עריכת הדף "עץ יוסף על רות רבה/ז/יא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''בגו אפייה.'''  במנהגם של ישראל {{ממ|[[מתנות כהונה על רות רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}:

'''בראשונה היו קונים במנעל ובסנדל שנאמר שלף כו' חזרו כו'.'''  ואיירי בנכסים שיש להם אחריות {{ממ|[[מתנות כהונה על רות רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}:

'''כל מי שהוא מוכר שדהו כו'.'''  ובירושלמי פרק קמא דקדושין {{ממ|פ"א ה"ה}} איתא דאם מכר שדה אחוזתו אפילו לישראל היו עושין כן:

'''קליות ואגוזים.'''  שהוא דבר שהילדים נהנים בו ולהוטים אחריהם ובאין לחטוף מהם לזכר. שבהם יותר מצוי הזכרון כמאמרם הלומד ילד למה הדבר  דומה לדיו כתובה על ניר חדש. ובעדות זו התינוק נאמן בזה {{ממ|עי' כתובות סוף פ"ב}}:

'''החזירה היו אומרים כו'.'''  ואם חזר ולקח מן נכרים היו גם כן מביאין חביות כו'. והיו התינוקות אומרים חזר פלוני לאחוזתו:

'''כך כל מי שנושא אשה כו'.'''  פירוש וכן כשהיה אחד נושא אשה כו':

'''גרשה היו אומרים.'''  רצונו לומר גרשה היו מביאין חבית כו' והיו אומרים חזר כו':

'''חזרו להיות קונין במנעל וסנדל שלף איש נעלו ונתן לרעהו.'''  כל זה הוא מיותר. וכן בירושלמי ליתא זה:

'''מילתא דרבי חנינא פליגא.'''  רצונו לומר רבי חנינא פליג על רבי יוסי דאמר שנקנית בכסף שוה פרוטה ויליף לה משדות בכסף יקנו דכתיב בנביאים. ורבי חנינא סבירא ליה שהם ליטרים {{ממ|שהוא כ"ה סלעים רש"י}}:

'''חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין שנאמר בכסף מלא כו'.'''  כך צריך לומר {{ממ|[[אות אמת על רות רבה/{{כאן}}#|אות אמת]]}}. ופירש קנטרין רצונו לומר מאה סלעים בכל שקל {{ממ|רש"י ב"מ פז א}}. ועיין בפרק יש בכור {{ממ|בכורות נט ב}} ובירושלמי פרק קמא דקידושין {{ממ|פ"א ה"ה}} וביפה מראה שם:

'''ולא דמי הכא כתיב כו'.'''  פירוש לא דמי הא דרבי חנינא להא דרבי יוסי ולא פליג דהכא בנביאים כתיב כסף שדות בכסף כו' והיינו פרוטה. והא דאמר רבי חנינא שהם ליטרים היינו היכא דכתיב שקלים {{ממ|[[מתנות כהונה על רות רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}:

'''ודלא כרבי אליעזר.'''  הא דאמר שקרקע אינה ניקנית אלא בשלשה דרכים בלבד דלא כרבי אליעזר דאמר הילוך קנה:

'''עד מקום שהלך דברי רבי אליעזר.'''  כך צריך לומר {{ממ|[[אות אמת על רות רבה/{{כאן}}#|אות אמת]]}}:

'''עד שיחזיק.'''  להשוות קרקע לחרישה או נעל וגדר ופרץ כל שהוא {{ממ|רשב"ם}}:

'''והכל מודים במוכר שביל לחבירו כיון שהלך בו קנה שנאמר קום והתהלך בארץ.'''  כך צריך לומר {{ממ|[[אות אמת על רות רבה/{{כאן}}#|אות אמת]]}}. וכן הוא בירושלמי פרק קמא דקדושין:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>