עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ח/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|וכן}} לענין הקידושין.''' דכתיב ויצאה והיתה: '''{{עוגן1|אמר}} לו.''' המלוה זרוק לי חובי בבבלי מוקי לה באומר זרוק לי חובי בתורת גיטין דכיון דא"ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד זכה הלוה ואינו חייב לשלם ואם קרוב ללוה הלוה חייב מחצה כו' אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר מכיון שזרקו לו בכל ענין פטור: '''{{עוגן1|בראש}} הגג.''' וכגון בגג דידה וחצר דידיה: '''{{עוגן1|לאויר}} הגג.''' לפחות משלשה סמוך לקרקעות הגג דכלבוד דמי: '''{{עוגן1|מרשות}} הגג.''' יצא ממחיצ' הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו: '''{{עוגן1|או}} נשרף ה"ז מגורשת.''' והיא שקדמה זריקת הגט קודם שתהא הדליקה באויר החצר שאם היתה הדליקה תחילה א"כ מעיקרא לשרפה קאזיל ואינה מגורשת: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אדם}} זכה במציאה בתוך ד' אמות.''' שלו ברשות הרבים: '''{{עוגן1|מה}} טעמא.''' מנא לן זה דילפינן ממה שאמר דוד לשלמה והנה בעניי וגו' והקשה רבי הושעיה מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר גדול הזה: '''{{עוגן1|ה"ג}} כמו שהוא כתוב בשנים אוחזין.''' אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ארבע אמות שלו. כלומר על כרחך בתוך ד' אמות שלו היו כשהקדיש וברשותו הוא והא דקאמר בעניי שאינן נתונין תוך ידו ממש ואשמועינן דד' אמות של אדם קונין לו: '''{{עוגן1|קיימונה}} במקדיש ראשון ראשון.''' כלומר דדחי לה הש"ס דאיכא למימר בהכי עסקינן שהקדיש ראשון ראשון שבא לידו והיינו בעניי ולא מוכחא מידי: '''{{עוגן1|רבי}} אבון.''' נמי קאמר דמהכא לא שמעינן מידי דמהו בעניי לפי שאין להתפאר בעשירות בפני מי שאמר והיה העולם שהכל שלו: '''{{עוגן1|שהיה}} מתענה.''' מצמצם בסעודתו שלא כדרך המלכים בשביל להקדיש לשמים: '''{{עוגן1|והתנינן}}.''' בשנים אוחזין ראה כו' ואמאי זכה בה האחר ולא זכה זה בתוך ד' אמות שלו: '''{{עוגן1|שלא}} אמר יזכו לי.''' כלומר אע"ג דממילא קונות לו מ"מ כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה: '''{{עוגן1|והתנינן}}.''' בפאה נפל העני עליה לא זכה כלום וקס"ד דבפאה הואיל והתורה זכתה לו גילוי דעתיה לאו כלום הוא ואם ד' אמות קונין אמאי לא קנה: '''{{עוגן1|עוד}} היא.''' ה"נ בשלא אמר ואפילו בפאה אמרינן כיון דגלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני לאו כלום הוא: '''{{עוגן1|שני'}} שהיו מתכתשין.''' מריבין זה עם זה בשביל עומר אחד: '''{{עוגן1|זכה}} בו.''' והא הכא לא נפילה ולא גילוי דעת איכא ואמאי זכה האחר: '''{{עוגן1|עוד}} הם בשלא אמרו.''' הכא נמי כיון שהיו מריבין יחד ולא אמרו כל הקודם בד' אמות יזכה גלו אדעתייהו דלא ניחא להו למיקני בד' אמות: '''{{עוגן1|זו}} בגיטין.''' בגיטין אמרו דד' אמות זוכין כדקתני במתני' מה שאין כן במתנה אין ד' אמות קונין לו: '''{{עוגן1|רובה}} דרבי יוחנן ורובה דר"ל.''' כלומר רבותא וחידוש יש בכל א' וקושיא על דבריהן: '''{{עוגן1|רובה}} דרבי יוחנן.''' זה החידוש בדברי ר"י דהרי ק"ו הוא מה אם מציאה שאין דעת אחרת זוכה ומקנה לו ארבע אמות שלו קונין לו מתנה דדעת אחרת זוכה לו לא כ"ש: '''{{עוגן1|רובה}} דר"ל.''' וכן קשיא על ר"ל דקאמר בשנים אוחזין הלכה ה' אין אדם זוכה לחבירו במציאה דס"ל המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והא ק"ו הוא מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ד' אמות גרסי' וכן הוא בפיאה. דהא לא אשכחן דפליג ר"ל על ר"י בהא הרי זוכה בה מדעת חבירו מציאה שד' אמות קונין לו לא כ"ש שיזכה לו חבירו: '''{{עוגן1|והא}} תנינן וכן לענין קידושין.''' וקס"ד דקידושין כמתנה הן וקתני דד' אמות קונין: '''{{עוגן1|הוא}} גיטין הוא קידושין.''' דין אחד לגיטין ולקידושין דרחמנא אקשינהו דכתי' ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה: '''{{עוגן1|והא}} תנינן וכן לענין החוב.''' ומאי שנא מתנה מן החוב: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' שאני חוב שכן אם אמר לו זרקהו לים כלומר דמייריי שאמר לו זרקהו לים ובזה יהא מחול לך והילכך קרוב למלוה פטור הלוה: '''{{עוגן1|מעתה}} אפילו קרוב ללוה.''' דכיון דמיירי באומר זרוק לי חובי והפטר א"כ אפילו קרוב ללוה ולאבד יזכה הלוה ואנן תנינן קרוב ללוה הלוה חייב ומשני שכן כו' כלומר דמיירי שאמר לו זרקהו לרשותי והילכך בעינן שיכנס לרשות המלוה ואם אח"כ נאבד פטור הלוה אבל אם קרוב ללוה עדיין לא נכנס לרשות המלוה: '''{{עוגן1|כל}} אילין מתיבתא.''' כל אלו הקושיות ממתני' שהקשה לו רבי זעירא לר' ייסא כן הי' מקשה ר"ל לר"י בעצמו דאמר במתנה אין ד' אמות קונין וקיבל ר"ל מן רבי יוחנן ג"כ כל הני שינוייא דשני ליה רבי ייסא לר"ז: '''{{עוגן1|בשכר}} הלבלר שנו.''' לפרושי מתני' קאי דקתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ולא קתני אינה מגורשת אלא לאשמועינן שאם נאבד הגט וצריך לכתוב גט אחר דמדינא הבעל נותן שכר הסופר כדאמר בגט פשוט והכא במכלתין לעיל וכאן דמחצה על מחצה הוא שניהם נתחייבו לשלם שכר הסופר: '''{{עוגן1|מתניתא}}.''' דקתני כיון שהגיע לאויר הגג ה"ז מגורשת בגג שיש לו מעקה עסקינן והוא שירד הגט לאויר המעקה דאי לאו הכי לאו כלום הוא דבעינן אויר שסופו לנוח: '''{{עוגן1|ושאין}} לו מעקה.''' בהא בעינן דוקא והוא שירד לאויר של שלשה טפחים הסמוכין לגג כלומר בתוך שלשה דכגג הן והוי כמאן דנייח וקנאתו בהנחתו: '''{{עוגן1|לענין}} שבת.''' כלומר דרבי יעקב לסיועי למילתיה דרבי אלעזר קאמר כמו דלענין שבת אמרינן כל בתוך ג' הסמוכין למחיצה כמחיצה הן וה"נ כן. א"נ דלשון קושיא הוא הא לענין שבת לא מצינו אלא בפחות מג' הסמוך למחיצה אמרינן לבוד אבל לא מלמעלן באויר כדלקמן: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יסא דלא דמיא.''' גיטין לשבת דבגיטין אפילו מלמעלה באויר אמרי' ג' הסמוכין לגג כגג הן ובשבת מלמטן כלומר הסמוכין למחיצה ובגיטין אפילו לא נח דטעמא משום דמינטר בעינן וכיון שיש לו מעקה מינטר הוא או בשהגג גבוה עשרה הוי ליה נמי חצר המשתמרת אבל בשבת עד שינוח כדמפרש טעמא לקמן: '''{{עוגן1|והוא}} שירד לאויר מחיצות.''' אסיפא קאי הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצאת מרשות הגג כו' ודוקא שירד לאויר המחיצו' כגון שהמחיצו' התחתונו' של חצר עודפות על של גג דכיון דנפק מגג מטא לאויר מחיצות החצר ומינטר הוא: '''{{עוגן1|מתניתא}} דרבי דרבי עבד אויר מחיצה כממשו.''' דס"ל בריש שבת קלוטה באויר כמי שהונחה בתוכו דמי וקס"ד דטעמא בגיטין נמי משום הכי הוא: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' לא היא דמתני' ד"ה היא דאפילו רבנן מודו בגיטין דטעמא משום מינטר והא מינטר הוא: '''{{עוגן1|ויתיביניה}} רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה.''' כלומר דהש"ס מתמה דהא בלאו הכי לא דמיא להא דרבי ולמה לא הקשה לו כן דרבי אמר שם דוקא ברה"י מקורה כדאמר התם גבי הזורק מר"ה לר"ה דרך רה"י רבי מחייב שתים ומוקי התם ברה"י מקורה והילכך הוי ליה כמי שהונח והכא את אמרת אפילו אינו מקורה כדקתני הגיע לאויר המחיצות אלא ע"כ מתני' לאו משום האי טעמא וד"ה היא: '''{{עוגן1|בשבת}} כתיב לא תעשה מלאכה נעשית היא מאליה.''' בתמיה וכי מלאכה שנעשית מאליה אסרה תורה והילכך בעינן שתתקיים מחשבתו ועד שינוח: '''{{עוגן1|ברם}} הכא ונתן בידה.''' כתיב ודרשינן ברשותה דלאו ידה ממש בעינן והילכך אפילו באויר שהוא ברשותה מגורשת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף