עריכת הדף "
פני משה/יבמות/ו/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כהן}} הדיוט.''' לאו דווקא כהן דאפילו ישראל אסור בשאין לו בנים והא דנקט כהן מפ' בגמרא: '''{{עוגן1|שהיא}} זונה האמורה בתורה.''' כדיליף טעמא בגמ': '''{{עוגן1|גיורת}} ומשוחררת.''' לפי שהעכומ"ז שטופי זימה הן ובניהם ילדי זנונים המה ולפיכך תנן סתמא ואפילו היא פחותה מבת ג' ויום א' שלא נבעלה: '''{{עוגן1|ושנבעלה}} בעילת זנות.''' כגון ישראלית שנבעלה לפסול לה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הא}} ישראל כו'.''' בתמיה: '''{{עוגן1|עוד}} הוא אסור בה.''' דודאי ישראל נמי אסור בה דהרי מצוו' על פ"ו: '''{{עוגן1|אלא}} בגין כו'.''' אלא בשביל דתנינן שם בסיפא דמתני' גיורת כו': '''{{עוגן1|וכולהון}} לכהן.''' דכולהו לא שייכי אלא לכהן ולא לישראל ולפיכך לא תנינן ברישא ג"כ לישראל. והכי מפרק לה בבבלי שם: '''{{עוגן1|בין}} שורותם יצהירו.''' ועל דור המבול קאי שלא היתה כו' ודרך כרמים קדריש לשון עשיית פירות ובב"ר דריש נמי כן ובנוסחא אחרת: '''{{עוגן1|ולא}} יפרוצו שלא כו'.''' וכדאמרי' בבבלי שם כל בעולה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות וטעמא דר' יהודא קא מפרש: '''{{עוגן1|עדה}}.''' כך דרכן של בני המבול היה לוקח לו ב' נשים א' שותה כוס עיקרין שלא תתעבר ויהא מתעדן בגופה והא' לפריה ורביה ובב"ר גריס איפכא עדה דעדה מיניה וצלה שהיתה יושבת בצלו: '''{{עוגן1|מתיבין}}.''' חכמים לר"י לדידך דאיילונית זונה היא: '''{{עוגן1|הגע}} עצמך שהיתה עקרה.''' כלומר שנתעקרה עכשיו ואין סופה לילד או שהזקינה ולדבריך זונה קרית לה בתמיה ויהא אסור לקיימה: '''{{עוגן1|תני}} ר' לעזר אומר אף הפנוי כו'.''' וכ"ש נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה תו' שם: '''{{עוגן1|ה"ז}} בעילת זנות.''' ועשאה זונה לפסול מן הכהונה. בבבלי בהרבה מקומות ובפירקין דף נ"ט: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה כ"ג כו'.''' בבבלי קידושין דף י' איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה ונ"מ לכ"ג דקני בתולה בביאה דאם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קידושין ואסורה ליה. והיינו דדייק הכא מדאמר ר"א הרי זו בעילת זנות ולא קאמר עשאה זונה (כגי' הבבלי) ש"מ דמשהערה בה עשאה זונה והילכך קרי לבעילה עצמה בעילת זנות ולא אשמעינן דתחילת ביאה חשובה היא ומדחשיבא להשוות לה לזונה כן נמי חשיבא לענין קנייה וא"כ זאת אומרת דכ"ג מותר לקדש בבעילה כר"א. אבל בבבלי שם מסיק דכל הבועל דעתו על גמר ביאה אם לא שהערה בה ופירש מיד או במפרש שדעתו לקנות בהעראה דהא קי"ל דהעראה קונה וכב' התירוצים של התוס' שם דשניהם אמת לדינא וכ"כ הרא"ש שם: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף