עריכת הדף "
פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ו/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''ר' יוחנן פתח.''' ירושלמי ר"ה סוף פרק ב'. פסיקתא רבתי ריש פר' ט"ו. מדרש תהלים ק"ד. ובא לדרוש מדה י"ז שכאן כתוב יהי מאורות ברקיע השמים. וכן והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ. משמע שניהם למועדים. ושניהם למאורות. וכאן אינו מפורש. ומפורש בתהלים ק"ד. עשה ירח למועדים. הרי שמ"ש בתורה ולמועדים הוא על הירח. א"כ מ"ש להאיר הוא על השמש וכמ"ש לעיל [[בראשית רבה/א/ו|פר' א' סימן ו']] גלי עמיקתא ועיין [[שמות רבה/טו/כב|שמ"ר פר' ט"ו סימן כ"ב]]: '''שמש ידע מבואו.''' שאין מונין ללבנה בעוד שהשמש על הארץ. אלא אחר שקיעתה. שאין ממשלה ללבנה. בעת ממשלת החמה: '''ויסעו מרעמסם בחודש הראשון.''' פי' מאמר זה כתוב בפסיקתא רבתי ריש פר' ט"ו וז"ל שם ה"ג בב"ר ריש פר' ו' אעפ"י שעשה ירח למועדים. שמש ידע מבואו. פי' שאין מונין תחילת החודש בעת מולד הלבנה. למשל שאם נולדה הלבנה ביום רביעי אחר חצות היום ואם היינו מונים ללבנה היינו עושים ר"ח ביום רביעי. והיינו בתחלת ליל ד' ודרש ר' שילא בשם ר"י שאינו כן אלא ממתינין שיעבור על המולד שקיעה אחת מן השמש ומקדשין את החודש יום ה'. היינו בתחלת לילה. והביא ר' ברכיה ראיה מדכתב ויסעו בני ישראל מרעמסס בחודש הראשון. בחמשה עשר יום לחודש. והיינו ביום ט"ו בבוקר. ואין כאן מן החודש אלא ארבעה עשר שקיעות. שהרי ביום שנסעו עדיין לא שקעה חמה. ולקמן [[בראשית רבה/זו/כא|פרשה זו סי' כ"א]] שהמולד מחודש ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים היה ביום ד' אחר חצות היום. ור"ח היה בתחלת ליל ה' ע"ש. ויום שיצאו בו היינו ג"כ ביום ה' יום ט"ו מר"ח. ומדקרא אותו חמשה עשר. והיינו י"ד שקיעות חוץ מיום זה. מכלל שאין מונין ממולד הלבנה אלא אחר שקיעת החמה. שאם היינו מונין ממולדה. היה לנו לחשוב גם השקיעה ראשונה מיום ד' שבו נולדה הלבנה. ובו היה ראוי להיות ר"ח. וא"כ יצאו ביום ה' היינו יום ששה עשר. וכבר עברו חמשה עשר שקעות לבד יום שיצאו בו. וזהו שאמר אם ללבנה אתה מונה. פי' היינו ממולדה עד כדין לית בה אלא ארבעה עשר משוקעות בתמיה. והרי כבר יש בה חמשה עשר משוקעות עכ"ל: '''אלא גלגל חמה בלבד.''' יהי מאורת חסר כתיב. כן הוא בפסיקתא שם. פירוש שלכך כתיב חסר שלא נברא להאיר אלא אחד היינו החמה. והלבנה בא להכחיש ממשלת השמש. ואם יאמר האחד שהשמש אלוה. יכחישו השני שהלבנה אלוה. וכך להיפך. וזהו יגרום שיודו ששניהם אינם אלהות. ואם לא היה אלא אחד היה מקום לטעות: '''שנאמר והיו למאורות.''' ואעפ"י שבראש הענין כתוב מארת חסר אף על פי כן בסוף כתוב מאורת מלא. ועוד כתוב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ שניהם להאיר ושניהם לאותות ולמועדים: '''אותות אלו שבתות.''' כמ"ש אצל שבת כי אות היא. וכתיב. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. ולמועדים אלו ימים טובים. כמ"ש אלה מועדי ה'. ולימים אלו ראשי חדשים כמ"ש עד חודש ימים. ולשנים. אלו ראשי שנים. פסיקתא שם. וילקוט כאן. ומ"ש כאן קידוש שנים. הכוונה ע עיבור שנים. שלא היה קידוש מיוחד לשנים. כי גם על חודש תשרי היו ב"ד אומרים מקודש החודש. ולא מקודש השנה. כי כל חודש צריך קידוש מיוחד: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף