עריכת הדף "
פני משה/יבמות/יג/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|ב"ש}} אומרים אין ממאנין.''' יתומה שהשיאוה אמה ואחי' אלא מן האירוסין וטעמייהו מפ' בגמ': '''{{עוגן1|בבעל}}.''' אבל אם מת ולא מיאנה בו ונפלה לפני יבם אינה יוצאה במיאון אלא תמתין עד שתגדיל ותחלוץ: '''{{עוגן1|בב"ד}} ושלא בב"ד.''' ואפילו בפני שנים כדמסיק בבבלי ריש פירקין דלעיל: '''{{עוגן1|אין}} בנות ישראל הבקר.''' ואפי' מן האירוסין לא תמאן ותארוס לאחר ותחזור ותמאן אלא ממאנת בזה ותמתין מלארוס לאחר עד שתגדיל: '''{{עוגן1|ותמאן}} ותנשא.''' בבבלי מפרש לה דלאו למיהדר ולמאן זימנ' אחריתא אלא דה"ק ממאנת וממתנת מלארס לאחר עד שתגדיל או אם רוצה להנשא ממאנת בבעלה ותנשא מיד דתו לא ממאנת לב"ש דנשואה היא ובגמ' מדייק עלה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תמן}} תנינן.''' ריש פרק ו' דעדיות: '''{{עוגן1|שממאנין}} את הקטנות.''' מלמדין אותן למאן היכא דצריכין למיאון כגון ההיא דתנן לקמן שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות אחת גדולה וא' קטנה ומת בעלה של גדולה כו' כדמפרשינן התם: '''{{עוגן1|ועל}} עדות חולקין.''' בתמיה אם מקובלין היו שממאנין היו יודעין אימתי ממאנין מן האירוסין או מן הנישואין והיאך חולקין בית שמאי ובית הלל בזה: '''{{עוגן1|על}} עיקר עדות חולקין.''' כלומר דרבי יודה בן בבא לא העיד אלא שמלמדין למאן סתם ובהא נחלקו בית שמאי ובית הלל דבית שמאי אומרים דכך היתה עיקר עדותו דאין ממאנין אלא ארוסות וב"ה אומרים אף הנשואות: '''{{עוגן1|וקשיא}} על דב"ה נשואי' התירו.''' לקטנה וכאשתו לכל דבר היא: '''{{עוגן1|וזכאי}} במציאתה כו' ואת אמר הכין.''' בתמיה שתמאן בו ותעקור נשואיה: '''{{עוגן1|ומשני}} משלך נתנו לך.''' כלומר דנשואין מדבריהם וכן מיאונה דבדין היה שלא היו נשואים כלומר דמן התורה אין נשואין לקטנה אלא על ידי אביה והן אמרו דנשואין הן על יד אמה ואחיה והן נמי אמרו דיוצאה במיאון: '''{{עוגן1|מ"ט}} דב"ש.''' דאין מיאון בנשואה: '''{{עוגן1|אם}} אומר את כן.''' דאפילו מן הנשואין ממאנת נמצא כל בעילותיו בעילת זנות ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי לה ומעקרא תקנתא דרבנן וכן אמר בבבלי ריש פירקין לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. א"נ דמפרשינן הכא שאין לנו לעשות בעילתו בעילת זנות וכדלקמן וחדא טעמא הוא: '''{{עוגן1|כרבי}} לעזר דתני רבי אלעזר כו'.''' לעיל בפרק הבא על יבמתו דכל ביאה שהיא שלא לשם אישות מיקריא בעילת זנות וכן נמי לבית שמאי: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה כו'.''' זאת אומרת מדאמרינן טעמייהו דב"ש משום הכי הוא ש"מ דאפילו בדיעבד אין מיאונה מיאון מן הנשואין לב"ש דאין לנו לעשות בעילותיו בעילת זנות ולקמן פליגי בה אמוראי בדיעבד לב"ש: '''{{עוגן1|מה}} את עבד לה.''' לב"ש היך הדין נכנסה לחופה ולא נבעלה דלא שייכא טעמייהו אם כארוסה היא וממאנת או כנשואה וכן איפכא בארוסה שביהודה דלבו גס בה ובא עליה קודם החופה אם ממאנת הואיל וארוסה היא או כנשואה עבדינן לה הואיל וחיישינן שמא נבעלה ולא איפשיטא. ובבבלי קאמר דנכנסה לחופה כו' לא פלוג רבנן ואפשר דבארוסה שביהודה נמי לא פלוג רבנן ואפילו לקולא דכל ארוסה ממאנת: '''{{עוגן1|נראית}} שלא למאן.''' בעיא אחריתא היא אם בנשואים הראשונים נראית שלא למאן כגון שהשיאה אביה ואם נתגרשה והשיאה את עצמה אם אעפ"כ אמרינן דחוזרת וממאנת לבית הלל: '''{{עוגן1|נישמעיני'}} כו'.''' ת"ש דתני בברייתא בהדיא דחוזרת וממאנת: '''{{עוגן1|מה}} טעמון דב"ש.''' דאינה ממאנת ביבם: '''{{עוגן1|יבמה}} שנפלה לו ע"כ.''' מקידושי ראשון ואינה ממאנת לעקור זיקתה ממנו: '''{{עוגן1|אם}} בעיקר.''' בבעל היא ממאנת לכ"ש ביבם דבא מכח הבעל: '''{{עוגן1|ר'}} יוחנן אמר ממאנת היא ביבם כו'.''' כל הסוגיא זו עד ובנה על כתיפה גרסינן לה לעיל פ"ק הלכה ב' ושם פירשתי עם הגי' נכונה שבררתי בס"ד וכל הסוגיא ממתני' פליגא על ר"י שייכא להתם ואגב מייתי לה הכא: '''{{עוגן1|ביבמה}} שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא.''' הא דקתני ממאנת ביבם מדקאמר הכא ותינשא לשוק על כרחך דס"ל להאי מ"ד דממאנת אפילו לזיקתו וכעולא בבבלי דף ק"ז דנישואי קמא קא עקרה וכדלקמן והא דקאמר בשני יבמין לרבותא קאמר וקמ"ל דאפילו בשני יבמין יש מיאון ולאפוקי מהאי מ"ד דאמר התם דאין מיאון בב' יבמין דאין מיאון לחצי זיקה ולהכי מוקי בעשה בה מאמר דכיון דעשה בה הא' מאמר פסלה על אחיו וכשהיא ממאנת בו תינשא לשוק: '''{{עוגן1|ופריך}} ותנשא לאחיו.''' דהא לא מיאנה אלא למאמרו ותהא מותרת לאחיו דמאמר דעביד בה שקלה: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר באומרת אי אפשי בך.''' כלומר דקאמרה סתמא אי אפשי בך וכמ"ד לעיל דלא בנישואיך ולא בנישואי אחיך קאמרה והילכך קא עקרה לזיקת נשואי קמא ואסורה לאחיו ומותרת לשוק. א"נ דכיון דאמרה אי אפשי בך איתסרא ליה והויא כבעלת הגט וכיון דאיתסר לה לחד איתסרא לכולהו אחי וכמ"ד בבבלי שם מיאנה בזה אסורה לזה: ור' הילא פליג דס"ל דמיאנה בזה מותרת בזה והילכך איפכא קאמרינן: ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתני' גרסינן: '''{{עוגן1|ותמאן}} כו'.''' דממאנת למאמרו ועדיין הזיקה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו: '''{{עוגן1|ופריך}} ותמאן למאמרו ותנשא לשוק.''' דמדקאמר בשני יבמין ע"כ דס"ל דממאנת אף לזיקתו דאל"כ מאי איריא בב' יבמין אפילו ביבם אחד כי מיאנה למאמרו עדיין הזיקה קיימת וצריכה חליצה ממנו ולפיכך אפילו לשוק תהא מותרת: '''{{עוגן1|ומשני}} תיפתר בשהשיאה אביה.''' לבעלה שמת ונישואי תורה היו והילכך אינה יכולה לעקור זיקה דקמא ממנה במיאונה ותנשא לאחיו והא דקאמר לאחיו קמ"ל דמיאנה בזה מותרת בזה: '''{{עוגן1|אמרו}} בית הלל לב"ש כו'.''' ועל דקאמרי ב"ש במתני' דדוקא בפניו הוא דמקשו: '''{{עוגן1|לפי}} שמדד בכפישה.''' כמו בכפוי' ולשון אונא' כמודד בשולי המדה ועל שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים: '''{{עוגן1|וקשיא}} כו'.''' וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב"ש אין ממאנין נשואות: '''{{עוגן1|וקאמר}} רב חסדא הדא אמרה.''' דלב"ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב"ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות: '''{{עוגן1|הא}} ארוסיך איעבר.''' הרי הארוס שלך עובר לפניך: '''{{עוגן1|תלך}} אמה.''' ועל שם שארסה אמה שלא מדעתה אמרה כן כלומר אי אפשי בו: '''{{עוגן1|אפילו}} לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני.''' חפץ של בעלה דאפילו ליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה ליטול חפץ שלו אמרה. וכן הוא בבבלי ק"ח: '''{{עוגן1|ובית}} דין יושבין במיאונין.''' בתמיה לא כן כו' ואדלעיל קאי דמדקאמר לב"ש בדיעבד אפילו מן הנשואין הוי מיאון ש"מ דממאנין לארוסות ואפילו לכתחלה קאמר וכי בית דין יושבין להזקק למיאון: '''{{עוגן1|אלא}} פוק דין.''' הוצא זה מביתך: '''{{עוגן1|בני}} אם ערבת לרעך.''' טעמא דערב קמפרש דיש להתרחק אם ערבת לרעך נוקשת באמרי פיך וכדאמר בבבלי בערבי של ציון ששולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב: '''{{עוגן1|ובית}} דין כו'.''' מהדר לתחילת הקושיא הוא: '''{{עוגן1|דהוו}} כו'.''' כגון שהיו עסוקין בדבר אחר ובא ענין המיאון לפניהם ולא שישבו מתחילה לכך: '''{{עוגן1|כיני}} מתניתא ותמאן ותנשא.''' כן היא המתניתא דקאמרה לב"ש דתמאן ותנשא מיד ותו לא תוכל למאן וכדפרישית במתני': '''{{עוגן1|הא}} תתארס לא.''' בתמי' הא לב"ש אין ממאנת וחוזרת וממאנת אפי' מן האירוסין: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה כו'.''' זאת אומרת דלב"ש בדיעבד אפי' מן הנשואין הוי מיאון והילכך קאמר ותנשא כלומר ותנשא עוד שאם היתה נשואה ומיאנה תנשא לאחר כמו שהיתה נשואה ולזה קאמר לשון נשואה: '''{{עוגן1|ור'}} אחא.''' מתרץ דה"ט דקאמר דעצה טובה קמ"ל שידעו הכל שנשאת דקול יוצא לנשואה כו' ואפשר שתטמין עצמה אירוסין שלה לומר לא נתארסתי ותנשא עוד לאחר והילכך קאמרי ותנשא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף