עריכת הדף "
פני משה/יבמות/יג/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|יבם}} קטן כו'.''' יגדלו זה עם זה. ואינו יכול לגרשה עד שיגדיל דגט קטן אינו גט: '''{{עוגן1|בתוך}} שלשים יום.''' שכנסה היבם: '''{{עוגן1|לא}} נבעלתי.''' ליבם והוא אומר בעלתיך ודייך בגט כופין אותו לחלוץ דהיא נאמנת כדאמר בגמרא דעד תלתין יומין מוקי אינש נפשיה ולא בעיל: '''{{עוגן1|לאחר}} שלשים יום.''' הוא נאמן דלא מוקי אינש נפשיה מלבעול יותר משלשים יום ומיהו איהי לא מישתרא דשויתה נפשה חתיכה דאיסורא ובעיא חליצה ומבקשים ממנו שיחלוץ אבל לא כופין שהרי הוא אומר שבעל ובגמ' מוקי לה כגון שהגט יוצא מתחת ידה ונפסלה עליו ולפיכך אין אומרים לו לייבם ומיהו חליצה בעיא למשריי' לעלמא: '''{{עוגן1|הנודרת}} כו'.''' כופין אותו שיחלוץ לה. דלא אסקא אדעתה שימות בעלה ותפול לפניו לייבם ולא נתכוונה לפטור עצמה ממנו לאחר מיתת בעלה אלא מחמת כעס שהיה להם זה על זה נדרה: '''{{עוגן1|לאחר}} מיתת בעלה.''' הויא מורדת וקיימא לן כותבין אגרת מרד על שומרת יבם: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}} טענת בתולים.''' להפסיד כתיבתה: '''{{עוגן1|עד}} ל' יום.''' יכול לטעון עדיין לא בעלתי עד עתה: '''{{עוגן1|מיד}}.''' כדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|מה}}.''' במה אנן קיימין פלוגתייהו: '''{{עוגן1|אם}} כשבעל.''' דידעינן שבעל: '''{{עוגן1|מיד}}.''' יכול הוא לטעון ולא מכאן ואילך: '''{{עוגן1|בסתם}}.''' דלא ידעינן דר"מ סבר כל ל' יום נאמן לומר לא בעלתי דחזקה אדם כו' וכן אמר בבבלי פירקין קי"א: '''{{עוגן1|על}} דר"מ.''' לדברי ר"מ אם אדם נאמן נמי לומר לא בעלתי בתוך ל' יום כדי לפסול את בנו לעשותו שתוקי דהרי לא ידעינן אבוה מנו או דשאני התם בטענת בתולים דממונא הוא ונאמן הוא להפסידה ולהחזיק הממון שבידו אבל לפסול את בנו לא: '''{{עוגן1|נישמעינה}}.''' לזה מן הדא דר' לעזר לקמיה: '''{{עוגן1|ואמר}} ר' לעזר דר' מאיר היא.''' מתני' דאדם מעמיד עצמו שלשים יום ולפיכך הכא היא נאמנת: '''{{עוגן1|ואמר}} ר' לעזר.''' עלה לא שנו דנאמנת אליבא דר"מ: '''{{עוגן1|אלא}} אצלה.''' דשווי' נפשה חתיכה דאיסורא אבל אצל צרתה אינה נאמנת לומר לא נבעלתי כדי לאסור הצרה לשוק אלא אמרינן חזקה דבעל מיד: '''{{עוגן1|כמו}} דתימר.''' וכמו דאמרינן התם אצל הצרה דאינה נאמנת לר"מ ואע"ג דאיכא למימר אדם מעמיד עצמו: '''{{עוגן1|אף}} הכא.''' נמי לענין לפסול את בנו מודה ר"מ דאינו נאמן: '''{{עוגן1|כהדא}}.''' כלומר וכה"ג דאם הוא אומר מתחלה בעלתי והיא כו' בזה אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי אינו נאמן להכחיש דיבורו הראשון וצריכה גט לביאתו וחליצה נמי לזיקתו דהרי היא אומרת לא נבעלתי וכן אומרים בבבלי שם: '''{{עוגן1|שניהן}} יכולין לעקור חזקה.''' כלומר אפילו לאחר ל' הואיל ושניהם מודים: '''{{עוגן1|חברייא}}.''' בני הישיבה בעו מה אנן קיימין מתני' דקתני כופין לחלוץ ולא לייבם: '''{{עוגן1|אם}} כמשנה הראשונה.''' דמצות יבום קודמת כדתנן בסוף פ"ק דבכורות: '''{{עוגן1|שמענו}} שמותר לייבם.''' דאפי' מצוה קודמת היא ואמאי לא נכפיני' לייבם: '''{{עוגן1|אם}} כמשנה האחרונה.''' כלומר ואפי' למשנה האחרונה דאמרינן שם דעכשיו אמרו מצות חליצה קודמת: '''{{עוגן1|שמענו}} שמותר לחלוץ.''' לא שמענו ממשנה זו אלא שמותר לחלוץ ומצוה יותר מביבום: '''{{עוגן1|שמענו}} שכופין.''' בתמיה וכי היכן שמענו דכופין דוקא לחליצה ולא ליבום: '''{{עוגן1|והוא}} שיהא כו'.''' דמתני' מיירי שהגט יוצא עכשיו מידו לידה וגט סתם הוא והוא אומר בעלתי וגט אשה הוא כשאר גיטין ושוב אינה צריכה חליצה: '''{{עוגן1|והיא}} אומרת.''' לא נבעלתי וגט יבמה הוא ופסולה עליו בגט זה ועדיין צריכה חליצה לזיקתו והילכך אמרינן בתוך ל' יום היא נאמנת דחזקה לא בעל דאדם מעמיד עצמו כ"כ וכופין לחלוץ דנפסלה עליו בגט. וכן משני רב בבבלי שם: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי בעי כו'.''' היינו נמי כעין בעייא דחברייא אלא דנקט לה בגוונא אחריתא ומיחלפא לישנא בעלמא הוא: '''{{עוגן1|לאחר}} ל' יום חזקה בעל.''' כלומר דודאי לאחר ל' חזקה אין אדם מעמיד עצמו ואת אמר כופין לחלוץ בתוך ל' ואמאי נימא דימתין עד לאחר ל' ואז חזקה דיבעול וייבם אותה: '''{{עוגן1|אלא}} כיני כו'.''' כדאמר רב לעיל: '''{{עוגן1|כהדא}} כו'.''' כלומר ובהאי גוונא דהוא אומר בעלתי פשיטא לן דמעלה לה מזונות דמחייב עצמו בדבר הוא: '''{{עוגן1|פשיטא}}.''' וכן פשיטא הוא דאינו יורשה אם מתה שהרי אמרה לא נבעלתי ואינו נאמן להוציא נכסי' מחזקת יורשיה: '''{{עוגן1|לא}} צריכא דלא.''' כי קא מיבעיא לן אלא מהו שיהא נאמן לירש בנכסי אחיו המת כדין הכונס את יבמתו דזכה בנכסי אחיו מי אמרינן דהואיל וחזקתו שוה בהן עם שאר האחין נאמן להחזיק בנכסים: '''{{עוגן1|היא}} אומרת נבעלתי כו'.''' דפשיטא לן בזה דאין מעלה לה מזונות שהרי מכחישה וכן פשיטא שאינו יורש בנכסי אחיו גרסינן: '''{{עוגן1|לא}} צריכא דלא.''' כי קא מיבעיא לן אלא מהו שיירשנה הואיל והיא אמרה נבעלתי או דילמא הואיל והוא עצמו אמר לא בעלתי אינו יורשה ולא איפשיטא ותיקו דממונא היא ולקולא: {{מרכז|'''<big>סליק פירקא בס"ד</big>'''}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף