עריכת הדף "
פני משה/חגיגה/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} דורשין בעריות בשלשה.''' ה"ק אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד. לשלשה בני אדם כאחד אין דורשין להם סתרי עריות מה שאין מפורש בהכתוב בהדיא כגון בתו מאנוסתו דלא כתיבי בהדיא ומדרשא הוא דאתיא וטעמא דחיישינן שמא בזמן שידבר הרב עם אחד ישאו ויתנו השנים ביניהם ולא יתנו לבם לשמוע מפי הרב כשדורש בו איסור ויבא להקל בעריות. וחששו בעריות יותר משאר כל איסורים שבתורה מפני שנפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ובין בפניו ובין שלא בפניו נפיש יצריה: '''{{עוגן1|ולא}} במעשה בראשית.''' במה שנבראו מששת ימי בראשית אין דורשין אפילו לשני בני אדם וכ"ש לשלשה או יותר דכתיב כי שאל נא לימים ראשונים יחיד שואל ואין שנים שואלים: '''{{עוגן1|ולא}} במרכבה.''' מעשה מרכבה שראה יחזקאל ושראה ישעיה. אפי' ליחיד אא"כ היה הרב מכיר בו ויודע שהוא חכם שאם ימסור לו ראשי פרקים יהא מבין השאר מדעתו: '''{{עוגן1|וכל}} המסתכל בארבעה דברים.''' בהני דמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|רתוי}} לו.''' לשון רחמנות הוא כלומר מרוחם היה ויותר טוב לו אם לא בא לעולם: '''{{עוגן1|מה}} למעלה.''' מכיפת השמים הנראה לעין: '''{{עוגן1|ומה}} למטה.''' מתחת לארץ: '''{{עוגן1|מה}} לפנים.''' מקודם שנברא העולם: '''{{עוגן1|ומה}} לאחור.''' בסוף העולם לאחרית הימים: '''{{עוגן1|כל}} שלא חס על כבוד קונו.''' שעובר עבירה בסתר ואומר מי רואני ומי יודיעני: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|דר'}} עקיבה היא.''' האי ש"ס מפרש לעריות והיינו סתרי עריות מה דלא מפורש בהדיא לגוונא חדא וזהו לאזהרת נשכב במשכב זכר דלא כתיב אלא ואת זכר לא תשכב וגו' ופליגי ר' ישמעאל ור"ע בפ"ז דסנהדרין בהלכה זו באזהרה לנשכב מנין דר"ע דריש לא תשכב קרי ביה לא תישכב ור' ישמעאל דריש לה התם מלא יהיה קדש מבני ישראל וכו' ואמרי' שם דהנ"מ מבינייהו אם שכב את הזכר ונשכב ממנו דלרבי עקיבא אינו חייב אלא אחת דמחד קרא נפקי ולר' ישמעאל חייב שתים דמתרי קראי נפקי. והשתא קאמר דמתני' דקתני אין דורשין בסתרי עריות לשלשה כר"ע אתיא דלדידיה ליכא נ"מ לעובדא גבי שוכב ונשכב אבל כר' ישמעאל למאי דר' ישמעאל תני שם א"כ דורשין באזהרות לעובדא דאיכא נ"מ למעשה דמיחייב שתים: '''{{עוגן1|מן}} דר' אמי וכו'.''' ממה דחזינן דר' אמי היה יושב ושונה אזהרה לשוכב בפ"ע ולנשכב בפ"ע אם כן ש"מ הלכה כרבי ישמעאל וכדאמרן: '''{{עוגן1|דר"ע}} היא.''' הא נמי כר"ע דמדרישא כר"ע הך בבא נמי כר"ע דאין לדרוש במה דליכא נ"מ למידי אבל כר' ישמעאל דאמרינן דברישא דורשין דאיכא נ"מ לעובדא ה"נ דורשין במעשה בראשית דאע"ג דלעיבדא ליכא נ"מ במידי מ"מ מתני' דלא כרבי ישמעאל: '''{{עוגן1|וכדאשכחן}} דר' יודה בר פזי יתיב ודריש.''' בתחלה היה העולם מים במים וכו'. והדא אמרה דס"ל הלכה כר' ישמעאל דס"ל דורשין: '''{{עוגן1|שהיה}} רבי קורא אותן ובוכה.''' שמהמקראות האלה רואין אנו היאך לירא מן הדין וכן מצינו בקרא דשמואל וכדאמר והרי הדברים קל וחומר וכו': '''{{עוגן1|הבל}} היוצא מפיו.''' עושה רושם למעלה ומגיד לו לאחר זמן וזהו ובורא רוח שנעשה יש ובריאות מהרוח ומגיד לאדם מה שיחו: '''{{עוגן1|אילין}} ציפוראי.''' מפרשין לתהו דקרא שהיא חשך ואפילה: '''{{עוגן1|אייתי}} לי הוגנין.''' גמלים קטנים בחמורים נקראו עיירות ובגמלים הוגנין: '''{{עוגן1|אטעונינון}}.''' המשא ועדיין עמדו והרביצום ואח"כ לקחום וחנקם וא"ל הרי לך עכשיו תקים אותם והשיב לו מן דחנקתין אותן היאך אפשר להקימן וא"ל עכשיו ראה מה חסרתי מהם כלום אלא מעט רוח שיצא מהן הוי העולם עומד על הרוח: '''{{עוגן1|עוד}} היא כר"ע.''' שאלה היא אם דהא נמי אליבא דרבי עקיבא דוקא דרישא כוותיה היא דאתיא כדלעיל והך דמרכבה נמי אליביה דוקא. וקאמר דלא היא אלא ד"ה היא וכו' דלא כן אמר רב וכו': '''{{עוגן1|ומסכים}}.''' והוא מסיים לאחר שהבין מעצמו ורבו מסכים עמו: '''{{עוגן1|יהלך}} באמצע.''' במה שהורשה להתבונן ואל יטה עצמו מן הצד ויבא לידי סכנה: '''{{עוגן1|ואתיא}} כמ"ד.''' דדריש שובע לשון שבע ש"מ מיהת דכמה וכמה כיתות לצדיקים לעתיד לבא: '''{{עוגן1|מבחוץ}}.''' שנטרפה דעתו: '''{{עוגן1|אין}} דעתן נקיה.''' להרצות במעשה מרכבה: '''{{עוגן1|בפרדס}}.''' עלו לרקיע על ידי שם: '''{{עוגן1|שהיה}} הורג רבי תורה.''' כשראה נערים נתרבו וגדלין בתורה הרגן: '''{{עוגן1|אמרין}}.''' עליו כל תלמיד וכו' ואמר מה הן עושין שיושבין כאן זה ראוי לאומנות שיהיה בנאי וזה נגר וכו' וכששמעו זה הניחו בית הסופר והלכו להן: '''{{עוגן1|שחיבל}} מעשה ידיו של אותו האיש.''' על עצמו הוא אומר בפיו שדיבר כך אבל מעשה ידיו שבתחלה קודם שיצא לתרבות רעה: '''{{עוגן1|אוף}}.''' בשעת גזירת שמד שגזרו על ישראל לחלל שבת והיו האויבים מטעינין עליהם משאות לשאת בשבת והיו היהודים מתכונין לשאת שנים למשא א' כדי שיהא משום שנים שעשו מלאכה אחת ויהיו פטורין מחיוב חטאת ואמר אחר להאויבים אטעינין יחידאין כדי שיהא להן חילול שבת מן התורה וכך עשו האויבים: '''{{עוגן1|והוון}}.''' ועוד שיהודים היו מתבונון לפרק משאיהן בכרמלית כדי שלא להוציא אח"כ מרה"י לר"ה כשיוליכו למקום אחר ואמר בן אבויה אטעינן צלוחין של זכוכית וע"כ יפרקו משאיהן בבית שיהו משתמרין: '''{{עוגן1|ומה}} הויתה דריש תובן.''' עוד מאי דרשת: '''{{עוגן1|בזמן}} שהיא טוב מראשיתו.''' שבתחלה היתה מחשבתו לטובה ולשם שמים ולא כמעשה אבויה אביו וכך היה המעשה וכו': '''{{עוגן1|וכל}} דא מן הן אתת ליה.''' מהיכן היה גרם הדבר מעצמו שיצא לתרבות רעה: '''{{עוגן1|כאירסה}} של חכינה.''' כארס של נחש: '''{{עוגן1|הא}} רבך באיש.''' חולה: '''{{עוגן1|ואיטפיית}}.''' ונכבית האש: '''{{עוגן1|יתפרכן}}.''' נפרכים פרכים מפוזרין כהני אלומים: '''{{עוגן1|סבור}} שהיא כמגדלה.''' כצ"ל: '''{{עוגן1|הידעת}} מני עד.''' זה נעלם ממך מה שהיה לפנים. אבל את יודע מני שום אדם וגו' דזה מותר להתבונן: '''{{עוגן1|יכול}} קודם למעשה בראשית וכו'.''' כך הוא נדרש בתוספתא פ"ג: '''{{עוגן1|לא}} תהא מביא לי.''' לדרוש אלא את שהיא כיוצא בך מבששי: '''{{עוגן1|ולבך}} מסכים.''' בינך לבין עצמך ולא בפרהסיא ולאחרים ומשנברא העולם מאותו זמן את הולך ודורש וקולך וכו': '''{{עוגן1|תני}} בר קפרא ולמן היום.''' כלומר דס"ל דמותר לדרוש אף מקודם מעשה בראשית דכתיב ולמן היום משמע אף מקודם היום אשר ברא: '''{{עוגן1|אתיא}} דר' יודה בר פזי.''' בריש פרקין דדריש בתחלה היה העולם מים במים כהדא דבר קפרא ולמן היום ומה דתני רבי חייה בתוספתא יכול קודם למעשה בראשית וכו' כהדא דר' בא דדריש ר' יונה בשמיה: '''{{עוגן1|ה'}} שמו.''' כפי מה שהוא נזכר והוא אדון באל"ף: '''{{עוגן1|שהוא}} בלשון ברכה.''' אע"ג דנמצאו הרבה והרבה פסוקים המתתילין בבי"ת ואינם לשון ברכה וכן הרבה פסוקים ותיבות המתחילים באל"ף ואינם לשון ארירה אלא להפך מ"מ בבי"ת לשון רבוי היא וממנו מתחיל הרבוי וזהו לשון ברכה שהתחלת הרבוי מחמת ברכה היא משא"כ באל"ף שאין בו רבוי כלל וזהו דקאמר שהוא ל' ארירה ובי"ת הוא לשון ברכה: '''{{עוגן1|כיון}} שראה דוד כן.''' שבאלו ב' אותיות נבראו ב' העולמות: '''{{עוגן1|על}} ביה שמו.''' על מה שבידו ועל ביה שבכולם הקב"ה וזהו רוכב בערבות על כולם וביה על הכל שמו: '''{{עוגן1|הוא}} אינו פוגם.''' בתמיה דזהו גנאי להזכיר היאך היה קודם: '''{{עוגן1|אבל}} לא ליגע.''' כך אל תיגע לומר במה שהיה קודם: '''{{עוגן1|אפיפורין}}.''' הדום רגלים שתחת הכסא: '''{{עוגן1|ואם}} לשכלול.''' לחזק ולהרחיב ולעשות תולדות: '''{{עוגן1|ברביעי}} יהי מאורות.''' זהו תולדות השמים אחר ג' ימים וזה לב"ש ולב"ה אחר שני ימים מבריאת הארץ וכן אחר בריאת שמים שנבראו אחר הארץ וביום השני דכתיב יהי הרקיע: '''{{עוגן1|אלא}} כלפס הזה וככיסויה.''' שנעשין כאחת: '''{{עוגן1|אם}} כדעת הזו שאמר אבא.''' שנבראו כאחת יפה אנו מתרצין המקראות ולפעמים שהוא מקדים שמים וכו' אלא מלמד וכו' וכאחת הן נבראו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף