עריכת הדף "
פני משה/יבמות/יא/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|גיורת}} שנתגיירו בניה עמה.''' והורתן ולידתן שלא בקדושה: '''{{עוגן1|לא}} חולצין כו'.''' דאחוה מן האב בעינן וגרים אין להם שאר מן האב דרחמנא אפקרי' לזרעי' כזרע בהמה שנאמר וזרמת סוסים זרמתם: אפי' הורתו של ראשון כו' כדמפרש בבבלי דאפילו השני הורתו ולידתו בקדושה והוי אמינא דכשתי אמהות דמי ותיהוי עליה כנכרית בעלמ' ואי בעי לייבומי מייבם קמ"ל דאפ"ה אסור' וקיימא עליה באיסור אשת אח: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|והלא}} הגר כו'.''' ברייתא היא בת"כ בפ' קדושים פ' ט' ורישא דברייתא הכי היא אביו ואמו קלל מה ת"ל. דהלא כבר נאמר אשר יקלל את אביו ואת אמו. לפי שנאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת יכול לא יהי' חייב עד שיקלל שניהם בבת אחת ת"ל אביו קלל אמו קלל אפי' אחד מהם. דברישא דקרא סמך קלל לאביו והכא לאמו לומר לך אפי' קלל א' מהם חייב: '''{{עוגן1|והלא}} הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו.''' כלו' מכאן נשמע דהגר חייב על אמו אע"פ שאין חייב על אביו דאין אבות לעכומ"ז דהרי אפילו על אחד מהן חייב: '''{{עוגן1|ר"ע}} אומר אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו גרסינן וכן הוא התם.''' כלומר דלהכי אתי ייתורא דקרא אביו וגו' ללמדך על הגר שאינו חייב על קללת אמו הואיל ואין חייב על קללת אביו. ולר"ע נפקא ליה דאין צריך לקלל שניהם מדר' יונתן דאמר משמע זה בפני עצמו כו' עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו: '''{{עוגן1|מודה}} ר"ע בשתוקי כו'.''' דוקא בגר דאביו ידוע ואינו חייב על אביו קאמר דאינו חייב על אמו לאפוקי שתוקי דטעמא דאינו חייב על אביו משום דלא ידעינן מנו: '''{{עוגן1|מה}} פליגין.''' ע"כ לא פליגי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבה דרבי יוסי הגלילי מחלק דמצינו דחייב על אמו ולא על אביו ורבי עקיבה אינו מחלק: '''{{עוגן1|אלא}} בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה.''' כלומר אף על פי שלידתו בקדושה: '''{{עוגן1|אף}} ר"י הגלילי מודה.''' דאין חילוק וחייב נמי על אביו כשם שהוא חייב על אמו והאי מודה לאו מודה לר"ע הוא אלא דכמו דר"ע אינו מחלק בהורתו שלא בקדושה דפטור אף על אמו כן נמי לר"י הגלילי בהורתו ולידתו בקדושה דחייב נמי על אביו: '''{{עוגן1|לחמץ}}.''' שם מקום: '''{{עוגן1|אילין}} דבר עשתין.''' שם משפחה אחת וגרין היו: '''{{עוגן1|מהו}} שייבמו.''' וממתני' דקתני לא חולצין ולא מייבמין ליכא למיפשט דאיכא למימר לאו משום דאסירי אלא שאינן בתורת חליצה ויבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו בנשותיהן זה לזה וכן אמר בבבלי גבי יודן אמתא לחד תרוצא התם: '''{{עוגן1|הוון}} בעיין מימר.''' היו בני הישיבה רוצין לומר הא דאמר ר' יוחנן אסור דוקא באשה שיש לה בנים כלומר באחין מן האם דכאשה שיש לה בנים הוי דהא לא שייך כאן תורת יבום ומטעמא דשמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי בעכומ"ז יש להן שאר מן האם: '''{{עוגן1|אבל}} באשה שאין לה בנים.''' כלומר היכי דשייכא תורת יבום באין לה בנים והיינו באחין מן האב מותר דהא אין להן שאר אב וטעמא דשמא יאמרו ליכא דבגיותן נמי אין להם שאר האב ומה נפשך מותר: '''{{עוגן1|דאם}} אשת אחיו.''' מייבם אותה שפיר כלומר אם חשבינן אותה כאשת אחיו: '''{{עוגן1|ואם}} כו'.''' דלא הוי כאשת אחיו מותר נמי דהוי כנושא אשה מן השוק: '''{{עוגן1|אתא}} ר' יעקב.''' וקאמ' דלא היא דאפי' כן אסור אפי' באחין מן האב דלא יאמרו מצות יבום ראינו נוהגין בגרין ואתו למימר דיש בהן תורת יבום ואם יקדשנה אחר אתו לאפוקה למ"ד דאין קידושין תופסין ביבמה: '''{{עוגן1|בזמן}} שהכירה.''' שבא עליה אחיו לאחר שנתגייר: '''{{עוגן1|אבל}}.''' אם לא בעלה לאחר מכאן כ"ע מודים שהוא מותר דהוי כנושא אשה מן השוק דאין אישות לעכומ"ז וקמ"ל דלא ניגזור אטו כשבא עליה לאתר שנתגייר. וכה"ג אמרינן בבבלי דף צ"ח: '''{{עוגן1|גר}} שנתגייר כו'.''' רישא דברייתא גרסינן שם ע"ב: '''{{עוגן1|והיה}} נשוי אשה ובתה.''' בהיותו עכומ"ז ונתגיירו עמו: '''{{עוגן1|או}} אשה ואחותה.''' מן האם דאלו מן האב אינו מוציא וכ"כ התוס' שם: '''{{עוגן1|ומוציא}} אחת.''' דלא ליתו למישרי בישראל אשה ובתה או אשה ואחותה: '''{{עוגן1|במה}} דברים אמורים.''' דאיזו שירצה יכנוס: '''{{עוגן1|שלא}} הכיר.''' שלא בא על אחת מהן לאח"כ: '''{{עוגן1|אותה}} שהכיר.''' היא אשתו לקיימה דבא עליה כשהוא בישראל וקנאה ומוציא האחרת: '''{{עוגן1|כיון}} שהכיר הכיר.''' דבדיעבד לא מפקינן להו מיניה לאחר שכנסן. ובבבלי דלא מחלק בזה משמע דלעולם מפקינן מיניה אחת מהן: '''{{עוגן1|גר}}.''' שהיה נשוי אחותו בהיותו עכומ"ז ונתגייר מיירי וטעמא באחותו מן האם שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה כו' וכן פירשו התוס' שם אלא דכתבו דברייתא דבבלי פליגא על ההיא דהכא מדלקמן: '''{{עוגן1|בין}} מאב.''' ובבבלי מחלק באחותו ואפי' לר"מ: '''{{עוגן1|מאב}} יקיים.''' דליכא שמא יאמרו דאפי' בעכומ"ז אין להם שאר אב: '''{{עוגן1|אחות}} אמו יוציא.''' דדמיא טפי לאחותו מאם והא דקאמר ר"מ באחותו מן האב יוציא נמי משום אחותו מאמו גזור דהא אין להן שאר אב אלא דבאחות אביו דמיפלגא טפי לא גזיר ר"מ. א"נ משום דבעכומ"ז נמי ס"ל לקמן דאסור ודריש לה מקרא ועיקר: '''{{עוגן1|אחות}} אמו מאמה יוציא.''' דליכא צד אב כלל: '''{{עוגן1|מאביה}} יקיים.''' כחכמים שם: '''{{עוגן1|שאר}} כל העריות.''' לאתויי אשת אב כדאמר התם: '''{{עוגן1|לא}} אמר אלא כנס.''' אם כנס בהיותו עכומ"ז ונתגייר אין מפרישין אותן: '''{{עוגן1|הא}} בתחילה.''' לאחר שנתגייר אסור וכן מפרשינן הא דקאמר בבבלי ושאר כל העריות מותרות לו לומר שאין מפרישין אותן וכ"כ הרמב"ם ז"ל פי"ד מהלכות א"ב: '''{{עוגן1|עכומ"ז}}.''' נמי דינא הכי אחותו כו' דפליגי לפי שיטתא דלעיל והילכך מה דאסר בעכומ"ז אסור לגר למר וכן למר דכולהו טעמא שמא יאמרו כו': '''{{עוגן1|פשט}} הוא לן.''' טעמא דר"מ פשוט לן מהאי קרא: '''{{עוגן1|את}} אביו.''' ודריש את לריבוייא: '''{{עוגן1|מעתה}}.''' נימא לר"מ דאחות אב נמי אסורה שהיא סמוכה לאביו ואמאי אמר ר"מ יקיים: '''{{עוגן1|אחות}} אמו תהא אסורה.''' אע"ג דבאמ' אסורה לר"מ ה"ק דלדידך דדרשת בסמוך וכמו דלא מחלק ר"מ בין אחותו מן האב או מן האם דשתיהן סמוכות כן נמי לא יחלק בין אחות אב לאחות אם אלא דאחות אב תהא אסורה מאת אביו ואחות אם תהא אסורה מאת אמו דהרי סמוכין הן נמי שתיהן: '''{{עוגן1|התיב}} ר' שמעון.''' על קושיית ר' ביבי דהאי לא מצית אמרת דהכתיב ויקח עמרם וגו': '''{{עוגן1|אמר}} רבי הילא.''' ר' הילא בא לתרץ דמכל מקום קשיא מאי טעמא באמת לא דרשינן נמי על אחות האב. דלא מרבינן אלא בסמוך לו מן אביו או מאמו והיא אחותו אבל לא אחות האב דסמוכה לאביו היא וטעמא דאסר רבי מאיר אחות האם הואיל ואיכא צד האם ודמיא טפי לאחותו מאם: '''{{עוגן1|מעתה}} אפי' כב"נ כו'.''' בתמיה אם לב"נ אסור אחות האב היאך נשא עמרם יוכבד דודתו דאחות אביו היתה: '''{{עוגן1|והכתיב}} וגם אמנה אחותי בת אבי וגו'.''' ולרבי מאיר אחותו מאב אסורה: '''{{עוגן1|משם}} ראיה.''' ובב"ר פ' י"ח גריס בשיטתן השיבן. כלומר דהם אין חוששין לזרע האב ואמר כן כדי שלא יקחוה ממנו. ואפשר לפרש נמי הכא כן דמשם ראיה לא ותהי לי לאשה כתיב כלומר דלמה לו שיאמר ותהי לי לאשה דהרי יודעין היו עכשיו שאשתו היא אלא דקאמר לשיטתכם מותרת היא לי ותהי לי לאשה אבל באמת לא היתה אחותו אלא בת אחיו ובבבלי סנהדרין דף נ"ח מקשי לה התם אליבא דר"ע דאמר אפי' אחותו מאם מותרת מהכא דקאמר אך לא בת אמי ומשני דה"ק קורבא דאחוה אית בהדה מאבא ולא מאימא וליתקוני דיבורא קמא דקאמר אחותי היא וכדפרש"י שם דקרי לה אחותי דבני בנים הרי הן כבנים והיא מותרת לי והיינו נמי דקאמר הכא משם ראי' דהא לאו אחותו היא לא ותהי לי לאשה קאמר דודאי מותרת לי דאין לי אלא קורבא בהדא כו': '''{{עוגן1|מאי}} כדון.''' מאי הוי עלה וקאמר ר' יוסה דכל ערוה כו' ולאפוקי חייבי כריתות וכדר' יוחנן בבבלי שם: '''{{עוגן1|התיבון}} לו הרי אחותו הרי ב"ד של ישראל אין ממיתין עליה ובן נח מוזהר עליה גרסינן.''' דהרי אחותו מאם לכ"ע אסורה וכדהשיבו שם חכמים לר"מ דקאמר הכי דכל ערוה פי' הרבה עריות שאין ב"ד של ישראל ממיתין עליה ב"נ מוזהר עליהן ומפרק שם דרבי מאיר אליבא דרבי עקיבא היא דאמר לא הוזהרו על חייבי כריתות דדריש את אביו על אשת אביו והא דקאמר אחותו רבי מאיר אליבא דר"א היא אלא דשיטתא דהכא לא אתייא כן אליבא דר"א הא דלעיל דהתם אמר ר"א דאפילו אחות אב אסורה: '''{{עוגן1|ר'}} הילא כו'.''' דפליג על זה ואמר דמוזהרין על חייבי כריתות דלא ענש אלא אם כן הזהיר: '''{{עוגן1|עבד}} מותר באחותו.''' אפי' באחותו דעכומ"ז אסור וכ"ש שאר עריות. ובבבלי שם גריס מותר באמו כדמפרש התם טעמא דיצא מכלל העכומ"ז ופקע שם בן נח מיניה ולכלל ישראל לא בא דליגזר שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה: '''{{עוגן1|שמעת}} אפי' מאם.''' דסתמא קאמרת וא"כ אפי' באחותו מן האם מותר דקס"ד דאליבא דר"מ קאמר דאסר בעכומ"ז אפי' אחותו מן האב והילכך קאמר דעבד מותר דאי לר' יודה מאי מספקא ליה פשיטא דמן האם דמן האב אפי' עכומ"ז מותר: '''{{עוגן1|אין}}.''' ואפי' מן האם: '''{{עוגן1|והתנינן}} וכן שפחה כו'.''' וקס"ד דטעמא משום אחוה הוא דאסור דהויא ליה אשת אחיו מאמו ומכ"ש דאסור באחותו: '''{{עוגן1|ומשני}} לחליצה וליבום.''' כלומר דטעמא דמתני' לאו משום איסורה אלא משום דאינן בתורת חליצה ויבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו וכדפרישית לעיל: '''{{עוגן1|עבד}} שבא על אמו חייב חטאת.''' לשון בעיא היא אם נאמר דחייב דואמרת אליהם כתיב בפרשת קרבנות ודרשינן לרבות עבדים: '''{{עוגן1|או}} נאמר לחלבין איתאמרת.''' כלומר דהתורה רבתה עבדים לשאר חטאות לחלב וכיוצא בו אבל לא לעריו': '''{{עוגן1|ופשיט}} ליה מה מצינו בזיקת אם.''' באיסור אמו בגר דקי"ל דאסור באמו: '''{{עוגן1|שעשה}} בה צד שנתגיירה.''' כלומר אחר שנתגיירה: '''{{עוגן1|כצד}}.''' כמו עד שלא נתגייר' דטעמא דגר אסור באמו הוא משום שלא יאמרו כו' הוא דקודם שנתגיירה אסור בה היה וכדאמרינן בבבלי פ' כיצד דף כ"ב: '''{{עוגן1|אף}} שפחה כו' נעשה בה.''' כלומר דפשיט ליה דמד"ס הוא אבל חיוב חטאת ליכא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף