עריכת הדף "
פני משה/יבמות/א/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> מתני''''{{עוגן1|}}.''' מתירין הצרו'. דלית להו הך דרשא דלצרור דס"ל כר"ש דדריש לה בבבלי לדרש' אחריתא בשעה שנעשות צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחים אפי' באחת מהן וטעמייהו מפרש בגמרא: '''{{עוגן1|חלצו}}.''' הצרות מן האחין: '''{{עוגן1|ב"ש}} פוסלין מן הכהונה.''' שחליצתן חליצה: '''{{עוגן1|וב"ה}} מכשירין.''' שהרי אינה זקוקה היא וכחולצת מאינש דעלמא היא: '''{{עוגן1|נתייבמו}}.''' לאחים ב"ש מכשירין אותן לכהנים אם נתאלמנו מיבמיהן: '''{{עוגן1|וב"ה}} פוסלין.''' שהרי נבעלו לאסור להן והרי היא כזונה דאסירה לכהן: '''{{עוגן1|לא}} נמנעו.''' מפרש בגמ': '''{{עוגן1|אלו}} על גב אלו.''' שהם משאילין כליהם אלו לאלו: גמ''''{{עוגן1|}}.''' טעמייהון דב"ש. דלא דרשי לצרור לצרת ערוה ואע"ג דטפי מסתברא להאי דרשא: '''{{עוגן1|דכתי'}} לא תהי' וגו'.''' ודריש החוצה החיצונה מכלל דאיכא פנימית והיא הערו' הקרובה ליבם וקאמר רחמנא דחיצונה היא הנכרית לא תהיה לאיש זר אלא ליבם וכדאמר בבלי י"ג: '''{{עוגן1|אתייא}} דב"ש.''' דדרשי חוצ' לשון החיצונה כאילין כותייא הכותים דהן מפרשי נמי הקרא הכי לדרשא דידהו: '''{{עוגן1|שהן}} מייבמין כו'.''' כדאמר בבלי עשרה יוחסין דף ע"ז דלית להו יבום אלא בארוס' ומוציאין את הנשואות ופוטרין אותן בלא חליצה: '''{{עוגן1|דאינון}} דרשי החוצה החיצונה.''' שלא נכנסה לרשות הבעל לנשואין: מה מקיימין כותאי גרסינן: '''{{עוגן1|ובן}} אין לו.''' דמשמע שהיא נשוא': וקאמר ר' יעקב דרומי' לפני ר"י דדרשי הכי ובן אין לו מן הנשואה ואותה אינה מתייבמת דקאמר רחמנא החיצונה הארוסה לא תהי' לאיש זר אבל הך דלא הויא חיצונה תהי' לאיש זר: '''{{עוגן1|לא}} יחסדונך כותאי.''' שלא יחשדוך ככותי דאת מקיים דרשיהון ודרך שחוק אמר לו כן: '''{{עוגן1|נומיתי}}.''' אמרתי להם מי גרם לכם לטעות ולא לדרוש החוצה לשון לחוץ: כר' נחמיה כו' וכן הוא בבלי פירקי שם: '''{{עוגן1|והא}} כתיב ישובו וגו'.''' בלמ"ד וה"א: '''{{עוגן1|לדיוטי}}.''' לחדר התחתון וזהו הלמ"ד יתירא: '''{{עוגן1|ראה}} האיך כו'.''' כמי לנהוג וכן אמר נמי בבלי י"ד אלא דשם גריס נעשה כדברי ב"ה הולד פגום לב"ש דהא בני חייבי לאוין הן לב"ש וכשרין לקהל אלא דפגומי' הן לכהונה. וצ"ל לגי' האי תלמודא דריב"ן בשיטת ר"ע אמרה דיש ממזר מח"ל: '''{{עוגן1|שיהו}} הצרות חולצות.''' וינשאו לשוק בהכשר לד"ה: '''{{עוגן1|אמר}} רשב"ג.''' לריב"ן שרצה לתקן לחלוץ: '''{{עוגן1|שנישאו}}.''' לשוק כב"ה ובניהן פגומין לב"ש אם נגמור הלכה לחלוץ. ורש"י ז"ל שפי' שם מה נעשה לצרות הראשונות שנתייבמו ובניהם ממזרים אם נגמור הלכה שלא יתייבמו. היינו לשיטת הבבלי שם דרצה לפשוט מהכא דעשו ב"ש כדבריהם: '''{{עוגן1|מודין}} היו.''' ב"ש לב"ה שאין הולד ממזר כו' ולאפוקי מדר"ע דאמר יש ממזר מח"ל כדאמר שם. ור"א פליג אדריב"ן לפי הגי' דלעיל: '''{{עוגן1|שאשיאה}} לכהונה.''' להפליג הדבר אמר כן דמ"ש. ובבבלי גריס שאשיאנה לשוק כב"ה ולאפוקי מריב"ן דאמר תקנתא דחליצה ואפשר דלהכי אמר נמי לכהונה ולא שתהא חולצת: בני צרות שנישאו לשוק כב"ה מה הן כו' וכן אמר בבלי ט"ז: מעשה שנכנסו כו' כתיבה נמי בבלי ט"ז והנוסחא נשתנית במקצת: '''{{עוגן1|אזלון}} לגביה יונתן.''' ובבבלי אמר דאחר שנפטרו מר' דוסא פגעו בו: '''{{עוגן1|שלח}} וכתב ליה.''' ר' דוסא ליונתן: '''{{עוגן1|ולא}} סברין.''' לא היו רוצים להבין: '''{{עוגן1|מישדי}}.''' השליך עליהם צרורות: '''{{עוגן1|ואית}} דאמרין.''' שכך הי' המעשה בפתח אחד נכנסו ובשלשה יצאו כדי שיפגעו בו וישמעו תשובתו: '''{{עוגן1|בעו}} מילף.''' שהם צריכים עדיין ללמוד: '''{{עוגן1|תלון}} שני עיני.''' שיגביהו גבות עיניו שהיו ארוכות כמו שמצינו אצל רבי יוחנן בבבלי פ' הגוזל: '''{{עוגן1|עמון}} ומואב.''' ארץ סיחון שכיבש מעמון ומואב ואותה לא קדשו עולי בבל וזורעין בשביעית ותקנו להן מעשר עני בשביעית כדי שיתפרנסו מהם עניי א"י שאין להם בא"י לקט שכחה ופאה בשביעית: '''{{עוגן1|שהן}} כשרין.''' ולא אמרינן דממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן נכרים: '''{{עוגן1|ועינוי}} דמיין.''' כלומר מראיתו ותואר פניו: '''{{עוגן1|רב}} נחמן כו'.''' סוגי' זו כתיבה לקמן פ' עשרה יוחסין הלכה א': '''{{עוגן1|מתני'}} אמרה כו'.''' דתמן תנינן פ"ז דנדה כל הכתמים הבאין מן הרקם טהורין וכן תני שם הבאין מן הנכרים טהורים דלא גזרו על כתמי נכרים וקתני סתמא משמע אפי' מתרמוד דלא מחזקינן להו בספק ישראל: '''{{עוגן1|הא}}.''' מכאן דגירי תרמוד כשירין וכן אמר ר"י בבלי שם: '''{{עוגן1|אמר}} שמועתא.''' שמעתא דלקמי' דפליגי אמוראי בזה: '''{{עוגן1|חד}} מכשי'.''' כתמיהן: '''{{עוגן1|וחד}} מקבל.''' גרים מהן: '''{{עוגן1|מאן}} דמכשיר.''' דמחזיק להו כנכרים מקבל: '''{{עוגן1|ומאן}} דמקבל.''' אפ"ה לא מכשיר כתמיהן דס"ל דמספקינן להו בנכרים שבאו על בנות ישראל וכמ"ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכתמן טמא: '''{{עוגן1|בבל}} ליוחסין גרסי'.''' וכן הוא לקמן וכן בבלי שם דף ע"א: '''{{עוגן1|בין}} הנהרות.''' חדקל ופרת: '''{{עוגן1|כגול'}}.''' פומבדיתא: '''{{עוגן1|ספק}} חללות וכהנים כו'.''' ולא משום עבדות וממזרו' וכשמואל שם: '''{{עוגן1|תמן}}.''' בבבל: '''{{עוגן1|מתה}}.''' שכולן ממזרין וכרב פפא שם: '''{{עוגן1|חולה}}.''' רובן כשרים: '''{{עוגן1|גוססות}}.''' שרובן ממזרים: '''{{עוגן1|תכילתא}} דבבל.''' מכלילה ותפארתה ליוחסין: אעפ"י כו' בבלי י"ד: '''{{עוגן1|ובאחיות}}.''' לקמן ריש פ"ג: '''{{עוגן1|ובגט}} ישן.''' פ"ח דגיטין: '''{{עוגן1|ובספק}} א"א.''' ריש פ' ב"ש אין ממאנין אלא ארוסות כו' והקטנה היא ספק א"א דילמא ממאנה: ובמקדש כו' ל"ג: והמגרש כו' גיטין שם: '''{{עוגן1|והאשה}} מתקדשת כו'.''' ריש קידושין: '''{{עוגן1|ממזרות}} בנתיים.''' בין ב"ש וב"ה ואת אמר הכין לא נמנעו כו' בתמי' ומפרש ואזיל היך עבידא דממזרות בנתיים כגון קידש הראשון כו' והה"ד דמצי למיפרך מכל הני דקחשיב אלא משום דהכא הוי ממזרות ודאי: '''{{עוגן1|לחומרין}}.''' בהאי גוונא דלעיל וצריכה גט משניהם: '''{{עוגן1|מעתה}} כו' ומשני ר' הילא אילו ואילו כהלכה כו'.''' כלומר לאחר שהסכימו שניהן להלכה דלא עשו ב"ש כדבריהם. וכרב בבלי שם: '''{{עוגן1|בדא}} תנינן.''' סוף פ"ד דמקואו' דתני שם מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים אבן חלולה שהמים נכנסין לה דרך חור שבדופנ' ומשקין בה הבהמות ולא היו בה מ' סאה אלא מקוה שלם היה בצדה ומתערבין מי השוקת דרך הנקב כשפופרת הנוד שהוא שיעור עירוב מקואות לב"ה והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו לה ב"ש ופחתוה שב"ש אומרים לעולם תורת כלי עלי' עד שיפחות רובה דאלמא דעשו כדבריהם: '''{{עוגן1|ומשני}} ר' יוסי בר בון עד שלא בא המעשה.''' מאיזו דין לב"ה היו כו': '''{{עוגן1|וע"ז}} קאמר ר' אבמרי יאות.''' שפיר הוא דאחר שבא ההלכה למעשה לפני ב"ה לא היו ב"ש נוגעין לפסוק כנגדם: '''{{עוגן1|מה}} תנינן טמאו טהרות.''' כלומר דהא דמשמע שם דטמאו טהרות שנעשו על ידי מקוה זו היינו למפרע קודם שבאה השאלה לפני ב"ה ולא מכאן ולהבא: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי אמר דפלוגתא דרב ושמואל היא אם עשו כו'.''' ובבבלי משני לה לרב דאמר לא עשו ומסיק שם כשמואל: '''{{עוגן1|ממזרות}} בנתיים כו'.''' למ"ד דאילו כהלכתן: '''{{עוגן1|ומשני}} המקום הי' משמרן מן המכשול.''' ובבבלי משני דמודעי להו ופרשו: '''{{עוגן1|כהדא}} דתני כו'.''' ענין בפני עצמו הוא ודרך הש"ס הזה לומר כהדא כלומר כך המנהג כדתני וכן הוא בהרבה מקומות וברייתא היא בבלי ר"ה ובכמה מקומות: '''{{עוגן1|באיכן}}.''' באיזה מקום: סליק פירקא <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף