עריכת הדף "
עץ יוסף על שמות רבה/מ/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''כך פתח רבי תנחומא כו'.''' מפני שאומרו קראתי ענינו שכבר נקרא שמו כדלקמן סי' ג' ס"ל לרבי תנחומא שטעם קדימת הכנה זו מימי מרים כי בזכותה הכין ה' את בצלאל שיעמוד ממנה שיהיה בו חכמה ובינה. ומפני שרוצה לעשות זה אסמכתא על אומרו הן יראת ה' היא חכמה פתח בהאי קרא אז ראה ויספרה. ואגב אורחיה מפרש כוליה קרא: '''צפה הקב"ה וראה שישראל כו'.''' דרש אז בבריאת העולם. שבשעת בריאת עולם ראה הקב"ה שישראל יקבלו את התורה. שאלולי כן לא ברא העולם {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''ואין אדם.''' הנזכר סתם בכ"מ אלא ישראל: '''בסיני.''' וה"ק מאז ראה העתיד. וכן היה מעשה אח"כ שויספרה בסיני והכינה באהל מועד וגם חקרה בערבות מואב. ור"ל שלפי שבסיני לא נתפרשה התורה שעשרת הדברות המה הכללים שבהם נכללו כל פרטי התורה והיתה סתומה עד אהל מועד שנשנית ונתפרשה כדלקמן ריש ויק"ר. לכן אמר על סיני ויספרה שלא היה רק כסיפור דברים בעלמא. על א"מ אמר הכינה שכבר נעשית כשולחן ערוך ומוכן. ועל ערבות מואב אמר תקרה שנשלם בה קצת מצות שלא נאמרו תחלה וכאילו נחקר עתה יותר מה שצריך. ועוד ששם היה תוספת ביאור {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: '''צריך אדם להיות נוטל משל.''' פי' נוטל משל מהקב"ה: '''לומר פרקו בינו לבין עצמו.''' וע' בב"ר פ' כ"ד: '''אמרה ד"פ בינו לבין עצמו.''' ח"ו לדמות ככה כפשוטו שהיה צריך לזה. אלא כדי ללמד דרך ארץ. ואולי הד"פ היינו הד' דרכים שהתורה נדרשת בהם והוא פרד"ס: '''ואח"כ לומר לישראל.''' דאל"כ מאי לאמר דבכ"מ שייך לאמר שהקב"ה דבר למשה לאמר לישראל. אבל כאן שה' היה המדבר עם כל ישראל מאי לאמר אלא שפירושו וידבר אלהים תחלה בינו לבין עצמו ואח"כ אמר לישראל. ואף שאין בזה ראיה על ד' פעמים. מ"מ יש מכאן ראיה שמחוייב האדם לסדר בינו לבין עצמו קודם שיאמר ברבים ק"ו משכינה: '''ר' יוחנן בן בתורא.''' נקרא כן משום מעשה שהיה שחסיד אחד מכר את שורו לנכרי. וביום השבת לא רצה השור לחרוש. ורצה הנכרי לחזור לו ולבטל המקח. ולחש אותו החסיד באזני השור ואמר לו כל זמן שאתה היית בבית ישראל מצווה היית על שביתת השבת. ובבית זה אי אתה מצווה על שביתתו. ועמד השור וחרש. ונשא הנכרי ק"ו בעצמו ונתגייר ויצא ממנו רבי יוחנן לכך נקרא בן תורתא: '''ושכחוהו חכמים.''' שאף שהיה בקי ולא היה צריך לעבור על הפרשה מ"מ שם לב לומר שלא עברתי כדי שיקחו ממנו מוסר: '''כל מי שיודע.''' פי' אף כל מי שהוא יודע: '''ארגלים שלו.''' בלשון יוני כלי אומנות ופעולה {{ממ|מוסף הערוך}}: '''שקפליות.''' בלשון יוני כותרת {{ממ|מוסף הערוך}}. או פי' מפתחות או מנעולים {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}. או פי' מלשון מקפלין את הכלים {{ממ|[[בבלי/שבת/קיג/א|שבת דף קי"ג ע"א]]}} ור"ל שהתורה מקופלת ומונחת בתוך יראת חטא {{ממ|הרש"ש}}: '''שנא' יראת ה' היא אוצרו.''' דלעיל מיניה כתיב והיה אמונת עתך וגו' והיינו שתא סדרי משנה ועלה קאמר אי איכא יראת ה' אין ואי לא לא כדאי' במס' שבת: '''אלא נהפכה לו השליא על פניו.''' לפי שאיתא בעירובין שנמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו: '''לכך נאמר ויאמר לאדם.''' דייק מדכתיב התם כי הוא לקצות הארץ יביט לעשות לרוח משקל. שהכי פירושו כשברא העולגכם ושם משקל בכל דבר היה התכלית בעבור החכמה כאומרו ה' קנני ראשית דרכו ויאמר לאדם כי תכלית החכמה שעליה נברא העולם היא יראת ה'. א"כ נקטינן דאם אין יראה בריאת העולם לבטלה. וא"כ מוטב לו שלא יצא לעולם: '''מהו הן יראת ה'.''' פי' כי בפסוק משמע שיראת ה' וחכמה דבר אחד הוא. וזה אינו שיראת ה' לחוד וחכמה לחוד {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''אם היה לו מע"ט.''' וקרי להו יראה שע"י מורא ה' מתעסק בהם: '''ומה שכר תורה.''' ואע"ג דע"כ הוי ליה תורה מעיקרא דאין בור ירא חטא. ה' יוסיף מאד בחכמתו בעד זה שעשה מעשים טובים בפועל: '''ואם סרת מן הרע.''' פי' אם קיים מצות ה' אז יזכה לחכמה. ואם סרת מן הרע שבא דבר עבירה ולא עשית אותה שהוא יותר גדול מקיום המצוה. תיזכה לבינה שהיא ג"כ גדולה מן החכמה. ור"ל שיזכה לבינה נוסף על החכמה כמו שמסיים המדרש העמיד ממנו הקב"ה בצלאל וזכה לחכמה ולבינה {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''מהיכן אתה למד.''' היכן מצינו שנתקיים כן: '''כדכתיב ותיראן המילדות.''' והיינו יוכבד ומרים דאיקרו שפרה ופועה כדלעיל פ"א: '''א"ר ברכיה כו'.''' חידש לנו רבי ברכיה שבשכר היראה זכתה לזה ולמדו מדכתיב ויהי כי יראו המילדות את האלהים וגו' ויעש להם בתים. ודרש הוא בתי תורה ובתי מביני בינה {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''וכתיב תורה צוה לנו משה.''' והלא הקב"ה צוה. אלא שנקראת על שמו כאילו הוא צוה. ולפי שלא נכתב בהדיא כאן שנקרא על שמו. לכן הביא פסוק זכרו תורת משה שכתוב בו בפירוש תורת משה משמע שנקרא על שמו {{ממ|[[תולדות נח על שמות רבה/{{כאן}}|תולדות נח]]}}: '''שסרה מן הרע ומן החטא.''' מן הרע היינו שלא שמעה לפרעה שבקש להזדווג להן כנ"ל פ"א. וזנות איקרי רע כדכתיב ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. ומן החטא היינו הריגת הילדים {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף