואע"פ שיש בו גוף וגויה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ומפני שאין כל ישראל שוין בו אלא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו משום הכי קתני יש להם חלק: '''{{עוגן1|לעולם}} ירשו ארץ.''' ארץ החיים והוא העולם הבא: '''{{עוגן1|האומר}} אין תחיית המתים מן התורה.''' שכופר במדרשים דדרשינן מנין לתחית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא שאומר דלא רמיזא באורייתא כופר הוא: '''{{עוגן1|ואפיקורוס}}.''' שמבזה ת"ח וכ"ש המבזה התורה עצמה: '''{{עוגן1|אף}} הקורא בספרים החיצונים.''' ספרי מינים כגון ספרי אריסטו וחביריו ודברי הימים שלהם שאין בהם תועלת ודברי חשק ושיר של עגבים שאין בהן חכמה אלא אבוד הזמן בלבד: '''{{עוגן1|והלוחש}} על המכה.''' וברוקק הוא דאי' לו חלק לעולם הבא לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה: '''{{עוגן1|אף}} ההוגה את השם.''' של ד' אותיות כמו שהוא נכתב: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הוסיפו}} עליהן.''' בתוספתא פרק י"ב גרסי' לה ואיתא להאי סוגיא פ"ק דפאה ומקצתה בסוף פ"ק דקידושין: '''{{עוגן1|ואיני}} סופנה.''' איני חושבה ובפאה גריס ואיני סובלה: ע"ז וכו' חד אמר בקלות וכו' גרסי' לה אחר רובו זכיות וכו' דלקמן וכן הוא בפיאה וכלומר דפליגי אם אלו עבירות הן מאותו מיעוט עבירות דמר אמר שנפרעין ממנו בעה"ז כמו בשאר עבירות קלות ומר אמר אלו עבירות חמורות כמו רובו עבירות דיינינן ליה: '''{{עוגן1|היה}} מעוין.''' שוה בשוה: '''{{עוגן1|כמעשהו}}.''' לפי שאתה רואה למעשהו ואין לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם: '''{{עוגן1|היא}} דעתיה דר' לעזר.''' לשיטתיה הוא דאזיל דדריש מן ורב חסד מלמד שהוא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעשים. וכלומר דר"א פליג אדר' יוסי ב"ח דקאמר דעד שלא שקלו מעשיו הקב"ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולין הן ולפיכך חוטף שטר של עון אחד מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור"א סבר דאפילו אחר ששקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא"כ אין לו משלו כלום מטה כלפי חסד הוא: '''{{עוגן1|רבי}} שמואל בר ר' יצחק בעה.''' הוי קשיא ליה לאלו המקראות צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הנך דלקמיה דמשמע שהקב"ה מזמן ומספיק ביד הצדיק לעשות צדקות וכן ביד הרשעים להחזיק ברשע: '''{{עוגן1|וסייגין}} סייגה ותרעין תרעה.''' בתמיה וכי גודרין את הגדר ונועלין את השערים היתכן שהקב"ה יסייע אותם להרשיע: '''{{עוגן1|וכיני}}.''' הדר אמר אין וכן הוא הדבר שגודרין גדר ונועלים השערים ולא על בתחלה הוא נאמר אלא כדר' ירמיה לקמיה ובשם ר' שמואל גופיה שאם שימר אדם עצמו מן העבירה עד ג' פעמים מכאן ואילך הקב"ה משמרו וכן הוא להפך אם הרשעים מורגלין בעבירות תרדף רעה אחריהן שיעשו ויעברו עוד וכן הוא אם ללצים וגו' וע"ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ימצא לו פתחים: '''{{עוגן1|מ"ט}} הן כל אלה וגו'.''' כלומר סרס המקרא ודרשהו דלאחר פעמיים ושלש עם גבר אח"כ הן כל אלה יפעל אל: '''{{עוגן1|ובלחוד}} דלא יתיב ליה.''' התם בקידושין על המתני' קאי כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ עליו הכתוב אומר והחוט המשולש וגו' ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק כחוט המשולש הזה שאינו ניתק מהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח"ו יחזור מצדקתו אז נפסק החוט ותנתק שמירתו: '''{{עוגן1|נעשה}} שכחן.''' כביכול וכדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המידה שמתחל' מניח עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כאלו שכחו וע"י כן כף הזכיות מכרעת אם היו מחצה על מחצה עם אותו העון: '''{{עוגן1|נשא}} כתיב.''' חסר ומלשון נשיתי טובה וע"י זה ועובר על פשע: '''{{עוגן1|וכן}} דוד אמר נשאת עון עמך.''' לשון יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם לשון רבים אלא דה"ק נשאת כלומר עשית עצמך כשוכח מעון אחד וע"י זה כסית כל חטאתם סלה לפי שכף הזכיות מכריע ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד: '''{{עוגן1|שאל}} ר' מתיא בן חרש.''' גרסי' לה לעיל פרק יום הכיפורים ולקמן פ"ק דשבועות: '''{{עוגן1|שלשה}} הן חוץ מן התשובה.''' כלומר ובלבד שעם אלו השלשה יהי' תשובה עמהן והן מתכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מיעלת לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה מכפרת לגמרי והיינו שלשה חוץ מן התשובה מלבד התשובה: '''{{עוגן1|שהמיתה}} ממרקת.''' לכפר לגמרי והתשובה ויוה"כ מועילין עם הייסורין לתלות אבל לא כל אחת ואחת לבדה כדאמר אין כח לתשובה לתלות וכו': '''{{עוגן1|אבל}} דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר.''' ואפי' על חילול השם מכפר הוא עם התשובה וחסר כאן וביומא ובשבועות גרסינן אם אין שעיר יום הכיפורים מכפר: '''{{עוגן1|כיצד}} הוא מכפר.''' יום הכיפורים: '''{{עוגן1|כל}} שהוא כל שהוא.''' כלומר כל היום מכפר מעט מעט מתחלתו ועד סוף היום: '''{{עוגן1|בסוף}}.''' היום הוא דמכפר: '''{{עוגן1|מת}} מיד.''' אם מת ביום הכיפורים קודם שתחשך דלר"ז עכ"פ כבר כיפר במקצת וביומא גריס מת מרד. כלומר אם מת אי מרד ובעט ביוה"כ דאמר התם המורד ביוה"כ אינו מכפר עליו ואם מרד באמצע היום כבר כפר עליו במקצת: '''{{עוגן1|אמר}} רב זעירא מתניתא מסייע לר' חנינא.''' גרסי' וכן הוא ביומא ובשבועות ותוספת' היא בסוף פ"ד דיומא: '''{{עוגן1|איתתבת}} קומי רבי ירמיה.''' הקשיתי לפני ר' ירמיה על הא דקאמר השעיר מכפר מיד ויום הכפורים משתחשך ואמאי הרי יוה"כ מכפר תחת השעיר כדאמר לעיל לדברי חכמים שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יוה"כ מכפר וא"כ אמאי לא יכפר יוה"כ כמו בזמן הבאת שעיר שהרי במקום השעיר מכפר הוא ויכפר מיד באותו שעה שהיה השעיר מכפר: '''{{עוגן1|ואמר}} תיפתר.''' דלאו בזמן הזה איירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואין שעיר דקאמר כגון שהומם ונפסל דראוי להשם בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך וכל זמן שהיה בדעתן להביא שעיר לא היה מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יוה"כ: '''{{עוגן1|ואין}} הקב"ה רואה את הנולד.''' בתמיה וא"כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר ומהשתא יכפר מיד א"נ יש לפרש להאי אתותבת קומי רבי ירמיה שמלשון יתובא דמלתא הוא וכלומר כי אמריתא האי שמעתתא וערכתי זה לפני רבי ירמיה דהאי ברייתא מסייעא ליה לרבי חנינא ואמר ליה דאין ראיה מהאי ברייתא דתיפתר שהיה בדעתן להביא וכו' וע"ז מקשה ר' יוסי ואין הקב"ה רואה את הנולד בתמיה הלכך לא מצינן לאוקמי הכי אלא ברייתא כפשטה מיתפרשא ומסייעא לר' חנינא: '''{{עוגן1|שביזה}} דברי תורה.''' כלה: '''{{עוגן1|ואחות}} לוטן תמנע.''' אפי' במקראות כאלה אם ביזה ואמר מה לנו ולדברים כאלה: '''{{עוגן1|כי}} שבעתים יקם קין וגו'.''' אל יאמר מה היה לנו לכתוב בתורה ק"ו כזה: '''{{עוגן1|קמיה}} פונדקא ברמשא.''' ולא היה נראה מקום המטונף ושאל אם מותר לדבר בד"ת מאחר שאינם רואין כלום: '''{{עוגן1|דאילו}} הוה איממא.''' אלו היינו בכאן ביום היינו רואין מה שלפנינו א"כ עכשיו ג"כ אסור: '''{{עוגן1|בפטייה}}.''' בפיתקא ובחשבון של אלו מלכים הצדיקים: '''{{עוגן1|שהיה}} בו בושת פנים.''' כדמפרש שהיה כובש עצמו במקום טומאה שלא יבא הנביא ויתבייש בפניו: '''{{עוגן1|מפני}} שנתייסר.''' קבל יסורין וצער על בנו הבכור שנהרג כדכתיב גביה ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך: '''{{עוגן1|מפני}} שהיה אביו צדיק.''' יותם בן עזיהו: '''{{עוגן1|בין}} שני צדיקים.''' יותם אביו וחזקיהו בנו: '''{{עוגן1|הא}} שקא.''' והרי הסלע והמדה קום ומדוד מיד. הוא שמשה אמר לישראל וזכרתי את בריתי וגו'. לפי שהם לא רצו לקבל שכרי אלא שיעמוד זכותם לבניהם אחריהם וזהו הברית שהקב"ה זוכר להם: '''{{עוגן1|ואיש}} לא יצילנה מידי.''' שכבר כלה זכות אבות: '''{{עוגן1|היום}} יודע.''' שאתה זוכר ברית אברהם יצחק וישראל ותו לא: '''{{עוגן1|למרבה}} המשרה ולשלום אין קץ וגו'.''' קנאת ה' צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות: '''{{עוגן1|כי}} אל רחום ה' אלהיך וגו'.''' וכתיב לעיל מיניה באחרית הימים ועם כל זה לא ישכח את ברית אבותיך: '''{{עוגן1|מלמד}} שהברית כרותה לשבטים.''' שתהא קיימת לעולם: '''{{עוגן1|אהן}} ספרא.''' זה הספר ולשון בזיון הוא וכן אלו רבנן: '''{{עוגן1|לכיפה}} של אבנים וכו'.''' כך המבזה דבר אחד מן התורה כאלו פקר בכל התורה כלה שכל המצות יש להן אחיזה זו בזו: '''{{עוגן1|לבית}} שהוא מלא תבן.''' שאע"פ שמעביר ומפנה את התבן מן הבית מ"מ אי אפשר שלא ישתייר מוץ אחד שם ומקלקל את הכותל כך המינות כיון שנדבק במינות בדבר אחד מקלקל הוא את הכל: '''{{עוגן1|תיסברין}}.''' אוצר של פרעה שהיה בין מגדול ובין הים ויוסף הטמינו נגלה לו: '''{{עוגן1|אפיקורוס}} היה וכו'.''' וכדלעיל שכיון שנזרקה בו מינות בדבר אחד לבסוף כפר בכל התורה כלה: '''{{עוגן1|שלשה}} כפרו בנבואתן.''' כלומר שדברו בלשון הזה ואם לאו אף אני אומר לא ה' שלחני וכן כולם וכל כך למה מפני פונרייה מלשון ופינו את הבית כלומר כדי לפנות ולהסור מלבן מחשבות הרעות ושיחזיקו באמונת השם ברוך הוא: '''{{עוגן1|עמסותיהם}}.''' כמו טמוס של שטרות שאף שמותם שהיו כתובים בשטרות של אחרים פרחו למען לא יזכרו עוד: '''{{עוגן1|יחי}} ראובן ואל ימות.''' על דתן ואבירם שהיו מראובן: '''{{עוגן1|כך}} היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת וכו'.''' ובתפלת חנה קמו מלשקוע עוד יותר ורמז הוא לעתיד לבא שיהיה להן תקנה ובאין לחיי העולם הבא: '''{{עוגן1|בן}} לענה.''' היה ידוע להם מאיזה דברי הבלים: '''{{עוגן1|אבל}} ספרי המירם.''' דברי הדיוטות ודוגמתו ספרי המירם במסכת ידים: '''{{עוגן1|כקורא}} באיגרת.''' ואין עליהם לא שכר ולא עונש ובלבד בקריאה בעלמא כדמסיק ליגיעה לא ניתנו שלא ישתקע בהן ביותר ולבלות זמנו בדברים כאלו: '''{{עוגן1|כדרור}} נאות.''' כמרגלית יפה ויקרה: '''{{עוגן1|ככדור}} הזה.''' שמשחקות הבנות ומקבלות זו מזו וביד כל אחת היא כולה כמות שהיא כך קבלו התורה כלה מדור לדור כמו שלמד משה מפי הגבורה: '''{{עוגן1|דבר}} אחר כדרבונות.''' כדרבון הזה ושלשה שמות יש לו וכו': '''{{עוגן1|שהוא}} מורה דעה בפרה.''' שלא להטות לצדדין ומשרה בה בינה להטותה הדרך אשר תלך ומלמד אותה כדי שתוכל לחרוש וליתן חיים לעולם כך הם דברי חכמים מסירים מלב האדם מחשבות הרעות והזרות ומשרים בו בינה איזה הדרך אשר ילך ומלמדים אותו לתקן לגופו ולנפשו בחיי הנצחיים: '''{{עוגן1|על}} א' כמה וכמה.''' שצריך תחבולה לעשות לו דרבן שלא יטה אשורו מני הדרך ודברי תורה הם דרבן ליצה"ר כדאמר בהשותפין בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין: '''{{עוגן1|בחרו}} להם ביררו הברזל.''' בחרו להם לדמות להברזל ולהמטע שלו שהוא המטיל והוא ברזל קלל מטיל בלעז וכלומר לדוגמת השבת שלו דימה אותם המקרא שהוא דבר קבוע ויפה ומשובח: '''{{עוגן1|שפשטו}} ידיהם הרבים בו יד.''' שנידו והרחיקו אותו החכמים מהם אע"פ שחזרו וקרבו אותו סופו לקבל עונשו: '''{{עוגן1|משמרות}} כתיב.''' בשין השמאלית רמז לסנדל המסומר שיהו בו כ"ד מסמרים מרומז לכ"ד משמרות וגרסי' להא בפ' במה אשה על מתני' לא יצא בסנדל המסומר: '''{{עוגן1|כמה}} מסמרים יהו בו.''' בסנדל ויהא מותר לצאת בו בשבת לפי שלא גזרו אלא מעין המאורע שהיו לחזק אבל אלו הא דחשיב לקמיה אינן אלא לנוי ומותר: '''{{עוגן1|וכימיך}}.''' שהן שבעה ימי שבוע דבאך תרגומו תוקפך וכתיב ברישיה דקרא ברזל ונחשת מנעליך: '''{{עוגן1|מניין}} משמרות.''' כדלעיל דמשמרות כתיב ונתן על האחד יותר להכיר כוונת הרמז: '''{{עוגן1|כלבת}}.''' הוא כלבוס הנזכר בבבלי פ' במה אשה ושני ראשיו חדין וכפופין: '''{{עוגן1|אינה}} עולה לחשבון מסמרים.''' ומותר דאינו כשאר מסמרים ולא גזרו אלא מעין המאורע: '''{{עוגן1|שרי}}.''' כיון דנשתנה לא זרו: '''{{עוגן1|אין}} מגרדין.''' בשבת סנדלים ומנעלים ישינים מפני שקולף והוי ממחק: '''{{עוגן1|אבל}} סכין.''' הך ברייתא פליגא אדלקמן: '''{{עוגן1|שניים}}.''' תלמידים השניים אמרו משמו אין מגרדין: '''{{עוגן1|הא}} אזילא חדא מן תלמידוי דר"ח רבה.''' הלך וחסר לו דבר אחד מהן שהרי רבי מן הראשונים הוא וקאמר אין מגרדין: '''{{עוגן1|ומשיגין}}.''' מכבסין: '''{{עוגן1|חדשים}}.''' דשמא לא יהו מכוונים לרגליו ואתי לטלטולי: '''{{עוגן1|כמה}} יהו בהלוכן.''' מבעוד יום: '''{{עוגן1|מן}} סידרא רבה.''' מבית המדרש הגדול: '''{{עוגן1|תני}} לא יסוך אדם וכו'.''' מפני שהוא מעבדן: '''{{עוגן1|והיא}} בתוך המנעל.''' מפני שהמנעל נהנה ממנו ונמצא מעבדו: '''{{עוגן1|ומתעגל}}.''' ומתגלגל ע"ג עור שלוק ואינו חושש ובלבד שלא יתננה להקטיבלייא ע"ג טבלה של שייש ולהתעגל עליה דמיחזי כמכוין לעבדה יפה הואיל ושוטחה על גבי טבלא: '''{{עוגן1|רבן}} שמעון בן גמליאל מתיר.''' הואיל ומכל מקום אינו סך השמן עליה אין כאן משום מעבד: '''{{עוגן1|ממוסמסין}}.''' מסורסין ומסורגין הם אינם מתקבלים על לב השומעין ומרים ונוקבים הן כמסמרות: '''{{עוגן1|שנאמרים}} באסיפה.''' בחבורה: '''{{עוגן1|שיש}} דברי הימים בבבל.''' אמתני' דדברי הימים קאמר לפי שיש בה הרבה טעמי התורה ופירושה: '''{{עוגן1|ועכשיו}} אם מתכנסין וכו'.''' לפי שהרבה הוא ועוד שנגנז וכדאמר בבבלי פ' תמיד נשחט בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמל דדרשה ומיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם: '''{{עוגן1|ניתנו}} מרועה אחד.''' ודריש לה שאם שמעת איזה דבר תורה שהנאך ואפי' מפי קטן מישראל תכבדו כאלו שמעת מפי אחד וכדמסיק אין אחד אלא הקב"ה: '''{{עוגן1|ובלבד}} ברוקק.''' הוא דאין לו חלק לעה"ב לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה: '''{{עוגן1|אפי'}} אמר נגע צרעת וגו'.''' אע"פ שאין בו שם שמים: '''{{עוגן1|דמשתבעין}}.''' והוגין את השם וכתיב זה שמי וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא וכדדריש ר' יעקב נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף