עריכת הדף "פני משה/יבמות/ב/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אחיו}} של זה מייבם חלוצתו של זה.''' ממ"נ אם זו יבמתו שפיר נסיב שהרי אחיו לא חלץ לזו אלא לאחותה שלא היתה יבמתו ואינה כלום ואי לאו יבמתו היא שפיר נסיב דנכרי' היא דמשום אחות זקוקתו ליכא שהרי חלץ אחיו את אחותה שהיא יבמתו ופקעה זיקה ואי משום יבמה לשוק הרי חלצה זו מאחי בעלה:

'''{{עוגן1|קדמו}}.''' שני אחין של אחד וחלצו לשתיהן. משום דלא ידעי איזו היא יבמתו:

'''{{עוגן1|לא}} ייבמו.''' שני אחים האחרים זה את זו וזה את זו משום דקמא דנסיב איכא למימר פגע באחות זקוקתו אלא אחד חולץ תחילה לאחד וא' מייבם לשניה ממ"נ אי יבמתו היא שפיר ואי לאו יבמתו היא לא פגע באחות זקוקתו שהרי אחיו חלץ ליבמתו ויבמה לשוק נמי ליכא שהרי חלצה מאחי בעלה:

'''{{עוגן1|קדמו}}.''' אלו ב' האחרונים וכנסו אחר חליצת שנים האחרים ולא באו לימלך בב"ד אין מוציאין מידם וטעמא כדפרישית לעיל:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הדא}} דאת אמר בישראל.''' דוקא אין מוציאין אבל בכהנים אסור דבמתני' דלעיל דשרינן אפי' בכהנים התם דכנסו אחר חליצת הא' ואיכא למימר על כל אחת שמא לא היתה זקוקה לזה החולץ וכדפרישית לעיל וחליצתה לאו כלום הוא אבל הכא דהשנים חלצו וממ"נ יש אחת בהן דחליצתה חליצה דהרי אחיהם של אלו על כרחך אחת מהן קידש בודאי וחד מינייהו ודאי חלוצ' נסיב. אבל בבבלי משמע דאפי' הכי מותר נמי לכהנים כדגריס שם דף כ"ד אהאי מתני' תני שילא ואפילו שניהם כהנים וטעמא כדפרש"י שם דלכל חד וחד איכא למימר שמא ייבם את יבמתו ולא גזור רבנן לאפוקי מספק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>