עריכת הדף "
פני משה/סנהדרין/ד/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מן}} הצד.''' מן הקטן שבהם כדדריש בגמרא: '''{{עוגן1|הכל}} כשרין לדון.''' אפילו גר אם אמו מישראל כשר לדון לישראל וכן ממזר כשר לדון דיני ממונות כדאמר בגמרא: '''{{עוגן1|ואין}} הכל כשירין לדון דיני נפשות.''' דכתיב והקל מעליך ונשאו אתך בדומין לך מה משה רבינו מיוחס אף ב"ד מיוחסין: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שלא}} תענה אחר הרב אלא קודם לרב.''' ומכאן למדו לומר דדיני נפשות מתחילין מן הצד שאם הרב והוא המופלא שבב"ד יאמר מקודם שוב אין לחלוק עליו דלא תענה על רב והלכך מתחילין מן הצד: '''{{עוגן1|שלא}} תענה קודם לרב אלא אחר הרב.''' רבי יוסי בן חנינא פליג אלימודיה דרבי וס"ל דקרא לאו בדיני נפשות מיירי אלא בדיני ממונות ואיפכא ילפינן מכאן דעל למעלה וקודם משמע וכלומר דקרא הכי קאמר שלא תהיה עונה דעתך מקודם לרב אלא הרב יענה בתחלה ומכאן שבדיני ממונות מתחילין מן הגדול ובדיני נפשות דמתחילין מן הצד ילפינן מקרא אחרינא כדלקמן: '''{{עוגן1|לא}} תענה אפילו אחר מאה.''' כלומר דרב כרבי ס"ל דלא תענה אח"כ משמע שלא יחלוק על הרב אם כבר אמר דעתו ומכאן הוא דלמד דבדיני נפשות מתחילין מן הצד ומייתי ראיה מדרשת ר' פינחם דדריש לא תענה אפילו אחר מאה והיינו שאפילו יש כאן מאה דיינים כולהו בלא תענה קאי שלא יאמרו דעתן אלא מקודם לרב דאם יאמר הרב מקודם שוב אין לאחד מהן לחלוק עליו וש"מ כדרשת רבי. ומאה דנקט לאו דוקא דלא מצינו בית דין יותר מע"א אלא כלומר אפילו הן הרבה הרב צריך שיאמר באחרונה: '''{{עוגן1|דינינו}} כדיניהן.''' שהם ג"כ נוהגין להתחיל בדיני נפשות מן הצד כדיליף לקמיה וכלומר דלהאי מ"ד לא בעינן למילף להא מקרא דסברא היא שלא יחלוקו על הגדול ועוד שאחר שהוא שומע דברי כולן ויש מטין לכאן ולכאן הוא מכריע שהרי מצינו שאף בדיניה' נוהגין כן: '''{{עוגן1|אין}} דינינו כדיניהם.''' לא נהגו כן אלא דגזירת הכתוב הוא אצלינו: '''{{עוגן1|מאן}} דאמר דינינו כדיניהן ניחא.''' הני קראי דלקמי' ויאמר יהודה מה בצע וכו' שאע"פ שהוא לא היה הגדול שבאחין התחיל בתחלה וזה היה קודם מתן תורה ש"מ שסברא בעלמא הוא שאין מתחילין בדיני נפשות מן הגדול וכן ויאמר ממוכן והוא האחרון שבכולן והוא התחיל בתחלה אלא למ"ד אין דינינו כדיניהן שהם לא נהגו כן ואין ללמוד לזה מן הסברא מה מקיים הני קראי: '''{{עוגן1|ראו}} דברי יהודה.''' הא לא קשיא דבאמת אחרים התחילו ואמרו מקודם דעתם אלא שראו דברי יהודה והוטב בעיניהם לפיכך נכתבו דבריו וכן לדברי ממוכן: '''{{עוגן1|ומנין}} שמתחילין בדיני נפשות מן הצד.''' לר' יוסי בן חנינה דלעיל הוא דשואל דלא מפרש לקרא לא תענה על רב בדיני נפשות וכן להאי מאן דאמר שאין דינינו כדיניהן אלא דמקרא ילפינן והילכך נטר לה הש"ס עד הכא: '''{{עוגן1|חגרו}} איש חרבו.''' ואח"כ ויחגור גם הוא חרבו וכדשמואל הזקן שישבו בדין עליו וכדאמר לעיל בפ"ק: '''{{עוגן1|אף}} בפסול משפחה.''' אם בית דין רוצין לפסול אחד מחמת פיסול משפח' דכדיני נפשות דמיא: '''{{עוגן1|הכל}} כשרין.''' הכל לאתויי מאי וקאמר רבי יהודה אפי' ממזירין כשרין לדיני ממונות: '''{{עוגן1|ר'}} יהודה אומר.''' ועוד אמר ר' יהודה לקולא אין מדקדקין ביין נסך שאין להחמיר בו אלא דוקא במידי שהוא דרך ניסוך ולאפוקי בדברים שאין דרך ניסוך בכך אם אירע כיוצא בדבר אין מדקדקין להחמיר ולאסור: '''{{עוגן1|בריבו}}.''' למעוטי אתא בריבו אי אתה מטה לחובה על פי א' אלא בשנים אבל אתה מטה דינו של שור הנסקל לחובה על פי אחד דלא תימא הואיל ושור הנסקל דינו בעשרים ושלשה כדיני נפשות לכל מילי משוינן ליה קמ"ל וכר' אבהו בשם ר' יוחנן דלכל מילי לאו כדיני נפשות אלא כדיני ממונות משוינן ליה: '''{{עוגן1|ובלבד}}.''' כלומר לא תטעה בזה אלא ובלבד שיהא דינו של שור הנסקל בכל הדברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני ממונות מדמינן ליה כ"א בהאי מילתא לחודיה דדינו בעשרים ושלשה משום דמהוקשא ילפינן כמיתת הבעלים כך מיתת השור אבל בכל מילי ילפינן מדגלי לן קרא בדין נוטה דמטין בדינו ע"פ אחד הה"ד בכל החלוקים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כדיני ממונות הוא: '''{{עוגן1|כמה}} אינון.''' חילוקי הדינים שבין דיני ממונות לבין דיני נפשות: '''{{עוגן1|אנן}} תנינן.''' בכל המשניות הללו: '''{{עוגן1|תשע}}.''' דאע"ג דעשרה דברים נשנו משום דאין הכל כשרים בדיני נפשות ועשרים ושלשה חדא היא דטעמא דמפקינן פסולין מדיני נפשות משום דסנהדרין של כ"ג בעינן וכתיב בהו בסנהדרין ונשאו אתך בדומין לך מיוחסין כמותך: '''{{עוגן1|הי}} דאינון תרתי אחרנייתא.''' דמוסיף ר' חייא: '''{{עוגן1|ולא}} לדיני נפשות.''' משום דסתמן אינם רחמנים שלא היו להן צער גידול בנים: '''{{עוגן1|ושלא}} הביא שתי שערות.''' אע"פ שעדיין לא נראו בו סימני סריס: '''{{עוגן1|ויושב}} בדינו של שור.''' דגבי שור לא חיישינן ואכל הני קאי כדאמרינן דבכל מילי דין שור הנסקל כדיני ממונות הוא מלבד שיהא נידון בכ"ג: '''{{עוגן1|והי}} דאינון תרתי אחרנייתא.''' חדא הא דמוסיף ר' אבהו אף פחות מבן עשרים ואידך מאי הוא: '''{{עוגן1|ואין}} דנין שני דיני נפשות ביום אחד.''' כדתנן לקמן פ' נגמר הדין אין דנין שנים ביום אחד אם הם של שתי מיתות או בשתי עבירות אפי' הם במיתה אחת: '''{{עוגן1|ואפי'}} נואף ונואפת.''' אם הן בשתי מיתות וכגון בבת כהן ובוטלה שהיא בשריפה והוא בחנק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף