עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/לג/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד נבחר שם מעושר רב וגו'.''' מכסף וזהב חן טוב שיותר הם מרויחים בנתינת כספם וזהבם לתרומה ממה שהיה שוה כספם וזהבם. ולהכי אפקיה בל' קיחה דה"ל כאילו לוקחים ולא נותני'. ולהכי מייתי סמך מנבחר שם מעושר רב דטוב השם הטוב הלקוח בקיום ה' מהעושר. ואיידי דמייתי ליה דריש ליה במשה ופנחס ומרדכי:

'''חמשים ומאתים מחתות.''' ודרש חז"ל שכולם היו משל קרח {{ממ|[[מתנות כהונה על שמות רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''נבחר שמו של פנחס.''' שטוב לאדם הכבוד אשר משם טוב מכבוד העושר. כי זה אפשר שיאבד כבודו. ופנחס זכה לכבוד בשם טוב שע"כ אמר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שבא הכתוב ליחס כדפירש"י בחומש:

'''הוי מכסף ומזהב חן טוב.''' שמשה נקרא בשם טוב כדאי' לעיל פ"א ותרא אותו כי טוב הוא ר"מ אומר טוב שמו:

'''נבחר שמו.''' שמו של פנחס. כדכתיב לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום:

'''נשיא שבט שמעון.''' ומסתמא עשיר היה כדכתיב והנשיאים הביאו את אבני השוהם וגו' מרוב עשרם:

'''מקיש דברים.''' מטיח דברים:

'''זו מדינית וזו מדינית.''' כתב רש"י בפ' הנשרפין משה קודם מ"ת נשאה וכשניתנה תורה כולם ב"נ היו ונכנסו לכלל מצות והיא עמהם וגרים רבים של ע"ר עכ"ל:

'''הוי לעיני משה.''' שלפי שלא היתה רוצה לשמוע לזמרי לכן הוזקק להעיז ולהקריבה לפני משה:

'''ושלמה צווח העז איש רשע בפניו.''' פי' ששלמה ע"ה פרסם קלונו ואמר העז איש רשע וגו':

'''וכיון שראו אותו היו בוכים שנא' והמה בוכים כו'.''' משה היה בוכה על חילול השם והוא לא ידע מה לעשות להנקם ממנו כי נתעלמה ממנו הלכה. וישראל היו בוכים איך בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא וכאן רפו ידיו וכדפרש"י בחומש שם:

'''ורוה"ק צווחת אשתוללו כו'.''' פי' רוה"ק מפרסמת ומודיעה לנו ענין זה כי מה שהיו בוכים לא מקוצר ידם היה אלא מה' היתה זאת להם ע"ד משיב חכמים אחור. והסבה כדי שיבא פנחס ויטול הראוי לו כדאיתא בבמדבר רבה פ"ך:

'''אמר לו משה.''' להקב"ה אין חכמת האדם ותבונתו ועצתו כלום לפני ה' כלומר שהשי"ת נקם ינקם מזמרי כי חכמת משה כאין נגדו. ואמר כן לפי שא"ל הקב"ה והיכן חכמתך כו':

'''התחיל אומר בינו לבין עצמו כו'.''' מפרש וירא פנחס על ראיה שכלית כמו ולבי ראה הרבה חכמה. ובפרק הנשרפין דריש ג"כ מלת וירא על ראיה חושיית והוא שראה המלאך השחית וכולם לא ראו זה:

'''ומה הסוס.''' שאע"פ שאינו מקבל שכר. מ"מ הוא מסתכן למות ונותן נפשו להבקיע בתוך המלחמה בכ"מ שבעליו ירצו. וזהו מצד ההשכלה שנמצאת בו ע"ד ידע שור קונהו. וכמו שאמרו הטבעיים שהסוס יש בו השכלה יותר מכל הב"ח:

'''ואני על קדושת שמו.''' ר"ל אדם שהוא מקבל שכר עאכ"ו שראוי שימסור נפשו על קדושת השם:

'''שמא אחד יכול לשנים.''' אף שהיה רוצה למסור נפשו על קדושת שמו ית' מ"מ כל כמה דלא גמר בדעתו שהיה יכול לו. מה היה מועיל לו מסירת נפשו. עד שנכנסה בו רוה"ק:

'''הקב"ה אומר התרפית.''' פי' שהקב"ה נתן בלב פנחס ענין פסוק זה מה שאמר שלמה. והוא מדבר בכל עומד על דם רעהו התרפית ביום צרה אהוביך לעמוד מנגד. יהיה צר כחכה ביום הפורעניות. ואם תחשוך להציל את הלקוחים למות ומטים לעמוד מנגד. יהיה צר כחכה ביום הפורעניות. ואם תחשוך להציל את הלקוחים למות ומטים להרג על ה אמרתי צר כחך:

'''כי תאמר כו'.''' פי' שמא תאמר הן לא ידענו זה. אמר הקב"ה אני מעיד עליך שאני תוכן לבות. וכיון שנסתכל פנחס בזה מיד שנס מתניו להרוג את זמרי כדי להציל את ישראל מן המגפה:

'''אני מעיד עליך.''' הקב"ה הוא היודע ועד שהוא יעיד עליך ויודיע את מחשבתך לרבים שידעת זה שנמסרו למות וידעת ההלכה שקנאים פוגעים בו.

'''ולא היו יכולים להפריש עצמן.''' לפי שיראתו של פנחס היה לפי שהיו שנים לא יוכל להם. לכך לא היו יכולים לפרוש זה מזה ולא יוכלו לעוד כנגדו. אבל בגמרא מפורש בענין אחר:

'''נבחר שמו של מרדכי.''' שנחשב לפני אחשורוש לפי שנמצא שמו כתוב לטובה בספר הזכרונות יותר מעשר של המן שהשפילו לפניו שיעשה לו כרוז:

'''אמר ר' יאשיה.''' אסיפא דכתיב מכסף ומזהב חן טוב קאי. וקאמר דהיינו מה שנבחר לפני אחשורוש חינה של אסתר יותר מכל כסף וזהב שהיה נותן המן לאבד את היהודים:

'''כל כסף וזהב שהיה לו.''' לאו דוקא כל כסף וזהב אלא רוב:

'''כיון שבא הרשע עם הממון.''' מדכתיב הכסף נתון לך דייק שקבל אחשורוש הכסף מיד המן. ושוב אמר לו הכסף נתון לך:

'''מוכרים שלי על שלי.''' כלו' שאין להם רשות באחד מהם לא בישראל ולא בהכסף. שישראל עבדים להקב"ה. והכסף והזהב הקב"ה הוא הנותנה לאשר יחפוץ ואיך ימכרו הם מזה על זה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>