עריכת הדף "פני משה/מכות/ג/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הטמא}} שאכל את הקדש.''' ואזהרתי' מבכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא ולא תגע אזהרה לאוכל דמקיש קדש למקדש מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה שהבא אל המקדש והוא טמא בכרת אף אזהרת קדש דבר שיש בו נטילת נשמה והיינו אכילה ענוש עליה כרת דאלו בנגיעה ליכא כרת:

'''{{עוגן1|המפטם}} את השמן.''' העושה שמן דוגמת שמן המשחה:

'''{{עוגן1|והסך}} בשמן המשחה.''' שעשה משה רבינו עליו השלום:

'''{{עוגן1|אכל}} טבל.''' ואזהרתיה מלא יחללו את קדשי בני ישראל אשר ירימו בעתידין לתרום הכתוב מדבר:

'''{{עוגן1|ומעשר}} ראשון שלא נטלה תרומתו.''' שאף הוא במיתה כטבל דכתיב ונחשב לכם כתרומתכם כדגן מן הגורן וכו':

'''{{עוגן1|ומעשר}} שני שלא נפדה.''' הכא במעשר שני שנטמא איירי ואפי' הוא בירושלים אסור לאכלו עד שיפדה והאוכלו בירושלים עד שלא נפדה לוקה ודוקא בירושלים שאינו לוקה על אכילתו בטומאה אלא במקום אכילתו דאמר רחמנא בבכור בעל מום בשעריך תאכלנו ונאמר כאן לא תוכל לאכול בשעריך ודרשו חז"ל כן לא תוכל לאכול בירושלים כבשעריך כלומר לא תוכל לאכול מעשר בטומאה בירושלים כמו שאתה אוכל בכור בטומאה בשעריך ומנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים שנא' כי לא תוכל שאתו כלומר לא תוכל לאכלו כדכתיב וישא משאת מאת פניו:

'''{{עוגן1|והקדש}} שלא נפדה.''' אין אזהרתו מפורשת ואתיא מג"ש חטא חטא מתרומה דאף על גב דמיעט רחמנא דכתיב ומתו בו ולא במעילה ממיתה מעטיה ולא מאזהרה:

'''{{עוגן1|באוכל}} נמלה כל שהוא שהוא חייב.''' משום שרץ השורץ על הארץ ואף על גב דלית ביה כשיעור:

'''{{עוגן1|אף}} חטה אחת כברייתה.''' ואין הלכה כר' שמעון דלא הוי בריה אלא ביש לה נשמה וכן גיד הנשה הוי כבריה משום דפריש ביה רחמנא לא תאכל גיד ומשמע בין גדול בין קטן ובלבד. כשהוא שלם:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>