עריכת הדף "
פני משה/גיטין/ד/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אין}} אלמנה נפרעת.''' כתובתה מנכסי יתומים אלא בשבועה שלא נתקבלה כלום כדין כל הבא ליפרע מנכסי יתומים דהוא בשבועה: '''{{עוגן1|נמנעו}} מלהשביעה.''' שמפני שהיא טורחת לפני היתומים מורה התירא לעצמה לישבע שלא לקחה כלום ואע"פ שלקחה דבר מועט סבורה שבשכר שטרחה נוטלתו ואינו מפרעון כתובתה ולפיכך נמנעו מלהשביע' והיתה מפסדת כתובת': '''{{עוגן1|התקין}} ר"ג שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו.''' כגון קונם מיני מזונות אלו עלי אם נהניתי מכתובתי ולא חשודה לעבור על נדרה ואפי' תעבור אין ענשן של נדרים חמור כ"כ כענשן של שבועות שנפרעין ממנו ומן כל העולם: '''{{עוגן1|וגובה}} כתובתה.''' ואם נשאת לאחר קודם שהדירוה היתומים על כתובתה ואם ידירוה אחר שנשאת חיישינן שמא יפר לה בעלה כיצד יעשו משביעין אותה חוץ לב"ד שבועה דרבנן שאין ענשה מרובה ונוטלת כתובתה אחר שנשאת וכשבאת לגבות כתובתה קודם שתנשא לאחר הרשות ביד היתומים רצו משביעין אותה חוץ לב"ד או מדירים אותה בב"ד: '''{{עוגן1|והעדים}} חותמין על הגט מפני תיקון העולם.''' אתרווייהו קאי גבי אלמנה שתהא נודרת ליורשים כל מה שירצו מפני תיקון העולם שיהיו הנשים נשאות לבעליהן ולא תדאגנה להפסיד כתובתן וגבי העדי' חותמין על הגט מפני תיקון העולם דהואיל ועדי מסירה כרתי שהעדים שנמסר בפניהם הגט לאשה הם עיקר הגירושין לא היה צריך שיחתמו העדים בגט אלא מפני תיקון העולם דחיישינן שמא ימות אחד מן העדים שנמסר הגט בפניהם ונמצא הגט שבידה בלא עדים כחספא בעלמא: '''{{עוגן1|הלל}} התקין פרוזבול.''' כשראה את העם שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל עמד והתקין פרוזבול וזה גופו של פרוזבול מוסר אני לכם פ' ופ' דיינים שכל חוב שיש לי אצל פלוני שאגבנו כל זמן שארצה ואז אינו משמט: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|וקוברות}} את בניהם דכתיב לשוא הכיתי את בניכם.''' על עסקי שוא והילכך התקינו שתהא נודרת: '''{{עוגן1|ועוד}} שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות.''' מפני שאוסרת דבר מה עליה ואע"פ שבאמת שבועו' חמורין יותר: '''{{עוגן1|אם}} נשבעה נשבעה.''' וגובה כתובתה: '''{{עוגן1|אפילו}} קלוסיתה דעל רישך.''' כיפה שעל ראשך שלי היא דקסבר רב אלמנה שמין כל מה שעליה לפרעון כתובתה: '''{{עוגן1|זכת}} בכלים שעליה.''' ואין שמין לה בכתובתה: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' דערכין מסייע ליה לשמואל דקתני התם אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסו' אשתו אלמא בגדיה שלה הן. והתם מסיק דאפ"ה הלכתא כרב דלא אקני לה אלא כל זמן שהיא תחתיו: '''{{עוגן1|מפני}} מה התקינו זמן בגט.''' כדתנן בפ"ב הלכה ב' ושם מבואר וע"ש ואיידי דאיירי במילי דרב הונא נקט לה הכא: '''{{עוגן1|קשיתא}} קימי רב יעקב.''' אהא דתנן הלל התקין פרוזבול קאי הניח' כמ"ד מעשרות מדבריהן בזמן בית שני ופלוגתא היא בשביעית פ"ו דלחד מ"ד מעשרות מדבריהן ושמיט' ויובל נמי מדבריהן וחד מ"ד ס"ל דשניהן מד"ת ואיכא למ"ד שאינם תלוין זה בזה כדלקמן ולמ"ד התם מעשרות ושמיטה ויובל בבית שני מד"ת קשיא והיאך הילל מתקין על דבר תורה שהוא היה בבית שני ואם מן התורה שביעת משמט וכי אתא הילל ותיקן לעבור על ד"ת: '''{{עוגן1|אמר}} רבי יוסי וכי כו'.''' כלומר דרבי יוסי מתמה על הא דאמר למ"ד מעשרות מדבריהן ניחא וכי מה שייך שמיטת כספים למעשרות שהרי משגלו לבבל לא נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ ואם אח"כ כשחזרו קיבלו מאליהן המעשרות הרי מדבריהן הוא אבל השמטת כספים שהיא חובת הגוף נוהג בין בארץ בין בח"ל ולעולם מן התורה הן: חזר רבי יוסי ואמר דלא הוא דאין השמטת כספים נוהגת בחוצה לארץ מדברי תורה אלא בזמן שהשמטת קרקע נוהגת בארץ מדברי תורה דכתיב וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר השמטת קרקע והשמטת כספים: '''{{עוגן1|בשעה}} שהשמיט'.''' השמטת קרקע נוהגת בארץ כו' וא"כ למ"ד דבבית שני קיבלו מאליהן כל שהוא חובת הקרקע ולאו מד"ת השמטת כספים אינה נוהגת ג"כ אלא מדבריהן: '''{{עוגן1|תמן}}.''' מן תמן קמא עד תמן בתרא ל"ג ויתור ל' הוא וכן ליתא להא בשביעית שם: '''{{עוגן1|תמן}}.''' בבבל אמרין שאפי' למ"ד מעשרו' בבית שני מד"ת מודה בשמיט' שהיא מדבריהן שאינו נוהג אלא בשעה שהיובל נוהג כדדריש רבי וזה דבר השמיט' כו': '''{{עוגן1|אימתי}} פסקו היובלות.''' וקאמר דכתיב לכל יושביה בזמן שיושבין עליה ישראל ולא בזמן שגלו מתוכה: '''{{עוגן1|היו}} עליה והיו מעורבבין כו' ת"ל יושביה.''' בזמן שהן מיושבין כתקנן ולא בזמן שהן מעורבבין ואינם ניכרין כל שבט ושבט בפני עצמו: '''{{עוגן1|לכל}} יושביה.''' מלכל דרשינן בזמן שכל יושביה עליה ולא מקצתן נמצאת אומר משגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה שבעבר הירדן בטלו היובלות שאין כל יושביה עליה ואפי' בבית ראשון לא היה היובל נוהג משגלו אלו השבטים: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף