עריכת הדף "עץ יוסף על שמות רבה/א/כ" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מקיש לידתה להורתה.''' משום דק"ל דלא היתה מעוברת ג' חדשים קודם כדאמרן לעיל. וא"כ למה כתיב אחר ויקח את בת לוי ותהר ומשני לאקושי לידתה להורתה. והכי אי' בסוטה:

'''מכאן לנשים צדקניות כו'.''' דאל"כ היה לה להיות צער קצת שיקויים בעצב תלדי בנים ומדאיתקש לידתה להורתה ש"מ שלא היה לה צער כלל לגמרי. ש"מ שלא היתה בפתקה של חוה. בפסק דין שלה ושטר גזרות קללה דעצבון {{ממ|רש"י}}. ורבקה שנתקשת בלידה ורחל שמתה מן הלידה לא מחמת חטא חוה היה. רק רבקה מעשו. ורחל מקללת יעקב כמבואר בב"ר פ' ע"ד:

'''טוב שמו.''' משום דאשכחן מי שנקרא טוב כדכתיב אם יגאלך טוב יגאל לכן מפרשי' דשמו טוב ככתבו {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''טוביה שמו.''' ס"ל דאין טוב שם. ופי' אם יגאלך טוב כמו מוטב. אבל טוביה אשכחן שהוא שם כנזכר כמה פעמים בספר עזרא להכי מפרש דשם משה טוביה ונכתב כאן בקיצור:

'''הגון לנביאות כו'. שנולד כשהוא מהול כו' נתמלא כל הבית כולו אורה.''' דרשו כן משום שלא יפול מלת טוב על תינוק מוטל בעריסה. ואם על יפה תוארו ראוי לומר ותראהו יפה מראה. לכן דרש כל אחד מה שדרש {{ממ|בית נאמן}}:

'''הגון לנביאות.''' ופי' ותרא אותו דהיינו את מזלו כי טוב הוא התינוק ויהיה לו מעלות והכנות להשראת שכינה עליו:

'''אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול.''' דרשו ותרא אותו קאי אמילה שראו אותו מהול וזה סימן טוב שיהיה טוב במעשים כי רוב הצדיקים נולדו מהולים נח ויעקב ויוסף. שעיקר סיבת המילה תיקון המדות. והיותו נולד מהול יורה כי מבטן אמו היה מתוקן במדות {{ממ|[[יפה תואר על שמות רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''נתמלא כל הבית כולו אורה.''' משום דאין שייך לומר ותרא אלא על דבר המוחש. לכך דרשו שקאי אאורה שהיה הבית מתמלא ממנו והאי ותרא אותו קאי אאור. וזהו לסימן שיהיה טוב כשם האור שנקרא טוב:

'''שלא מנו המצרים כו'.''' דאם לא כן מ"ש דעד שלשה ירחים יכלה הצפינו ותו לא:

'''ויבכה עמו.''' דרך תינוק לבכות כששומע תינוק חבירו בוכה:

'''אחזו לנו שועלים כו'.''' פרש"י בסוטה בת קול אומרת למי הים אחזו לנו שועלים הקטנים [היינו המצריים] המחבלים הכרמים והיינו ישראל [ע"ש כי כרם ה' צבאות בית ישראל] בהיותם סמדר בעוד הפרי קטן ומה שפי' בת קול אומרת למי הים מפני שפסוק זה סמוך ליונתי בחגוי הסלע כתיב דמיירי בעודם על הים כדאי' במדרש וברש"י שם. ובשה"ש שם כתב רש"י ענין זה יותר מבואר וז"ל שמע הקב"ה את קולם צוה את הים ושטפם. זהו אחזו לנו השועלים הללו הקטנים עם הגדולים שאף הקטנים היו מחבלים הכרמים בעוד כרמינו סמדר שהענבים דקים כשהיתה בת ישראל יולדת זכר והיא טומנתו והיו מצריים נכנסים לבתיהן ומחפשין את הזכרים והתינוק טמון והוא בן שנה או שנתים והן מביאין תינוקות מבית המצרי ותינוק מצרי מדבר ותינוק ישראל עונהו ממקום שהוא טמון שם והיו תופסין אותו ומשליכין אותו ליאור. ולמה קורא אותו שועלים מה השועל הזה מביט לפנות לאחוריו לברוח אף מצרים הביטו לאחוריהם שנאמר אנוסה מפני בני ישראל עכ"ד והן לקוחות ממדרש חזית:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>