עריכת הדף "
פני משה/כתובות/ט/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הפוגמת}} כתובתה.''' כדמפרש ואזיל במתני' דלקמן: '''{{עוגן1|לא}} תפרע אלא בשבועה.''' בבבלי מפרש טעמא משום דפרע דייק דמיפרע לא דייק ורמו רבנן עליה שבועה כי היכי דתידוק: '''{{עוגן1|עד}} אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה.''' תקנת חכמים היא כדי להפיס דעתו של בעל: '''{{עוגן1|מנכסים}} משועבדים.''' משום דאי הוי גבי מן הלוה גופיה והוה טעין לוה אשתבע לי דלא פרעתיך משבעינן ליה ואנן טענינן בשביל לקוחות דילמא אי הות גבית מן הלוה הוה טעין אשתבע לי ובעית אשתבועי השתא נמי אשתבע ושבועות הללו אע"פ שתקנת חכמים הן אינן אלא כעין של תורה בנקיטת חפץ שכל שבועות שתקנו במשנה כעין של תורה הן: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כעין}} שבועת תורה ירדו להן.''' חכמים ירדו בתקנה זו כעין של תורה וכלומר דלא תימא דהוי כמודה מקצת שהוא אומר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא נתקבלתי אלא מנה ושבועה מדאורייתא היא קמ"ל דאינה אלא תקנת חכמים כדמפרש ואזיל. וה"ג כמו שהוא בשבועות. וכתובה לא הוחזקה בידה לגבות אלא כמי שגבת מיכן והילך והוא כתובעה עם השטר וכו' ושם כתוב נפרעת שלא בשבועה וטעות הוא והעיקר כמו שהגהתי כאן וה"פ דרבי זעירא מסיק למילתיה שאין כאן שבועה דאורייתא שהרי כתובה לא הוחזק בידה לגבות כלומר שעדיין לא גבתה ועכשיו נשבעת ונוטל' ואנן קי"ל דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין הן ולא נשבעין ונוטלין: '''{{עוגן1|אלא}} כמי שגבת.''' כלומר אלא שחכמים עשו אותה כמו שגבתה כבר ומיכאן והילך התביעה ביניהם שהוא תובעה עכשיו נפרעת ממני שטר של מאתים פרוע ובחנם היית גובה הכל והיא אומרת מנה ונמצא שהיא עכשיו כנשבעת ונפטרת והילכך לא תיפרע אלא בשבועה והיינו דקאמר שעשו אותה כעין שבועת תורה. וכגוונא דאמר בבבלי סבר רמי בר חמא למימר שבועה דאורייתא דמודה מקצת הויא ודחי לה רבא דמדאורייתא נשבעין ולא משלמין והיא נשבעת ונוטל' אלא מדרבנן וכדפרישית במתני': '''{{עוגן1|תני}} הפוגמת.''' דוקא פוגמת לא תפרע אלא בשבועה ולא הפוחתת שהיא נפרעת שלא בשבועה: '''{{עוגן1|היתה}} כתובתה מאתים.''' והוא אומר התקבלת כתובתיך: '''{{עוגן1|והיא}} אומרת מנה.''' לא התקבלתי כלום אלא שמודה אני שמתחלה לא היתה כתובתי אלא מנה: '''{{עוגן1|פוגמת}} בא משא ומתן בנתיים.''' כלומר יש כאן עכ"פ הודאה במה שנשא ונתן לה במקצת וכמודה במקצת היא אבל פוחתת לא בא משא ומתן בנתיים שהרי לדבריה לא נתן לה כלום אלא שפוחתת כתובתה מעיקרא היא: '''{{עוגן1|כמה}} דאת אמר תמן.''' כמו דאמרינן במתני' עד אחד מעידה שהיא פרוע' לא תפרע אלא בשבועה ואימא נמי דכוותה בעד אחד מעידה שהיא פחותה דלא תפרע אלא בשבועה: '''{{עוגן1|א"ר}} יוסי.''' שאני גבי פחותה דלא מהימן עד אחד לחייבה שבועה שהרי השטר לפנינו בשני עדים ובשעה שעד אחד מעיד שהיא פחותה הוי כהכחשה ואין עד אחד מכחיש את השנים אבל בפרעון לאו הכחשה היא: '''{{עוגן1|הבן}} גובה שלא בשבועה.''' דהא דקי"ל אין אדם מוריש לבניו ממון שיש עליו שבועה דוקא בשהיה עליו שבועה מן הדין אבל בפוגם שטרו שהיא גופה אינה אלא מתקנת חכמים בכה"ג לא אמרי' אין אדם מוריש וכו' כדמסיק לקמן וכן אמרינן בבבלי שבועות דף מ"ח: '''{{עוגן1|ונשבע}} שבועת יורש.''' אעפ"כ שבועת היורשין עליו שלא פקדנו וכו': '''{{עוגן1|מתניתא}} דב"ש.''' בתמיה האי ברייתא לא אזלא אלא כב"ש דתנן בפ"ד דסוטה מתו בעליהן עד שלא שתו בש"א נוטלת כתובה אע"פ שאינה שותה דבעינן והביא האיש את אשתו וליכא ושמא זינתה ואין לה כתובה משום דקסברי ב"ש שטר העומד לגבות כגבוי דמי והנכסים בחזקת בעל השטר הן והבאים להוציא ממנה עליהם להביא ראיה וקס"ד דה"נ טעמא הוא הואיל והשטר בידו וכעומד ליגבות הוא: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יוסי.''' דלא דמי כלל דהתם טעמא דב"ש מפני שהיא אומרת הביאו לי בעלי ואני שותה שאני מוכנת ואין המניעה ממני אבל הכא טעמא אחרינא איכא וכ"ע מודים בה שהרי בדין היה שאפי' אביו לא ישבע אלא שתקנה תיקנו חכמים שישבע משום דפרע דייק וכו' ובו תיקנו ולא בבנו דכיון שמת וליכא טעמא דרמו רבנן שבועה עליה כי היכי דלידוק העמידוהו על דין תורה שגובה בלא שבועה: '''{{עוגן1|נתחייב}} אביו שבועה בב"ד.''' בעלמא קאי כגון שמת לוה בחיי מלוה שכבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ומת איך בנו גובה כדמפרש טעמא דאם לא כן מה אנן אמרין ויש אדם מוריש שבועה לבנו בתמיה: '''{{עוגן1|את}} אמרת.''' כלומר לדידך אפילו בפוגם שטרו בב"ד נמי אין בנו גובה דהא נתחייב שבועה בב"ד והיותר נראה דגרסינן זאת אומרת כלומר דקס"ד דרבי אבין דפוגם שטרו נמי בכלל: '''{{עוגן1|רב}} חסדא בעא.''' על הא דרבי אבין וכי בשביל שהלך זה שני פסיעות אלו לב"ד יהא מפסיד בתמיה דבפוגם חוץ לב"ד ומת את אמר בנו גובה ומפני שפגמו בב"ד יהא נפסד אלא לא אמרו כלל בפוגם שטרו אין אדם מוריש שבועה לבניו אלא במילי אחריני דוקא כדאמרן: '''{{עוגן1|מנכסי}} יתומין וכו' אין פורעין מנכסי יתומין.''' אין ב"ד נזקקין לפרוע מנכסיהם אלא בשטר שהרבית אוכלת בו שהיה אביהם חייב לעכו"ם ברבית ומשום רווחא דיתמי וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל כדמוקי לה בערכין דף כ"ב: '''{{עוגן1|אף}} לכתובת אשה.''' אם יש עליהן לפרוע כתובת אשה כדמפרש רבי ינאי טעמא מפני מזונות שכל זמן שאין פורעין לה הכתובה ניזונת היא מן הנכסים והוי נמי רווחא דיתמי: '''{{עוגן1|מאן}} חש למזונות.''' כלומר שחוששין אנו בכל צדדי תקנות לפטור מזונות האשה מנכסי היתומים ר"ש היא: '''{{עוגן1|דר"ש}} אומר במגבה הדבר תלוי.''' לקמן פרק אלמנה ניזונת גבי אלמנה המוכרת למזונות קאמר ר"ש משגבתה כתובתה במקצת שוב אין לה מזונות: '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' ומה טעם לרבנן דלא חשו כ"כ משום מזונות: '''{{עוגן1|מפני}} חינה.''' שימצאו הנשים חן בעיני האנשים כדמפרש ואזיל מפני שיהיו הכל קופצין עליה לישאנה אם יהיה לה ממון: '''{{עוגן1|אף}} לגזילה ולנזקין.''' נפרעין מנכסי היתומי': '''{{עוגן1|לגזילה}} מן הדא.''' דתנן בהגוזל בתרא שאם הניח להם אביהם נכסים שיש להן אחריות חייבין לשלם מהן גזילת אביהן: '''{{עוגן1|לנזיקין}} מן הדא.''' דתנן בפרק הניזקין אין נפרעין כו' וכדמפרשינן התם כיני מתני' כן הוא הא דקאמר מן נכסי היתומים מן הזיבורית על נזיקין הוא דקאמר דאע"ג דדין הנזיקין מן העדית מנכסי יתומין אף הן אין נפרעין אלא מן הזיבורית: '''{{עוגן1|והא}} תני עמד הבן תחת האב.''' לכל הדינין הבן עומד תחת האב לשלם לניזקין בעדית כו' אלמא אף מן היתומין גובין הנזיקין מעדית: '''{{עוגן1|כאן}} ביתום גדול.''' מן העדית ביתום קטן מן הזיבורית. אבל בבבלי גיטין דנ"ט מסיק לה דבין מגדולי' בין מקטני' מן הזיבורית: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף