עריכת הדף "פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ה/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''בנוהג שבעולם שהחזיק מועט.''' [[שמות רבה/יא/ה|שמ"ר פר' י"א סימן ה']] ויק"ר סוף פר' יו"ד כל הענין [[במדבר רבה/יט/ט|במ"ר פר' י"ט סימן ט']]:

'''כמלא פי כברה קטנה.''' כמ"ש שבת דף ל"ה שהבאר של מרים היה דומה לכברה. וכתיב ויקהילו משה ואהרן את כל הקהל אל פני הסלע:

'''דחפן תרי מההוא דקמץ.''' שהקומץ הוא מלא יד אחד. ויהיה בשני ידים שני קומצים ובחפנים של שתי ידים יוכל ליתן בהם כפלים ארבע קמצים. וכאן היה מלא חפנו של משה ומלא חפנו של אהרן. הרי ב' חפנים ח' קמצים. וכתיב וזרקו וכו' כמ"ש [[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מ"כ]]. שדבר הנזרק הוא ביד אחת. ומ"ש נמצא חפנו של משה פי' חפן א' והכוונה ידו וקומצו וכמ"ש [[שמות רבה/יא/ה|שמ"ר פר' י"א סוף סימן ה']]. ידו של משה. ועדיין יש לומר שזרקו בכמה פעמים. אך בויק"ר פר' יו"ד הנ"ל. איתא וז"ל. ואת אומר וזרקו משה השמימה בבת אחת. שאם היה כתוב וזרק היה משמע אפילו בכמה פעמים. ע"כ כתב וזרקו שזרק אותו. היינו הפיח. הרי שכללו כאחד:

'''אורך החצר.''' כוונתו על מ"ש ויקרא ח' פסוק ג' ד'. ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד. ויעש משה כאשר צוה ה' אותו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד:

'''ויאמר וכו' גושו הנה.''' שלפי הפשט יקשה. שכמה פעמים דיבר אל כלישראל. ולא אמר להם גושו הנה. וכאן אמר גושו הנה. ועוד שלא פי' היכן יגשו. ואם אל יהושע הול"ל אלי. אלא שהכוונה על מ"ש שם. ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר. שאו את ארון הברית. ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם. ואמר להם יהושע שיבואו כולם אל ארון הברית. ועפ"י מדה ט' מדרך קצרה. מן הסתם שמעו לו. ובאו כולם לפני הארון. וזהו גושו הנה. משמע אל מקום מיוחד. שיפול עליו הוראת הנה. ובאגדת בראשית פרק י"ז מבאר סתרי המאמר:

'''ר"ה אמר זקפן.''' פי' רש"י העמידן בלא ישיבה וראב"ח אמר סמכן. וגירסת רש"י צמדן ופי' שהושיב כל אחד אצל בן גילו. זקן אצל זקן יושבים צמודים בריווח:

'''צמצם.''' בדוחק יושבים:

'''ממה שהחזיקו שני בדי הארון.''' דעת המדרש שזהו כוונת הכתוב מ"ש בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם. והוריש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי וכו' מפשט הכתוב מבואר. שעל שיקרע לכם הירדן. ויעביר אתכם בחרבה. תדעו שעתיד להוריש הכנעני וכו' וא"כ כל הענין להבא שכאשר יעבירם הירדן ידעו שעתיד להוריש הגוים. אך אין זה ראיה. שעתה הוא בקרבם. ע"כ דרש שע"ש כי אל חי בקרבכם שמשמעו עתה. זאת תדעו מנס זה שעושה לכם עתה. והיינו בגשו הנה במה שעמדו לפני הארון כולם:

'''אף בירושלים כן.''' היה נס זה תמידי בבית המקדש ברגלים. שהיו מתקבצים כל ישראל לרגל היו עומדים צפופים ומשתחווים רווחים. כמ"ש בפרק ה' דאבות. עיין קהלת רבה פסוק כל הנחלים:

'''ארבע אמות לכל אחד מכל צד.''' כך צ"ל ארבע אמות לכל אתד אמה מכל צד. פי' שהיה לכל אחד. ארבע אמות שהוא באמצע. ואמה אחת מכל צד. וכן הוא בויק"ר פרשה יו"ד ובילקוט יהושע ג':

'''בעת ההיא יקראו לירושלים.''' וס"ד ונקוו אליה כל הגוים. וע"ז שאל. וכי מחזקת היא פי' וכי תחזיק ירושלים כל הגוים. וצ"ל כן. וכי מחזקת היא אותן. וכן הוא בילקוט יהושע ג'. וב' תיבות כסא ה' מיותר וט"ס. וכן מורה לשון המדרש כאן. קבלי אוכלוסיך. הרי שבאוכלסין מדבר. לא בכסא ה':

'''האריכי הרחיבי.''' הנה מ"ש הרחיבי מפורש. בקרא הרחיבי מקום אהלך. ומ"ש האריכי נלמד ע"פ מדה ט' שאין בנמצא שטח רוחב בלא אורך. ויותר נראה שכוונתו מסיפא דקרא האריכי מיתריך והמדרש מקדים האורך שהוא יותר מן הרוחב. וימין ושמאל. הוא צפון ודרום ברוחב. והאורך מזרח ומערב:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>