עריכת הדף "פני משה/יבמות/יב/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|עוד}} היא דר"א.''' זו דברי ר"א דקריי' מעכבא:

'''{{עוגן1|דברי}} חכמים.''' אבל דברי חכמים כדאמר רבי בא כו' דחליצה ורקיקה מעכבין אבל לא קריאה ומסקנת דברי רבי הילא היא. אבל בבבלי מסיק כרבי עקיבה דרקיקה נמי לא מעכבא:

'''{{עוגן1|הקדימה}} רקיקה לחליצה.''' מהו:

'''{{עוגן1|כמי}} שהן על הסדר.''' דכסדרן לא מעכבא וכן אמר בבבלי דף ק"ה:

'''{{עוגן1|קידש}}.''' ועוד שאלו ר' בא לר' אימי אם קידש מי חטאת בגופו של סופין. ספוג מהו שיהו כשרים דבפ"ו דפרה תנן המקדש בשוקת והיה בו ספוג המים שבתוך הספוג פסולין דלאו כלי הוא ואנן מים חיים אל כלי בעינן והיינו דבעא מיני' הכא אם קידש בגופו של ספוג אם המים מקודשין:

'''{{עוגן1|א"ל}} בתניין שבו קידש.''' כלומר במים השניים שבשוקת יקדש ולא בשל םפוג כדאמרי' שם כיצד יעשה יזלף עד שמגיע לספוג. ולבי מגמגם בה דמאי בעי מיניה הא מתני' היא לכך נראה דגרסינן קידש בנופו של סופין ולענין קידושי אשה מיירי וסופין הן תאנים שאינן מבושלין כל צרכן כמו סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים. ובעי אם קידש בנוף ובו סופי תאנים אם אמרינן דדעתו אתאנים ולא הוי קידושין דאינן ראוין לכלום או דדעתי' אנופו ואם יש בו שוה פרוטה מקודשת וא"ל בתניין. כמו בתאנים דדעתיה אתאנים שבו לקדשה וצריך שיהא בהן שוה פרוטה. תניין כמו תינין:

'''{{עוגן1|מהו}} לפתוח.''' ועוד שאלו אם מותר לפתוח חלון המצרית והוא חלון קטן שעשוי להביט דרך שם לשמור פרדיסו וגנתו כדתנן פרק חזקת הבתים איזו חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה ואם אותו החלון מותר לפתוח לחצר השותפין למעלה מד' אמות דהואיל דלאו קביעותא הוא לא חיישינן ולא הוי בכלל הא דתנן שם לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין:

'''{{עוגן1|כן}} אנן אמרין לסתום אוירה בעלמא באפוי.''' בתמיה אם אנו נאמר דיכול למחות בידו ולסתום אויר העולה בפניו דאפי' חלון המצרית לא יוכל לפתוח למעלה מד' אמות דודאי בזה אין יכול למחות בידו:

'''{{עוגן1|אמר}} ר' נסא.''' דהוא נמי סבר הכי אלא דאמרה בדרך אחר וג"כ בלשון בתמיה אם כן אומרים:

'''{{עוגן1|מאן}} דבעי למיעבד ביתא כמין שובך.''' כלומר בחורים קטנים שאינן עשוים אלא כחורי שובך לא ישמעון לו בתמיה דמה היזק יש לזה האחר. ובבבלי פרק חזקת דף נ"ט איפליגו ר"י ורבי אילעאי אם יכול למחות למעלה מד' אמות ולפי' הרשב"ם שם דבחלון צורית מיירי לא פליגא אדהכא אבל לפי' ר"ת שם דבחלון המצרית קאמר צ"ל דאתייא האי דהכא דלא כרבי אילעאי דאמר שם דיכול למחות:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>