עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/מב/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מרדות הן צריכין.''' מפרש רד לשון רידוי ומרדות. ומפני שאין לשון רד מורה כ"כ ענין מרדות. להכי מייתי ר"מ ורבנן סמך שיש בדברי ה' ענין מרדות:

'''ומנין שאמר לו כן.''' פי' ל' מרדות ולא נימא שהוא לשון נידוי או לשון ירידה או שפלות:

'''אלא שהוא צריך מרדות.''' אין המרדות הריגת הפושעים כדלרבנן כדלקמן בסמוך אלא הכנעת קשה ערפם. כדרך קשי העורף שע"י היסורין משיבין אותם מקושי ערפם. והמרדות הזה הוא מה שנהג עמהם כמנודים כמשז"ל גבי ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה. ואע"פ שאלו לא חטאו שהחוטאים ביער מן העולם. אך לפי שלא מיחו בחוטאים צריכין מרדות:

'''ורבותינו אמרו מה לך רד מרדות הם צריכים.''' פי' מרדות זו היא הריגה ולפ"ז לשון מסייע אינו מדוייק שהרי מרדות דר"מ פי' הכנעת קשה עורף. מ"מ אמר מסייע לר"מ משום שלשון רד לתרווייהו לשון מרדות הוא:

'''והיכן אתה מוצא כו'.''' ולר"מ לא תקשה כה אמר ה' אלהי ישראל היכן אמר כי מצינו כמה דברים שמשה אומר בשם ה' ולא ספר הכתוב תחלה אמירתם למשה:

'''לך רד.''' ר"ל שזה נמצא במה שאמר לו לך רד מהו רד מרדות הם צריכין שירדם ויעבר החוטאים מהעולם עם אותם שלא ימחו בהם:

'''ד"א לך רד כו' אל ירע לך.''' כלו' אע"פ שאמרתי לך רד מגדולתך אל ירע בעיניך לחשוב שזו ירידה בעצמות. אלא הענין עצמו מחייב להיות ענין ירידה כמו שנא' ב' ג' פעמים בהשי"ת כשבא לראות בקללת הבריות:

'''שתים.''' ג' פעמים משום דוירד ה' לראות והבה נרדה כתיבי בחד ענינא ואפשר שימנו שניהם אחד ולפ"ז ליכא אלא שני פעמים ואפשר שימנו לשנים ולפ"ז יהיו ג'. לכן אמר ב' ג' כמסתפק בענין אם הם ב' או ג':

'''שהרי ב' וג' פעמים.''' אף שעשר ירידות אמורות בתורה כדאיתא בפרקי ר"א. מ"מ ירידות שירד לראות בקלקולם אינם אלא ב' וג' פעמים:

'''אף אתה לך רד.''' והא רמיזא באומר לך לשון הליכה לומר שידמה להשי"ת בזה. ע"ד אחרי ה' תלכו והלכת בדרכיו דדרשינן מה הוא רחום כו':

'''לא אמרתי לך.''' ומכאן נחת רוח למשה שהרי אמר שם שאע"פ שהם חוטאים אינו נמנע מלגאלם וא"כ עתה כמו כן לא ימנע מלקבלם בתשובה:

'''אתה רואה ראיה אחת כו'.''' דקדקו כן מדכתיב כפל ראה ראיתי:

'''בטטראמולין.''' פי' מרכבה. ומלה זו מורכבת. טטרא בלשון יוני ארבע. מולין בלשון רומיי פרדות {{ממ|ערוך}}:

'''ושומטין אחד מהם.''' היינו פני שור שהוא מה שמאל כי המירו את כבודם בתבנית שור:

'''מהו עני עמי.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#ז|שמות ב ז]]}} ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי וגו'. וקאמר המדרש מהו עני עמי זה קול העגל כצ"ל. וכן הוא מפורש בהדיא לקמן בסוף פ' מ"ג. ובא לומר דאף שיודע שיחטאו לו אחר זמן בעגל אינו נמנע מלשמוע בקול צעקתם. וזהו פירוש ראיתי את עני עמי [והוא ענין חטא העגל כאמור ועל כל זה ואת צעקתם שמעתי וגו' וזה היה פיוס למשה לא יחשוב שאין כאן סליחה {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''ראה ראיתי היא הראיה שלהלן כו'.''' הוא כמו ד"א. ומפרש עתה מקרא דראה ראיתי על ענין העגל ודריש כעין ג"ש נאמר כאן ראיתי את העם הזה וגו' ושם ראה ראיתי שהכל ראיה אחת והוא מעשה העגל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>