עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ז/ו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כמה}} היא מניקתו.''' כלומר כמה היא זמן היניקה שאם הניקתו אפי' יום אחד בזה הזמן נתקיים התנאי וכמ"ד בבבלי כל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו וכמה תניק את בנו כמפרש יום אחד בלבד דמי: '''{{עוגן1|שתי}} שנים.''' ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו הוי זמן: '''{{עוגן1|שמנה}} עשר חדש.''' ואם הניקה אותו אחר ששלמו ב"ש לרבנן וי"ח חדש לרבי יהודה אין זו יניקה ולא נתקיים התנאי ואין הלכה כר' יהודה: '''{{עוגן1|מת}} הבן.''' ולא הניקתו או שמת האב ולא שמשתו ה"ז גט דכיון שלא קבע זמן לאו לצעורה אכוין בתנאו אלא להרוחה דידיה והא לא איצטריך ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה: '''{{עוגן1|שלא}} בהקפד'.''' אע"פ שהוא שלא בהקפדה שלא הכעיסתו ואין העכבה ממנה אינו גט וכ"ש אם היה בהקפדה: '''{{עוגן1|כזה}} גט.''' הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה ואין הלכה כרשב"ג: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כל}} צרכו.''' בתינוק שתי שנים או שמנה עשר חדש לר' יהודה ובאב כל ימי חייו: '''{{עוגן1|לאחר}} מיתה.''' ששימשתו או הניקתו ומת אפי' הניקתו או שימשתו שעה אתת כבר נתקיים התנאי והא דנקט בר' חייא באב בחייו לישנ' דכל צרכו ולאחר מיתה לא כל צרכו לאו דוקא דהא לדידיה אין חילוק באב בין בחיים בין לאחר מיתה דהכא והכא כל צרכו מיקרי דכי שימשתו שעה א' ומת היינו כל צרכו אלא משום פלוגתא דר"ל נקט לה דאמר אפי' בחייו שעה א' סגי: '''{{עוגן1|אפי'}} לא הניקתו כל צרכו.''' כלומר דלא תימא זמן הראוי להנקה קאמר וכמי שפירש כך וכך שנים ואם מת תוך הזמן הראוי לכך לא הוי גט הילכך קמ"ל דכיון שלא פירש זמן קצוב כמו שפירש שתשמשנו ושתניקנו כל זמן שצריך לו קאמר: '''{{עוגן1|רשב"ל}}.''' סבר כל סתם כמפרש יום א' או אפי' שעה אחת דמי והילכך אפי' בחייו בשעה א' סגי: '''{{עוגן1|לאחר}} מיתה אפי' לא שמשתו ולא הניקתו כלום.''' שמת קודם ששימשתו או הניקתו דכיון שהתנה עליהם סתם לא הקפיד אלא כל זמן שצריך לו ולא איכוין אלא לרווחא וכל שאינו צריך אינו מעכב שלא התנה מתחלה בכך: '''{{עוגן1|מתני'}} פליגא על ריש לקיש.''' דהא קתני ב' שנים ואמאי קאמר אפי' שעה אחת: '''{{עוגן1|בשכר}} מניקה שנו.''' כלומר לא דמתני' מיירי שהתנה עמה על מנת שתניקי את בני אלא בהתנה עליה ע"מ שתתן שכר מניקה להניק את בנו דבהא איכא למימר לצעורה קא מכוין דהוי ליה כאלו התנה עמה ע"מ שתתן לו מאתים זוז ובדוקא התנה שתתן שכר זמן הנקת הבן דהיינו שתי שנים לרבנן וי"ח חדש לר' יהודה: סדר סימפון שטר קידושין שכתוב על תנאי כך וכך ומשום דאם לא נתקיים התנאי לא הוו קידושין קרי ליה סימפון דשוברו בתוכו ומשום דלקמן נקט לה הכא: '''{{עוגן1|מיקמת}} פלן.''' מתנה ודבר מסוים פלוני: '''{{עוגן1|אירע}} לו אונס.''' כשהגיע הזמן ולא היה יכול לכונסה באותו יום כפי שהתנה: '''{{עוגן1|אונסא}} כמאן דלא עבד.''' כמו שלא נעשה ולא נתקיים כלומר דס"ל דאין טענת אונס בקידושין ואין לי עליה כלום: '''{{עוגן1|כמאן}} דעבד.''' כמו שנעשה דס"ל יש טענת אונס ונתקיימו הקידושין ויתן לה מה שפסק לה: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"ל אין.''' כמו כן הוה צריך למיעבד ואין אתא כו' כלומר שאין כאן תקנה אחרת ולעולם יכול לפטור עצמו בטענת אונס אא"כ חזרה האשה והתנה עמו שאם יבא יום פלוני ולא תכנוס אותי אין לך עלי כלום שאז אין יכול לפטור עצמו בטענת אונס דבדידה קיימא מילתא: '''{{עוגן1|ר'}} יוחנן מי דמיך.''' בשעת פטירתו ציוה לבנותיו אם יארע להן כך שינהגו לכתוב כהדא דר"ל ולהתנות בעצמן: '''{{עוגן1|אמר}} שמא יעמד ב"ד אחר ויסבר דכוותיה.''' דר"ל שיש טענת אונס ואם אח"כ יקדשנה אחר לא הוו קידושין דהא אליביה קידושי הראשון חלין ונמצאו בניו באין לידי ממזרות לפי שבאמת קידושי הראשון לאו כלום הן אליבא דר"י וקידושי השני קידושין ולפיכך ציוה להן שינהגו להתנות בעצמן כדאמר ר"ל וא"כ אף אותו הב"ד יפסקו דקידושי הראשון לאו כלום הן: '''{{עוגן1|אקדים}} פריטין לאילפא.''' נתן מעות לבעל הספינה בשביל שכר הספינה שיוליך סחורתו למקום פלוני ולבסוף נתנגב הנהר: '''{{עוגן1|הא}} אילפא אייתי נהרא.''' כלומר דיכול לומר לו הרי הספינה מוכנת אייתי את נהרא מה אני יכול לעשות אין העיכוב ממני דס"ל לרב נחמן יש טענת אונס: '''{{עוגן1|אבא}} בר הונא.''' קאמר בשם רבי אבא דהוי מצלי כלו' דפליג וס"ל אין טענת אונס טענה וכשהיה מקדים מעות לבעל הספינה ורצה לחזור בו היה מתפלל שיתנגב הנהר כדי שיקח ממנו המעות בחזרה שיכול לומר הרי אין אתה יכול לעבור: '''{{עוגן1|ה"ג}} אשכחת אמר ר' יוחנן ור' בא לא סברי כרשב"ג ור"ל ורב נחמן בר יעקב סברי כרשב"ג.''' דרשב"ג במתני' קאמר כל עכבה שאינה הימנה ה"ז גט ויש טענת אונס כר"ל ורב נחמן אבל ר' יוחנן ור' אבא לא סברי כוותי': '''{{עוגן1|חתכה}} דדה גרסי'.''' ואליבא דרשב"ג קאי אם חתכה היא דדה ואינה יכולה להניק העכבה ממנה נחתך דדה אין העיכוב ממנה וה"ז גט: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף