עריכת הדף "פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ו/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ג' דברים נתנו מתנה.''' [[שמות רבה/מא/ב|שמ"ר פר' מ"א סימן ב']]. הוקשה לו מ"ש ויתן אותם אלהים ברקיע השמים משמע שמתחלה לא היו ברקיע ואח"כ נתן אותם ברקיע. והלא מתחלה אמר יהי מאורות ברקיע השמים וכו'. והיו למאורות ברקיע השמים. וא"כ מ"ש ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים. היינו ג"כ ברקיע השמים כנ"ל. ולמה אמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. והלא שם נבראו. ע"כ דרש שמ"ש ויתן פירושו שנתן אותם מתנה ברקיע השמים להאיר על הארץ. שאין העולם כדאי להשתמש במאורות אלו. אלא שנתנם במתנה לעולם. וכן התורה. וכן הגשמים כתוב בהן לשון ויתן. וכן כל אותם דברים שהוסיפו שאר האמוראים על אלו על שכתב בהם לשון מתנה. ועיין מ"ש בזה לקמן [[בראשית רבה/יג/יא|פר' י"ג סי' י"א]]:

'''ר' יצחק ב"ר מריון.''' ירושלמי שבת פרק ב' הלכה ג'. ילקוט ישעיה מ"ג:

'''אף הפרשת ים הגדול.''' שאלמלא כן כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת. כ"ה ויקרא רבה פר' ל"ה סי' ח'. אלא שנתן הש"י מתנה לעולם שיוכלו לילך בים על ידי ספינה:

'''צלי עלי.''' רנה לפרוש בים אחר החג שאז הדבר מסוכן:

'''אין עיילית לכנישתא.''' בירושלמי שבת פרק ב' הלכה ג' שם הגירסא. אין דצליתי עלך. אלא אין חמיתינון לציבורא מצליין על מיטרא נא תתראץ על צלותי. הן דאת קטר לולבך קטור רגלך. פי' מאחר שלא תועיל לך צלותי. טוב שתקשור רגליך בשעה שתקשור לולבך. היינו כשתקשור לולבך אחר החג להצניעו. שהרי בחג עצמו מתחילין להתפלל על הגשמים. היינו ביום שמיני עצרת ואז כבר עבר זמן לולב:

'''ר' יהושע בריה דר"ת.''' כאן משמע שר' יהושע עצמו עשה כן. וקשה הרי אסור לעמוד במקום סכנה אך בירושלמי. שם הגירסא ר' יוסי בר' חיסדא דכפר אגין עובדא הוה באסיא. אתא בעא מפריש יכו'. והמעשה היה באדם בעלמא:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>