עריכת הדף "פני משה/בבא בתרא/ז/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מדה}} בחבל.''' כלומר בצימצום כמו שתמדוד במדת החבל בית כור לא פחות ולא יותר:

'''{{עוגן1|פחת}} כל שהוא.''' שלא היה הבית כור שלם ינכה לו כפי הפחת והמקח קיים:

'''{{עוגן1|הותיר}} כל שהוא.''' על הבית כור יחזיר למוכר הקרקע שהותיר או הדמים כדלקמן:

'''{{עוגן1|אם}} חסיר או יתיר.''' אני מוכר לך בכך וכך ולא א"ל מדה בחבל:

'''{{עוגן1|אפי'}} אם פחת.''' או הותיר רובע הקב לכל סאה דהיינו שלשים רביעיות לבית כור הגיעו. והא דקאמר אפילו פחת רובע לסאה ולא קאמר אפי' פחת שבעה קבין ומחצה לכור לאשמועינן אתא דאפי' במכירה מועטת כגון בית סאה אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואיכא חסר או יתר רובע הגיעו ומסקינן בגמרא התם דאם אמר בית כור עפר סתם ה"ז כמי שפירש הן חסר הן יתיר לענין פחת או הותיר:

'''{{עוגן1|יותר}} מכאן.''' אם הותיר יותר מרובע לכל סאה או שפיחת יותר מרובע:

'''{{עוגן1|יעשה}} חשבון.''' יחשוב עמו על כל הרבעין כולן שחסרו או הוסיפו וכל שפיחת מבית כור ינכה לו מן הדמים וכל שהוסיף על בית כור יחזיר לו:

'''{{עוגן1|ומהו}} מחזיר לו מעות.''' אם הוא לטובתו של מוכר כדמפרש ואזיל:

'''{{עוגן1|ולמה}} אמרו מחזיר לו מעות.''' שהרי מן הדין אין לו להחזיר לו אלא קרקע שלא קנה הלוקח אלא הבית כור בלבד:

'''{{עוגן1|לייפות}} כחו של מוכר.''' לא תקנו חכמים שיתן לו מעות כפי המותר אלא משום יפוי כח של מוכר שלא יפסיד אותו קרקע מועט דלא חזי ליה למידי:

'''{{עוגן1|שאם}} שייר בשדה.''' אם היה המותר בית תשעה קבין דהשתא חזי ליה האי קרקע כדאמרינן בפ"ק דבית תשעה קבין חשוב להיות נקראת שדה אז אין מחזיר לו מעות אלא המוכר נוטל את הקרקע שלו:

'''{{עוגן1|ולא}} את הרובע בלבד וכו'.''' אכולה מתני' קאי כדמפרשינן בגמרא:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|הכא}} את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'.''' כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס"ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא"כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה"ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:

'''{{עוגן1|אמר}}.''' ומשני אמרי. לא כדקס"ד אלא דרישא ה"נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:

'''{{עוגן1|מכיון}} שאת מוציאו לפחות מחבל.''' כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא"כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה"נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>