עריכת הדף "
פני משה/נזיר/ד/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מי}} שאמר הריני נזיר ושמע חבירו וכו'.''' כלומר כולם שמעו מהראשון שאמר הריני נזיר ואמר חבירו ואני וכן השני וכן השלישי: '''{{עוגן1|כולן}} נזירין.''' שכל אחד נתפס בשל חבירו כדמפרש בגמרא: '''{{עוגן1|פי}} כפיי.''' והוא שיאמר פי כפיו מן היין שערי כשערו מלהגז: '''{{עוגן1|ושמע}} בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר.''' שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני ואח"כ הפר לה בעלה אינו מופר לזה שאמר ואני שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כן}} היא מתניתא ואני ואני.''' דלא מיתנינן במתני' אלא תרי ואני ותו לא וכדדייקינן לקמן: '''{{עוגן1|מאן}} תנא ווי"ם רבי יודה.''' דוקא כשכל אחד אמר ואני בוי"ו בהא אמרינן כל אחד תלה בחבירו וכשהותר הראשון הותרו כולן אבל בלא וי"ו אין כל אחד תולה בחבירו הוא וכר' יודה דס"ל הכי בשבועות. וכה"ג איתא לעיל בפ"ק הלכה ב' ושם ציינתי פלוגתייהו דר"מ ור"י ולר"מ אין חילוק ואפילו אמר אני אני בלא ווי"ם כל אחד תולה בחבירו הוי דאמילתא קמייתא כלהו קאי כמו דאמר התם בשבועה וע"ש: '''{{עוגן1|מתנית'}} שהיו כלהם.''' שהתפיסו כלם בתוך כדי דיבורו של ראשון דס"ל לתנא דמתני' כל חד בקמא מיתפס ולא בחבריה ומהאי טעמא דייק לעיל כן היא מתני' ואני ואני ותו לא משום דכדי דיבור שלש תיבות הוו וכמאן דאמר לקמן כדי שאילת שלום תלמיד לרב שלום עליך רבי והילכך לא מצי למיתני אלא תרי ואני דהוו כדי תוך דבורו של ראשון מתיבת נזיר דקאמר ומצרפינן בהדי ואני ואני: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' האי ברייתא פליגא אמתני' דס"ל להאי תנא דכל חד וחד בחבריה מיתפס ולא בקמא דמדקתני הותר האמצעי ממנו ולמטה מותר ולא קאמר הוא מותר וכלן אסורין ש"מ כל חד בחבריה מיתפס והלכך נמי אפילו אין כולהם בתוך כדי דבורו של ראשון: '''{{עוגן1|וחזר}} ואמר ואני.''' חזר הראשון אחרי שאמר חבירו ואני מאה יום ואמר הוא ואני: '''{{עוגן1|נעשה}} עיקר טפלה.''' הראשון שהיה העיקר ועד שלא אמר ואני אם הותר הוא הותר השני שהרי הוא נתפס בו ועכשיו שחזר ואמר ואני נעשה הוא טפלה להשני ואם הותר השני הותר הראשון. אי נמי שלא הותר שום אחד מהן בחבירו דכל חד וחד עיקר וטפלה זה לזה הוו: '''{{עוגן1|אחד}} שאמר הריני נזיר ואמר אני.''' שמע חבירו ואמר ואני כו': '''{{עוגן1|הותר}} הראשון הותר השני.''' ולאו דוקא השני דהשלישי הותר ג"כ אלא משום דקתני סיפא הותר השני לא הותר השלישי דס"ל כתנא דמתני' דכלהו בקמא מיתפסו נקט ברישא ג"כ השני: אחד שאמר הריני נזיר שתים ושמעו שנים ואמרו ואנו מהו מי אמרינן נזירין שתים הן ביניהן דואנו נזירין כמותך קאמרי וכל אחד חדא נזירות קבל עליה או אכולא דיבורא קאמרי וכל אחד ואחד נזיר שתים הוא ולא איפשיטא: '''{{עוגן1|הוא}} הותר.''' כלומר הא ודאי פשיטא לן אם הראשון הותר הותרו הן שהרי הן תלוין בו: '''{{עוגן1|ה"ג}} הותרו הן לא הותר הוא.''' דהוא עיקר וקמ"ל שאפילו שנים נעשין טפלה לאחד: '''{{עוגן1|ושמע}} אחד ואמר ואני.''' מהו תחת שניהן נזר מי אמרינן ואני כמותכן קאמר ודעתו להיות נזיר כמו השנים ונזיר שתים או תחת כל אחד ואחד נזר כלומר לכל אחד מהן ואני נזיר כמותכן קאמר ואינו נזיר אלא אחת ולאו איפשיטא: '''{{עוגן1|הותרו}} הן כו'.''' בהא פשיטא לן ואיידי דרישא נקטה: '''{{עוגן1|פי}} מן היין.''' הא דקתני במתני' פי כפיו דוקא במפרש פי כפיו מן היין שער ראשי כשערו מן התגלחת או שאמר ידי כידו מן הטומאה ליגע בה רגלי כרגלו מן הטומאה ניכנס במקומה אבל אי לא אמר הכי לאו כלום הוא דלא מהני אלא בדבר שהנשמה תלויה בו כדלקמיה: '''{{עוגן1|ראשי}} נזיר כבידי נזירה.''' מהני דהוי דבר שהנשמה תלויה בו והוי נזיר: '''{{עוגן1|הילוכי}} נזיר דיבורי נזיר.''' ולא סיים ממה יהא נזיר לאו כלום קאמר: '''{{עוגן1|למה}}.''' אראשי וכבידי קאי ולמה בעינן דבר שהנשמה תלויה בו: '''{{עוגן1|נדר}} נדר.''' לג"ש כתיב הכא כי יפליא לנדור נדר וכתיב בערכין כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' מה נדר שנאמר להלן דבר שהנשמה תלויה בו דבערכך נפשות אמר רחמנא כדאמרינן פ"ה דערכין: '''{{עוגן1|הותר}} הוא היא הותרה.''' אהריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני קאי שאם הותר הוא הותרה ג"כ היא שהרי תלתה נזירותה בו אבל הותרה היא הוא לא הותר ולפיכך מיפר את שלה ושלו קיים: '''{{עוגן1|מה}} הן ואני.''' אסיפא קאי הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני ובעי הש"ס מה זה הלשון ואני ובמה את עבד ומדמי לה אם כאמן וקיים לך הוא ומתני' אתיא ככ"ע שאינו יכול להפר: '''{{עוגן1|או}} יפה עשית.''' או דהוי כמאן דאמר לה יפה עשית ומתני' כר"ח אתיא דאלו לרבי הושעיא יכול הוא להפר כדלקמן: '''{{עוגן1|דרבי}} חייא רובא ורבי הושעיא רובה.''' פליגי בהא דתני האשה כו' לא אמר כלום שאין זה לשון הפרה עד שיאמר מופר ליך בטל ליך: '''{{עוגן1|אבל}} אם אמר.''' וכלומר אבל בקיים לה הבעל בהא פליגי רבי חייא ורבי הושעיא דר"ח ס"ל דכל הלשונות הללו לשון קיום הן ושוב אינו יכול להפר ורבי הושעיא ס"ל דבכולהם יכול להפר דאין כאן לשון הקמה עד שיאמר באמן וקיים ליך בזה עוד אינו יכול להפר: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף