עריכת הדף "
פני משה/סוטה/ט/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|נפטרו}} זקני ירושלי'.''' שאין עליהם אלא למדוד כדכתיב ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו: '''{{עוגן1|אשר}} לא משכה בעול כו'.''' בגמרא מפרש: '''{{עוגן1|אע"פ}} שאין איתן כשר.''' שלא נאמר איתן לעיכובא אלא למצוה: '''{{עוגן1|מקופיץ}}.''' כמין סכין גדול: '''{{עוגן1|מאחריה}}.''' ממול ערפה: '''{{עוגן1|אסור}}.''' לעולם: '''{{עוגן1|ומותר}} לסרוק כו'.''' שהן עבודה שאינה בגופה של קרקע כדמפרש בבבלי דכתי' אשר לא יעבד בו ולא יזרע מה זריעה מיוחדת שהיא בגופה של קרקע אף כל העבודה שהיא בגופה של קרקע: '''{{עוגן1|ולנקות}}.''' לסתת שם אבנים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אשר}} לא עבד בה.''' כתיב ולקחו זקני העיר ההיא עגלת הבקר אשר לא עבד בה וקרינן לא עובד ודרשינן מה עבד דניחא ל' אף עובד דניחא לי' והיינו לדעת דאפילו ממילא צריך שיהא ניחא לדעתיה. אשר לא משכה בעול. דמשכה משמע אפי' ממילא דאעגלה קאי הילכך אין חילוק בזה דבין לדעת בין ממילא ולא ניחא ליה פוסל בה משיכ' העול ופליגי ר' יונה ור' יוסי בפירושא דסיפא דהאי ברייתא: '''{{עוגן1|ר'}} יונה פתר מתניתא כו' והוא שימשוך.''' אותה בעול כלומר שתטלטל המשא מעט דבעגלה אין העול פוסל עד שתמשוך כמלא העול כדאמר לקמן וקאמר ר' יונה דאפי' לדעת צריך עד שתמשוך: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי פתר מתניתא.''' דהא דקאמר בין לדעת בין שלא לדעת לומר שהכל פוסל בעול אבל מ"מ יש חילו' בענין הפסול דלדעת אם הניח עליה עול אפי' לא משכה פסולה ושלא לדעת אם עלה עליה ממילא צריך עד שתמשוך: '''{{עוגן1|ואתייא}} דר' יונה כו'.''' פלוגתייהו אזלא בפלוגת' דר"י ורבנן: '''{{עוגן1|דר'}} ישמעאל אמר כו'.''' שנינו בברייתא דר"י כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתו' לכללו בפירוש. ופליגי בזה בפ' איזהו מקומן דף מ"ט דאיכא למ"ד התם דנעקר לגמרי מהכלל דלא כללא גמיר מיניה ולא הוא גמר מכלל': '''{{עוגן1|נעקר}} מכללו כו'.''' דר"י סבר דאין לך בו אלא חידושו ולא גמרינן מידי מהכלל והכא נמי דאשר לא עבד בה הוי כלל כל העבודות פוסלין בה סתם ויצא עול מן הכלל ולידון בדבר החדש דכתיב ביה אשר לא משכה וצריך עד שתמשוך: '''{{עוגן1|לפום}} כן צריך מימר כו'.''' הילכך צריך לפרש הברייתא דה"ק דבעול בין לדעת בין שלא לדעת פוסלין בה ולעולם צריך עד שתמשוך דלא גמרינן מידי מכללא: '''{{עוגן1|דרבנן}} אמרין הרי הוא בכללו והרי הוא בחידושו.''' דסברי לא נעקר לגמרי מן הכלל אלא גמרינן מיניה למקצת והילכך צריך לפרש דאפילו בעול אם הוא לדעת פוסל אפי' לא משך דבזה גמרינן מהכלל הואיל ולדעת הוא כוותיה ושלא לדעת הוא דצריך עד שימשוך: '''{{עוגן1|כמה}} ימשוך.''' בעול ותפסול: '''{{עוגן1|כמלואו}}.''' כמלא עול לארכו: '''{{עוגן1|מלא}} העול לרחבו.''' והוא טפח כדאמר בבלי פירקין. אשר לא עבד בה כלל. כל העבודות: '''{{עוגן1|אין}} בכלל אלא מה שבפרט.''' ונימא עול אין מידי אחרינא לא: '''{{עוגן1|אילו}} הוה כתי'.''' אלו היו הכלל והפרט שוין דהוה כתיב אשר לא עובדה ואשר לא משכה ומינה הוי דרשינן דבשניהם לא צריך שיהו לדעת שפיר תיקשי דנדרוש לה במדת כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט: '''{{עוגן1|לית}} כתיב.''' השתא דלא כתיב אלא אשר לא עבד בה ודרשינן עובד דומי' דעבד דדוקא שיהא לדעת ובפרטא כתיב לא משכה דאפי' ממילא כדלעיל והיכא דאין הכלל והפרט שוין לא דרשינן להו במדת כלל ופרט אלא ריבויין הוא דאשר לא עבד בה ריבויי' הוא וריבה כל העבודות: '''{{עוגן1|עול}} עול לג"ש.''' נאמר בפרה אשר לא עלה עליה עול ולא מפורש בה שאר עבודות וילפינן גזירה שוה עול עול מעגלה דמפורש בה אף שאר העבודות: '''{{עוגן1|מה}} העול האמור בעגלה עבודה פוסלת בה כו'.''' דילפינן נמי בגזירה שוה דעול דפרה פוסל בה אף שלא לדעת מעגלה כדאמר לעיל דעול פוסל בה אפי' שלא לדעת: '''{{עוגן1|מה}} עול האמור בפרה העול פוסל בה.''' כלומר דפוסל בה לעולם ואפי' שלא בשעת עבודה אלא שהניח עליה להקל משא מעליו דכתיב אשר לא עלה עליה עול מ"מ: '''{{עוגן1|אף}} עול האמור בעגלה העול פוסל בה.''' אפי' שלא בשעת עבודה אבל מ"מ צריך עד שתמשוך דכתיב אשר לא משכה וכדלעיל. אי מה עול האמור בפרה המומין פוסלין בה. כלומר דנילף נמי בג"ש מעול עול דהמום פוסל בעגלה כמו בפרה: '''{{עוגן1|ת"ל}} אשר אין בה מום.''' בה מיעוטא הוא דבה פוסל מומין ואינן פוסלין בעגלה: '''{{עוגן1|ואמר}} אשר לא עבד בה כו'.''' השתא דאמרת בה מיעוטא הוא ואימר נמי דבה בעגלה למעוטי שאר עבודות דאינם פוסלין בפרה ולא נילף מג"ש דרחמנא מיעטה: '''{{עוגן1|ומשני}} הכא אשר לא עבד בה בה עבודה פוסלת אין עבודה פוסלת במוקדשין גרסינן.''' כלומר לעולם בה מיעוטא. הוא אלא דבה דעגלה אתי למעוטי קדשים דלא פסלי בהו עבודה: '''{{עוגן1|אית}} לך מימר תמן.''' אבל בה דפרה אם יש לך לומר דבה דנאמר אצלה למעוטי דבה המומין פוסלין ואין המומין פוסלין במוקדשין בתמיה דהא בכולהו תמימים כתיבי בהו והילכך ע"כ למעוטי עגל' אתי דאין המומין פוסלין בה: '''{{עוגן1|מחוסרי}} אבר מהו שיפסלו בה.''' בעגלה דגרע טפי משאר מומין או דילמא אין פוסלין כמו דאין פוסלין בה מומין: ומתמה הש"ס דמאי תיבעי לך הא אפי' בקרבנות בני נח דהמומין כשירין בהן אבל מחוסרי אבר אינם כשרין דלא כן אמר ר' יסא דר"א קאמר בפשיטות לחברייא דאסורין לבני נח דכתיב ומכל החי וגו' שלימין באיבריהן דאמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה דהזהיר הקב"ה לנח מלהביא מחוסר אבר בתיבה מפני שעתיד להביא מהם קרבן: '''{{עוגן1|תמן}}.''' וקאמר הש"ס דמשם אין ראיה דהתם יש מהן למזבח כלומר להקריב בבמה דכמזבח שלהן הוא ולפיכך אסורין: '''{{עוגן1|ברם}} הכא.''' הא אין העגלה קריבה למזבח היא: '''{{עוגן1|וקאמר}} ר' חונה.''' דלא קשיא מכיון דמצינו דנאמר בה כפרה כקדשים כדכתיב ונכפר להם כמי שיש ממנה למזבח דמי ומחוסרי אבר פוסלין בה: '''{{עוגן1|טריפה}}.''' דאין מחוסר אבר מהו שתפסל בה ופשיט לה מכיון דאת אמר כמי שיש ממנה למזבח דמיא טריפה נמי פוסלת בה כקדשים: '''{{עוגן1|בהי}}.''' כמו בהא פשיטא כו' כלומר זה ודאי פשיטא לך דהטרפה פוסלת בה מהאי טעמא דאמרן אבל הא קמיבעיא לן: '''{{עוגן1|היתה}} רגלה קלוטה כשל חמור מה את עבד לה.''' לאיזה דבר את מדמית לה כמחוסרת אבר או כבעלת מום וכדמפ' ואזיל: '''{{עוגן1|אין}} תעבדינה כמחוסרת אבר פסולה גרסינן ואין תעבדינה כבעלת מום כשירה גרסי'.''' דמומין אימעיטו בעגלה מבה ולא איפשיטא: '''{{עוגן1|דמה}} מהו שיכשיר.''' את הזרעים לקבל טומא' אם נפל עליהן מי נימא דלכולה מילתא איתקש לקדשים ודם קדשים אינו מכשיר או לא: '''{{עוגן1|מן}} מה דתני ר' חייא.''' נוכל לפשוט זה דר"ח תני דמה טמא ותני מקבל טומא' הוא ש"מ דלא איתקש לקדשים לגמרי דהא קי"ל דם קדשים דכן ואינן מכשירין וא"כ כמו כן דמה מכשיר: '''{{עוגן1|עריפתה}}.''' של עגלה מהו שתטהר עריפתה מטומאת נבילה שלה: '''{{עוגן1|אמרין}} ליה.''' רבנן מה את בעי ולאו מתני' היא דתנן פ' אותו ואת בנו השוחט ונמצא טרפה השוחט לעכומ"ז והשוחט פרה חטא' ושור הנסקל ועגלה ערופה ר"ש פוטר וחכמים מחייבין ואמרינן בפ' כיסוי הדם מאן חכמים ר' מאיר היא דס"ל שחיט' שאינה ראוי' שמה שחיטה וש"מ דעריפת עגלה כשחיטה משוינן לה והה"ד נמי שאטהרנה מטומאתה כמו בשחיטה דקי"ל בפ"ז דזבחים ובהרבה מקומות דשחיטת טריפה מטהרתה מטומאתה: '''{{עוגן1|אמר}} לון מה.''' הוא זה בלשון תמיה: '''{{עוגן1|אנן}} בעיין טריפה.''' כלומר עריפה דדרך טריפה היא ואין דרך שחיטה בכך: '''{{עוגן1|ואתון}} מייתי ליה.''' ראיה משחיטת טריפה דשאני התם הואיל ושחיטה בעלמא מכשרת לאכילה היא כדקאמר בזבחים שם שחיטתה שהיא מכשרתה לאכילתה מטהרת טריפתה מטומאתה: '''{{עוגן1|אמרין}} ליה.''' אין דודאי ראיה גמורה היא: '''{{עוגן1|דלא}} כן אמר ר' ינאי.''' לקמן הלכה ו' לדברי ר"מ דמחייב בשוחט עגלה ערופה משום אותו ואת בנו: '''{{עוגן1|אפילו}} טריפה חייב.''' אפילו ערפה וטרפה חייב ולאו דוקא שחטה קא' דעריפתה זו היא שחיטתה וכן לענין טומאת נבילה דעריפתה מטהרתה כשחיטתה: '''{{עוגן1|ומן}} הדא דרבי ינאי אתון מגיבין לי.''' מן דברי ר' ינאי אתם משיבין לי בתמיה דלא שמיע ולא סבירא לי כר' ינאי אלא כר"ל דאמר לקמן אפילו לדברי ר"מ ערפה פטור והשוחט דוקא קאמר: '''{{עוגן1|איתן}} כשמועו.''' כמשמעו שהוא קשה כדכתיב איתן מושבך ל' קושי וחוזק: '''{{עוגן1|אע"פ}} שאין איתן כשר.''' קתני במתני' ומפרש האי תלמוד' דאיתן לשון חוזק ועל הנחל קאי שלכתחילה צריך שיהא הנחל שוטף בחזקה אבל בדיעבד אינו מעכב שיהא שוטף בחזקה ולפיכך בעי: '''{{עוגן1|ודכוותה}}.''' אם נימא נמי אע"פ שאין נחל כאן כלל דכשר: '''{{עוגן1|תני}} רבי שמעון בן יוחי.''' דהנחל עצמו נמי אין מעכב: '''{{עוגן1|הורידו}}.''' הוי מצי למיכתב וכתיב והורידו וגו' אל נחל איתן דהוי"ו לרבות הוא אף על פי שאין נהר כלל כשר: '''{{עוגן1|דהדא}}.''' וקאמר הש"ס דאלו הדברים דרבי שמעון בן יוחי אין סומכין עליהן: '''{{עוגן1|מן}} אלין דהכא תמן.''' שהן מן אלו הלועגים שבבבל ודרך גנאי הוא כדאמר ר' יוחנן כו' וכן אמר לעיל הלכה ב': '''{{עוגן1|וצריך}} כו'.''' בעיא היא אם צריך לערוף בעגלה כל שני הסימנין או ברוב שנים סגי: '''{{עוגן1|נשמעינה}} לזה מן הדא כו'.''' דעד מקום שצואר כשר לשחיטה בדיעבד דברוב שנים סגי וכן במליקה: '''{{עוגן1|וכן}} הוא.''' אומר אכן. וכאן נמי הכא דעריפה נמי מול ערפו כמו במליקה וכן הושוו בהכשר רוב הסימנין: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' פ' ואלו הן הלוקין: '''{{עוגן1|וחייב}} עליו משום שמנה לאוין.''' דבחרישת תלם אחד נלקטין עליו כמה איסורין כדחשיב התם: '''{{עוגן1|ניתני}} החורש כו' והרי תשעה.''' דעובר בלאו אשר לא יעבד בו: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש הכתוב דלשעבר קאמר דצריך שיהא המקום שלא נעבד ולא נזרע בו מעולם דאשר כתיב ולשעבר משמע וקס"ד דדוקא לשעבר אמרה תורה אבל מכאן ולהבא מותר: '''{{עוגן1|אמר}} לון.''' דלא היא דמאן דאית ליה לשעבר כ"ש דלהב' אסור ופלוגתא היא בברייתא הובאה בבבלי דף מ"ו ומסיק שם נמי דכ"ע מודים דלהבא. אסור ולא פליגי אלא בלשעבר: '''{{עוגן1|מקום}} גיסתה.''' מקום שעורפין אותה ולשון גיסטרא הוא ובתוספתא גריס גיתתה כמו פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה: '''{{עוגן1|ותפיסתה}}.''' תפיסת מקום שסביבות מקום עריפה הרי אלו אסורין מלעבוד ולזרוע: '''{{עוגן1|ארבע}} אמות.''' ובתוספתא גריס לת"ק ארבעים אמות: '''{{עוגן1|ר'}} שמוחל כו'.''' שאל דנימא אשר לא יעבד בו כלל שהוא כולל כל העבודות: '''{{עוגן1|אין}} בכלל אלא מה שבפרט.''' ונימא זריעה אין מידי אחרינא לא: '''{{עוגן1|אילו}} הוה כתיב כו'.''' בתרווייהו אשר דהוי משמע לשעבר בשניהן יאות הוי דרשינן ליה בכלל ופרט: '''{{עוגן1|לית}} כתיב כו'.''' אין כתיב כאן אשר אלא בלא יעבד ולא יזרע להבא משמע והיכא דאין משמעות כלל ופרט שוין לא דרשינן בכלל ופרט: '''{{עוגן1|כי}} הא דאמר ר"ז.''' לעיל גבי אשר לא עבד בה: '''{{עוגן1|אלא}} ריבויין.''' כלומר דדרשינן לה בריבוי ומיעוט והמיעוט לא ממעט אלא מקצת מהריבוי והיינו עבודה שאינה בגופה של קרקע כמדת ריבה ומיעט וריבה הכל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף