עריכת הדף "פני משה/ברכות/ז/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|שלשה}} שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק.''' מכיון שחלה עליהם חובת זימון:

'''{{עוגן1|וכן}} ארבעה וכן חמשה.''' אין השלשה מזמנין לעצמן והיחיד או השנים יחלקו מהן דאינהו נמי אקבעו בחובת זימון:

'''{{עוגן1|ששה}} נחלקין.''' כדי זימון לכאן וכדי זימון לכאן עד עשרה אבל עשרה אינן נחלקין מכיון דאחייבו להו בזימון שיש בו הזכרת השם עד שיהו עשרים ואז יכולין להתחלק לשתי חבורות אם הן רוצין:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|חוזר}}.''' לראש:

'''{{עוגן1|אין}} מחזירין אותו.''' דהואיל בר"ח אין חובה לאכול פת שיתחייב בברכת המזון הלכך אין מחזירין אותו:

'''{{עוגן1|אשכח}} תני ופליג.''' אשכחן ברייתא בתוספתא פ"ג דפליג על ר' יוחנן דקתני כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וכו' מחזירין אותו:

'''{{עוגן1|קם}} אזל ליה.''' חנן בר אבא וכשחזר אצלם מצא אותם שמברכין עוד הפעם ברכת המזון:

'''{{עוגן1|מברכין}} וחוזרין ומברכין וכו'.''' אע"פ שברכנו אנחנו חוזרין ומברכין לפי ששכחנו להזכיר של שבת בראשונה:

'''{{עוגן1|לא}} אמר כן כו'.''' חזר ואמר להם חנן בר אבא וכי לא אמר כן רבי בא בשם ר"ח דאם שכח ולא הזכיר של שבת בברכת המזון אומר ברוך אשר נתן מנוחה לעמו ישראל וא"צ לחזור לראש:

'''{{עוגן1|כן}} בשהסיע דעתו.''' כאן דאמרינן צריך לחזור ולברך כשהסיח דעתו כלומר שכבר פתח בהטוב ומטיב והסיח דעתו מלזכור של שבת דאז צריך לחזור לראש וכיון שאנחנו לא הזכרנו מקודם חזרנו לראש:

'''{{עוגן1|וכאן}} בשלא הסיע דעתו.''' הא דאמר רב בשלא הסיח דעתו כשסיים ברכת בונה ירושלים אלא שנזכר מיד קודם שפתח בהטוב ומטיב אז אומר ברוך אשר נתן מנוחה וא"צ לחזור לראש:

'''{{עוגן1|תני}}.''' בתוספתא פ"ה:

'''{{עוגן1|כל}} א' וא' מברך לעצמו.''' שאין כאן קביעות שיהא אחד מברך לכולם עד שישבו לאכול ביחד:

'''{{עוגן1|זמין}} לחבריה בפונדקא.''' כלומר שהיה הולך בדרך עם חביריו ולא זימן עליהם עד שהגיעו לפונדק א' וישבו לאכול ביחד אז זימן עליהם וכהאי דתנינן בתוספתא:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>