עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} מוציאין לאכילת פירו'.''' כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן: '''{{עוגן1|ולשבח}} קרקעות.''' וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין: '''{{עוגן1|ולמזון}} האשה והבנות.''' דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים: '''{{עוגן1|מפני}} תיקון העולם.''' דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר: '''{{עוגן1|והמוציא}} מציאה.''' והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה: '''{{עוגן1|לא}} ישבע מפני תיקון העולם.''' שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מפני}} שאין להם קצבה.''' היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני': '''{{עוגן1|גזל}}.''' ראובן גזל שדה משמעון כו' לאכילת פירות מפרש לה כדפרישית במתני': ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין של ראובן גרסינן: '''{{עוגן1|עמד}} לוי כו'.''' היינו פירושא דלשבח קרקעות כדפרישית במתני': '''{{עוגן1|והוא}} שקדם מקחו של זה לשבחו של זה.''' הא דאמרי' שאין זה הלוקח חוזר לגבות השבח ממשועבדים של הנגזל והיינו לוקח שלקח שדה אחת מן הנגזל דוקא שקדם מקחו של לוקח זה שלקח מהנגזל קודם לשבחו של לוקח זה שלקח מהגזלן וכדאמרינן טעמא מפני שהשבח לא היה קצוב בשעת מכירה: '''{{עוגן1|אבל}} אם קדם שבחו של זה.''' וכבר נודע קודם למקחו של לוקח זה מהנגזל: '''{{עוגן1|לוי}} גובה את השבח גרסינן.''' ואפי' ממשועבדין של שמעון מכיון דנודע הוא וקצוב בשעת מכירה: '''{{עוגן1|אף}} באכילת פירות כך היא עובדא.''' כן הדין נמי באכילת פורות דהא דאמרינן דהנגזל גובה אכילת פירות מבני חורין בשלא קדם אכילת פירות שאכל הגזלן קודם למקחו של הלוקח שלקח ממנו אבל אם קדמו אכילת פירות למקחו של הלוקח גובה שמעון הנגזל אפילו אכילת פירות מהלוקח של ראובן דכבר נודע וכקצובין ועומדין הן: '''{{עוגן1|אפיק}} ד' דינרין.''' אדלעיל קמהדר הא דאמרינן השביח לוי הלוקח גובה השבח מבנ"ח של שמעון הנגזל היינו השבח היותר על ההוצאה אבל מה שהוא כנגד ההוצאה גובה מהגזלן: '''{{עוגן1|אפיק}}.''' ואם הוציא ארבעה דינרין והוא שבח ששה גובה הארבעה ממשועבדים של ראובן הגזלן וכגון דקדם שבחו ללוקח של ראובן ולא לליקח של שמעון כדאמרינן לעיל והשנים אחרים גובה מבני חורין של שמעון: אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל ראובן גרסי' ובמילתיה דר' יוסי גרסי' אין לך יורד שלא ברשות וידו לעליונה אצל שמעון. כלומר דר' אבין פליג אהא דקאמר דאין לו אלא יציאותיו מראובן ואם אין לו לגבות משמעון המותר יפסיד ואמאי הא אין לך יורד ברשות יותר מזה שלקחו מראובן ואמאי יהיה ידו על תחתונה אצל ראובן דמשוית ליה כדין היורד שלא ברשות ואין לו אלא ההוצאה אם השבח יתירה עליו: '''{{עוגן1|ור'}} יוסי בר' בון.''' פליג אהא דקאמר שנוטל מותר השבח על ההוצאה משמעון והא אצל שמעון יורד שלא ברשות הוי ואמאי יהיה ידו על העליונה ליטול השבח המותר מהוצאה כדין היורד ברשות: '''{{עוגן1|ראובן}} כו' ובא שמעון.''' הנגזל וטרפה מיהודה יהודה ודאי לא אזיל גבי לוי לגבות ממנו כלום שהרי מתנה היתה אצלו ואין למתנה אחריות: '''{{עוגן1|לוי}}.''' אבל לוי הלוקת הולך וטורף מראובן הגזלן שמכרה לו: '''{{עוגן1|ולא}} מתנה יהבתינה.''' והא ראובן יכול הוא לומר ללוי לא מתנה נתת ליהודה ומה הפסדת בזה: '''{{עוגן1|יכול}} הוא מימר.''' משום דלוי יכול לומר לו הייתי רוצה ליתן ליהודה מתנה והוא ישלם לי איזה טובה בעבורה ועכשיו הפסדתי שטרפה הנגזל ממנו: '''{{עוגן1|יהודה}} אזל גבי לוי.''' יהודה חוזר על לוי לגבות ממנו לפי שהוא מכרה לו ויש לו אחריות עליו: '''{{עוגן1|לוי}}.''' אבל לוי אינו חוזר על ראובן שהרי מתנה היתה בידו דאמר ר' יוסי אין שיעבוד אחריות למתנה שלא נתנה לו אלא כל זמן שלא יטרוף הנגזל: '''{{עוגן1|ולא}} הספיק.''' שמעון הנגזל לכתוב שטר טירפא לטרוף מלוי עד שמת שמעון ונפלה הקרקע בירושה לראובן דמיירי שמתחילה גזלה לאחד ממורישיו: '''{{עוגן1|דמאן}} הוא.''' של מי השדה היא עכשיו של ראובן או של לוי ופליגי בה רב הונא וחייה בריה דרב: '''{{עוגן1|אם}} כתב שטר טרפו.''' אם כבר היה נכתב שטר טרפא לטרוף מלוי קודם שמת שמעון: '''{{עוגן1|של}} ראובן.''' היא דנפלה קמיה בירושה והמכר בטל וראובן מחזיר מעותיו ללוי אבל אם מת שמעון קודם שנכתב שטר הטרפא של לוי היא שהרי עדיין השדה מוחזקת בידו והמכר קיים: '''{{עוגן1|וחרנה}} אמר.''' דאין חילוק אלא היא כתב שטר הטרפה היא לא כתב הואיל ועדיין לא נטרפה מידו ושל לוי היא: '''{{עוגן1|מסתברא}} דלא דראובן.''' דלא כמו אלא כלומר מן הסברא של ראובן היא דיכול מימר ליה דבר שאינו שלי מכרתי לך בתחילה והמכר בטל ועכשיו שלי היא והילך מעותיך: '''{{עוגן1|ר'}} יוסי בר' בון.''' אמר לא מסתברא אלא דלוי ול"ג דראובן: '''{{עוגן1|דיכול}}.''' לוי למימר ליה לראובן האי דלא קומיך בתמיה אם השדה עכשיו אינה לפניך הרי שלך היא: '''{{עוגן1|אקים}} לזביניה טביאת.''' ואני אקיים המכירה בטוב הואיל ותחת ידי היא שעדיין לא טרפה ממני שמעון: '''{{עוגן1|מהו}} לגבות פרנסה.''' של הבנות לנדוניא אם לגבות ממשועבדין הואיל וקצובין הן וקאמר ר' זעירא דפליגי בה כו' והאי סוגיא איתא פ' מציאת האשה הלכה ו' ושם פירשתי: '''{{עוגן1|גזר}} דין נפק.''' הוציאה אשה אחת ציפור בת אבשלום פסק דין והיה כתוב בו ר' סימון כו' גבינו לה למזונות מן המטלטלין כמנהג מקומה שנהגו שם לגבות למזון האשה והבנות מן המטלטלין: '''{{עוגן1|רב}} הוה כתיב לרבי.''' כתב לו אגרת של שאלות: '''{{עוגן1|עברון}} על דעתיה דר"ח רבה.''' עברו הכתבי' לפני ר' חייה א"נ שרבי הרא' בעצמו לפניו להגיד דעתו בזה: '''{{עוגן1|והוה}} ר"ח כתיב.''' ליה תשובה בין השיטין כך: '''{{עוגן1|עמדו}} היתומים ומכרו.''' הנכסים גובין מן הפרנסה כלומר בשביל פרנסת הבנות גובין ממשועבדים ואין גובין מן הלקוחות בשביל מזונותיהן: '''{{עוגן1|עמדו}} ושיעבדו.''' כך היה לשון השאלה וע"ז השיב לו ר"ח הא דלעיל והשתא מפרש לה הש"ס השיעבוד הזה איני יודע מהו כלומר מי שיעבד אם דוקא היתומין או אפי' כששיעבד האב: '''{{עוגן1|אחד}} שיעבוד האב ואחד שיעבוד הבן.''' במשמע והיינו דנקט שיעבדו דאפי' שיעבד האב הנכסים בחייו גובין מהן לפרנסה: '''{{עוגן1|לית}} כאן בשיעבוד האב.''' לא מיירי כלל בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן הוא דגובין ושיעבדו איתומים קאי: '''{{עוגן1|אם}} בשיעבוד האב.''' דאי ס"ד בשיעבוד האב קשיא אם בחיי האב אינו גובה לפרנסת הבנות מן הלקוחות לאחר מיתת אב לכ"ש אלא בשיעבוד הבן ה"ט דגובין דמיד כשמת האב חל על הנכסים חיוב פרנסה שלהן קודם ששיעבדו: '''{{עוגן1|נישאו}} הבנות אלמנה ניזונת מהן.''' דאע"ג דאמור רבנן בעל בנכסי אשתו לוקח הוי ואין מוציאין למזון האשה והבנות ממשועבדין הכא לגבי אלמנה שויוהו רבנן כיורש: '''{{עוגן1|בדידיה}}.''' נכדו ור' יודה נכד אחותו של ר"י בר"ח אמרו בשם ר"י בר"ח אפילו מתו הבנות וירשן הבעל אלמנה ניזונית מהן: '''{{עוגן1|בדידי'}}.''' מלשון בדי עורו מבדיו וענפיו והיותר נראה דבריריה גרסי' כמו בר בריה וקיצור לשון הוא כדרך הש"ס הזה: '''{{עוגן1|בני}} בנים מה הן.''' לענין פרנסת הבנות קא מיבעיא ליה אם מתו האחין והיא גובה מן הבנים שלהן מאי אם כבעלת חוב שלהן היא כמו של אביהן או לא ונפקא מינה לענין בינונית ושלא בשבועה: '''{{עוגן1|בני}} בנים הרי הן כבנים.''' כי היכי דגובה מן האחין מבינונית ושלא בשבועה דב"ח שלהן היא כך מבניהם: '''{{עוגן1|אין}} בני בנים כבנים.''' ומהן אינה גובה אלא זיבורית ובשבועה כדמפרש טעמא לקמיה: '''{{עוגן1|היא}} בני בנים של הלן.''' כלומר כמו בעלמא בני בנים הרי הן כבנים לענין ירושה ולכל מילי וה"נ כן ואמאי אמרת אינן כבנים: '''{{עוגן1|בני}} בנים קפצה עליהן ירושת תורה.''' כלומר שאני הכא דהרי הבת בעלת חוב של הבנים היא ואין כאן בא לפרוע מנכסי יתומין והילכך גובה בבינונית ושלא בשבועה אבל מהבנים שלהן דהן יורשין ירושת תורה משל אביהן ולאו ב"ח שלהן היא אלא שפורעין חוב אביהן הילכך מהן לא תגבה אלא זיבורית ובשבועה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומין: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' ריש פ' שבועת הדיינין: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא כמשיב אבידה.''' שהרי היה יכול לכפור בו הכל דבבנו אדם מעיז ומדלא העיז משיב אבידה הוי ופטור משבוע': '''{{עוגן1|כדרך}} שתיקנו במציאה.''' במתני' לא ישבע מפני תיקון העולם וה"נ בהא דכמציאה הויא: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דקאמר' המוצי' מציאה לא ישבע: '''{{עוגן1|בשאמר}} לו שני שיורים מצאתי לי.''' שלי והלא טוען לא מצאתי אלא אחד הילכך פטור משבועה דטענת בעל המציאה שמא הוא: '''{{עוגן1|לא}} בזה תיקנו.''' שיהא פטור משבועה שהרי זה טוענו ודאי לא החזרת לי אלא אחד: '''{{עוגן1|בזה}} תיקנו.''' בטוענין בחזרה בזה הוא דצריך תקנה וטעמא דמ"מ מפני תיקון העולם איכא שלא ימנעו מלהחזיר אבידה אבל בראשונה שחלוקין במציאה הן מדבר תורה הוא פטור ולא צריך תקנת חכמים להא: '''{{עוגן1|כהדא}} דתני.''' דפטור הוא מן התורה: '''{{עוגן1|פרט}} לזה שלא כיחש.''' בה לגמרי ומודי מקצת נמי לא הוי שהרי זה טוענו שמא: '''{{עוגן1|אבל}}.''' אם חלוקין בכה"ג שזה אומר ראיתיך מושך שני שוורים קשורים שלי והוא אומר לא משכתי אלא אחד בכה"ג לא תיקנו לפטרו משבועה דלא שייך כאן מפני תיקון העולם: '''{{עוגן1|לא}} בזה תיקנו.''' דכיון שאומר אני הייתי במעמד כשהודית לאבא בשעת מיתתו שוב אינו יכול להעיז וטענת ודאי היא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף