עריכת הדף "פני משה/כלאים/א/ו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כלב}} כופרי.''' שמגדלים בני כפרים והוא קטן ודומה לשועל:

'''{{עוגן1|היעלים}}.''' הוא מין חיה ואקו תרגומו ויעלא:

'''{{עוגן1|והערוד}}.''' חמור הבר:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הא}} כלב עם כלב כופרין אינו כלאים.''' דלא קתני אלא זוגות זוגות:

'''{{עוגן1|ודלא}} כר"מ.''' הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים דלא כר"מ הוא דאילו ר"מ אומר כלאים עליהן דהא לקמן סוף פ"ח תנינן הכלב מין חיה רמ"א מין בהמה ואע"ג דבכלב פליג וס"ל דמין בהמה הוא מ"מ מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה:

'''{{עוגן1|הא}}.''' כלומר הא שמעינן דכלב עם כלב הכופרי על דעתיה דר"מ כלאים הן דהוו להו בהמה וחיה ואילו לרבנן שניהן חיה ממין אחד הן:

'''{{עוגן1|עוף}} לא תניתה.''' במתני' דתנינן ממיני בהמה וחיה שיש בהן שאף על פי שדומין זה לזה כלאים הן וממיני עוף לא אשמעינן כלום אם מצינו ג"כ בהן שהן דומין והן כלאים:

'''{{עוגן1|א"ר}} יוחנן אייתיתה מן דבר דליה.''' ובסוף פ' שור שנגח את הפרה גריס א"ר יוחנן אנא דאייתיתיה מן דבית לוי תרנגול עם פיסיוני וכו' בברייתא דבי לוי תניתה דגם במיני עופות הוא כן שיש מינין בשאינו מינן שאע"פ שדומין זה לזה הן כלאים זה בזה:

'''{{עוגן1|ר"ל}} אמר משנה שלימה שנה לנו רבי.''' כלומר דר"ל קאמר דאין אנו צריכין לההיא דתנא דבי לוי שהרי משנה שלימה שנה לנו רבי שם אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור וכו' ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן א"כ כבר שמענו שעוף כמו בהמה וחיה לכל דיני דכלאים וה"ה למאי ששנינו כאן במס' כלאים:

'''{{עוגן1|א"ר}} יוחנן צרכה להדא.''' דבית לוי גרסי' ולגי' הדפוס אמר על עצמו להדא דר' יוחנן ואפשר נמי לומר דהיינו הך דצריכא היא למאי דאמרית משמיה דתנא דבי לוי כדמסיק ואזיל:

'''{{עוגן1|תנינן}} הכא חיה.''' ופרשנתה תמן. וכלומר הכא בב"ק תנינן סתם דחיה שייך בה ג"כ דין דכלאים אבל לא פירש לנו רבי שם שיש בחיה מינין הדומין זה לזה ואעפ"כ כלאים הן אלא שפירש אותה תמן במסכת כלאים כדתנינן במתני' הזאב והכלב וכו' וכן תנינן בהמה הכא בב"ק סתמא לכלאים ופרשנתה תמן במשנה כאן לענין הדומין זה לזה הסוס והפרד וכו' והשתא גבי עוף נמי תניתה תמן בב"ק סתמא אתא ופרשנתה הכא וכלומר דאף דרבי הו"ל לפרש במשנה הכא לענין הדומין זה לזה בעוף כמו דפירש בבהמה וחיה ולא סמיך אסתמא דהתם דלא שמעינן משם דין כלאים בהדומין זה לזה והלכך אתא תנא דבי לוי ופרשנתה הכא גם בעוף כמו כן. א"ר יוסי ויאות. כלומר דר' יוסי בא לומר דיאות תני לנו רבי שבא להודיעך התם בב"ק שהעוף אסור בכלאים כמו בהמה דבהמתך דקרא לאו דוקא אלא בכלל וכיון שכן שפיר שמעינן דעוף הוא שוה לכל דיני דכלאים כמו בהמה וחיה ואפי' בהדומין זה לזה הואיל ושני מינין הן הוו כלאים ולא היה צריך לחזור ולשנות גם בעוף בהדומין זה לזה דממילא שמעינן לה:

'''{{עוגן1|המרביע}} בחיות הים מהו.''' אם נוהג בהן כלאים כמו במיני יבשה ולקמן מקשי עלה היכי דמי הרבעה במיני הים:

'''{{עוגן1|עוד}} הן כתיב בהן למינהו.''' כלומר הרי למדנו הרבעה דאסור בכל מקום שכתוב בו למינהו והרי גם הן כתיב בהן למניהו כמו דכתיבא גבי מיני יבשה:

'''{{עוגן1|ר'}} אחא לא אמר כן.''' בהאי לישנא דקאמר ר' ירמיה דכהנא שאל ליה לר"ל והשיב לו כך אלא הכי הוה אמר ר' אחא בשם ר"ש בן לקיש דהוה תני להאי כללא למילתא באפי נפשיה כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו והיינו כלאים דהרבעה דבה שייכא דרשא דלמינהו ועל זה התיב כהנא ליה אלא מעתה הרי חית הים הרי כתוב בה למינהו ומעתה כלאים דהרבעה נוהג בהן והיכי משכחת לה שאדם יכול להרביע במיני הים:

'''{{עוגן1|הכא}} פרס כהנא מצודתיה על ר"ל וצדייה.''' שאינו יכול להשיב לו כלום ע"ז:

'''{{עוגן1|א"ר}} יונה יכול אנא פתר לה משום מנהיג.''' כלומר יכולני לפרש זה ע"י מנהיג אותם ושפיר משכחת לה נמי כלאים דהרבעה דמייתי חוט וקטר באודניה דלכיסא ובאודניה דיריקא והן שמות מיני דגים שבים ודוגמא לזה מצינו בפרק אלו מציאות בסוף הלכה א' מחרוזות של דגים ובתוך ירק אחד או לכיס א' חייב להכריז דהוי סימן וכשקושר החוט באזניהם ומנהיגן ואינון שייפין זה עם זה ומזרעין והרי כלאים דהרבעה ע"י כלאים דהנהגה וחייב הוא על שניהן:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>