עריכת הדף "פני משה/יבמות/א/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
מתני''''{{עוגן1|}}.''' צרתה מותרת. שהרי בשעת זיקת יבום אינה צרתה:

'''{{עוגן1|וכל}} היכולה למאן.''' כגון שהערוה קטנה ולא מיאנ' בבעל ומת צרתה חולצת שאין קידושי' קידושי תורה לפטור צרתה אבל אינה מתייבמת דכיון דרבנן תקינו לה קידושין הרי היא כאשת אחיו וצרתה אסורה:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ה"ג}} כיני מתניתא כו' ומת' צרתה חולצת כו'.''' כלומר דכן מוקמינן למתני' כמ"ד לעיל דבמתה הערוה מיירי והיינו דדייק מדלא קתני אלא מתה בתו או נתגרשה ואח"כ מת אחיו ולא נקט נמי מיאנה ואח"כ מת אחיו צרתה מותרת וע"כ דטעמא דבמיאון יכולה לעקור זיקתו אפי' לאחר מיתתו וא"כ קשה סיפא דקאמר כל היכולה למאן כו' דתמאן השתא אלא ודאי במתה איירי ודלא כאבא מרי לעיל הלכה ב' דמוקי בקיימת וטעמא משום דבשעת נפילה נראית כצרת בתו. אבל בבבלי מוקי לה כר' אבא מרי וכאשר ציינתי שם ולפ"ז הא דלא נקט במתני' מיאנה ואח"כ כו' ע"כ צריכין לטעמא כמ"ש התוס' שם ד"ה מתה בתו משום דמתני' אתא לאשמועינן אפי' כנס אחיו את הנכרית ולבסוף גירש בת אחיו דהיו צרות קודם גירושין הואיל ובשעת נפילה לא היתה צרה ובמיאנה או שנמצאת איילונית אין שום חידוש דבטלי להו קידושי קמאי וכך לי כנס ולבסוף מיאנה כמו מיאנה ולבסוף כנס:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>