עריכת הדף "פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ו/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ולמשול ביום ובלילה אם לענין המאורות.''' פי' אם אין כוונת הכתוב במ"ש ולמשול ביום ובלילה. רק בענין המאורות שימשלו ביום ובלילה הוא מיותר. שהרי כבר כתיב ויעש אלהים. את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה. אלא על כרחך לדרוש מדה כ'. אא"ע לממשלת יום ולילה ת"ע לממשלת הצדיקים. שהם מושלים במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה. כמ"ש בע"א דף כ"ה:

'''וידום השמש.''' ע"פ דברי יהושע שגזר ואמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון שמשל על השמש והירח:

'''ספר אברהם יצהק ויעקב.''' ס' בראשית שכתוב שם תולדותיהם ומעשיהם של אבות. והאבות נקראו ישרים. כמ"ש תמות נפשי מות ישרים גז"ש. שהלכו בדרך הישר. וכמ"ש והאלהים עשה את האדם ישר. ואבות העולם אשר התהלכו לפניו בישרות בלא מסך מבדיל ביניהם ובין הש"י שהוא ישר. המה ישרים לו. והוא להם. כמ"ש קוה קויתי ה' ויט אלי. דוד נטה קו ישר אליו וה' נטה לו וכמ"ש. מישרים אהבוך. המה הישרים האמיתים. שעליהם ועל כיוצא בהם כתוב ולמשול ביום ובלילה. שלהם ניתן הממשלה על כל הבריאה כמ"ש שי"ר ב' על האבות כי הם נשארו ישרים כמו אדם קודם החטא ולא נתקלקלו בחטאו. ועיין קהלת רבה ק"ד ב' את האדם ישר ע"ש. כמ"ש כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת וכו'. תמשילהו במעשה ידיך. כל שתה תחת רגליו. וכן משה וכן יהושע. וכמ"ש ששקעה השמש שלא בעונתו למען יעקב אבינו. כמ"ש לקמן [[בראשית רבה/סח/יו|פר' ס"ח סימן יו]]"ד. וזהו מ"ש הלא היא כתובה על ספר הישר. דבר זה שיוכל אדם צדיק למשול בשמש וירח. היינו מ"ש ולמשול ביום ובלילה וכו'. על אברהם והאבות. וכמ"ש ויוצא אותו החוצה לקמן [[בראשית רבה/מד/ב|פר' מ"ד סימן ב']] העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע וכמ"ש [[שמות רבה/לח/ו|שמ"ר פר' ל"ח סימן ו']] לעולם ה' דברך נצב בשמים ע"ש. זהו דעת ר' חלפתא שמרמז על מ"ש בריש ספר בראשית שמאחר שלא פירש באיזה מקום בספר הישר ע"כ הכוונה על מקום מסויים ברישא או בסיפא ע"כ ר' חלפתא מייתי לה מרישא ור' חנן בר"ש מסופא דסיפרא. וכמ"ש בריש סדר עולם. הובא ברש"י ולעבר יולד שני בנים אם תאמר בתחלת ימיו הלא יקטן וכו'. אם באמצע ימיו. לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגה הרי שאם נאמר בראש או בסוף. זהו לפרש:

'''מסיפא דאורייתא.''' שהוא מקום מסויים יותר מסיפא דספרא. וע"ז רמז מ"ש בס' הישר וכמ"ש בע"א דף כ"ה ואמאי קרי ליה ספר הישר שכתוב בו ועשית הישר והטוב. וגם טוב לדרוש גז"ש ספר הישר מן ועשית הישר. ולא הישר מישרים. ובספר בראשית לא נמצא תיבת הישר. ואף שגם בספר שמות כתיב והישר בעיניו תעשה. אין זה לפרש שאינו בסוף ולא בראש גם טוב ללמוד הישר מהישר. ולא מן והישר. גם אין רמז בספר שמות:

'''בכור שורו הדר לו.''' וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ. והם רבבות אפרים וכו'. וכי עד אפסי ארץ הגיעו מלחמותיו. ונגח בקרניו. והוא לא נלחם אלא בארץ כנען. עלכן דרש מדה כ' אא"ע על מלחמותיו שיהיו עד אפסי ארץ ת"ע על שם פירסומו שהגיעו עד אפסי ארץ כנ"ל על שהעמיד חמה ולבנה שהם שולטים מסוף העולם ועד סופו:

'''נטלו והראה אותו לגלגל חמה.''' פי' שיהושע הראה ספר המשנה תורה לגלגל חמה שכתוב בסופו רמז. שיעמיד חמה ולבנה כמ"ש ר' חנן. במ"ש בהם עמים ינגח:

'''אף אתה דום מלפני.''' דורש מדת ממעל מדקאמר דום וכן וידום ולא אמר עמוד. וכמ"ש ויעמוד השמש בחצי השמים. אלא אמר לו דום כי אני לא דוממתי מהתורה. ע"כ דום מלפני. וכמ"ש לעיל סימן ז' שקול השמש הולך מסוף העולם ועד סופו בסבובו העולם. וקולו וסבובו הוא עוקר חיותו שאומר שירה בקולו וסיבובו. וכמ"ש השמים מספרים כבוד אל. וטען השמש שלא יתכן שיפסיק מהלכו וידום משירה וזמרה. ויהושע טען שעסקו תמיד בתורה יקר יותר משיר השמש. ויתקדש שם שמים מעמידת השמש ודממותו. יותר מסיבובו ושבחו וזמרתו. ומה שאמר בלשון דום כמו שלא דממתי ולא אמר שתוק כמו שלא שתקתי. שאם אמר כן היה משיב לו הרי אכלת הרי ישנת ושתקת. אך לא דוממתי משמע פסיקה וכריתה ממש בהסח הדעת שהצדיק אף בעת אכילתו ושינתו אינו מסיח דעת. והכל לצורך התורה:

'''מיד וידום השמש.''' עי' ילקוט יהושע יו"ד באריכות:

'''עבדא בישא.''' אמר שלא בדרך כבוד כי היה השמש מסרב והוצרך לגעור בו. וכן משמע לשון דום בדרך גערה. עיין בגליון המדרש דפוס פד"א:

'''זבינא דאבא.''' יוסף ויהושע מאפרים:

'''והנה השמש והירח.''' וס"ד משתחוים לי כעבד מקנת כסף שמשתחוה לאדוניו. ועי' לקמן [[בראשית רבה/פד/יא|פר' פ"ד סימן י"א]]:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>