עריכת הדף "
עץ יוסף על רות רבה/ב/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''זה דוד שהיה עוסק בפרוכת.''' כלומר בבנין הבית: '''שהיה גדל ביער.''' כן הוא הנוסחא בילקוט שמואל {{ממ|רמז קנו. ווינציאה שנת שכו}}. ופירוש כשהיה רועה צאן וגם כשהיה בורח מפני שאול היה תמיד ביערים. אבל בילקוט דברי הימים {{ממ|רמז תתרעה}} גרס כיער: '''דבר אחר אורגים שהיו מעלים לו כו'.''' פירוש הסנהדרין היו מעלין לו את ההלכה והוא אורגה. וכן הוא בהדיא בילקוט {{ממ|שם}}. ופירוש הוא אורגה שהיה נושא ונותן בה על כל הצדדים ומושיבה על אמתתה: '''דבר אחר אלו הסנהדרין שהיו אורגין בדברי תורה.''' זה אינו בילקוט: '''כרתי ברית לבחירי וגו'.''' נשבעתי לדוד עבדי: '''שנאמר חכלילי עינים מיין.''' פירוש עינים אלו סנהדרין על דרך והיה אם מעיני העדה. ואמר בדרך משל על רוב תורתן חכלילי עינים מיין לפי דברי תורה משולים ליין. ויתכן שחכלילות רמז לחדוד ופלפול שהם בוערים כאש בפלפולם {{ממ|יפה תואר בראשית רבה פר' צ"ח}}: '''שהיו סודרין את ההלכה בשנים.''' רצונו לומר שחוזרין על שמועתן עד שהיא סדורה בפיהם. ותפס השנים תמורת הפה. ועל ידי כך מוציאין אותם נקיים כחלב. כי על ידי רוב החזרה עליהם מבינים אותן כהוגן שאין מדרש בלא חדוש {{ממ|חגיגה ג א}}. ופירוש ולבן שנים מחלב מלבינים דברי תורה הסדורה בפיהם יותר מלבון החלב {{ממ|יפה תואר שם}}. כלומר דמסקי שמעתתא אליבא דהלכתא אחר הפלפול {{ממ|נזר הקודש ועיין שם}}: '''שהזכיר מעשה השרופים.''' שהאבות מסרו עצמן על קדוש שמו. אברהם בכבשן האש. יצחק לישרף על גבי המזבח. יעקב מסר גם כן נפשו על שמו הגדול כדאיתא בזוהר לא אשתכח בר נש דמסר גרמיה על קודשא בריך הוא כמה דעבד יעקב אבינו {{ממ|עיין רש"י כי תשא לב יג}} {{ממ|[[מתנות כהונה על רות רבה/{{כאן}}#|מתנות כהונה]]}}: '''שנשתתפו לפני הקדוש ברוך הוא.''' ולפיכך נקראו עתיקים שהקדוש ברוך הוא נקרא עתיק יומין {{ממ|דניאל ז ט וברש"י בבא בתרא צא ב וברש"י}} (מתנות כהונה] ועיין בענף: '''שהיה דומה כנטע במלכותו.''' רצונו לומר שהיה דומה לנטיעה שהולך וגדל כדכתיב על כסא ה' למלך {{ממ|רש"י}} ועיין בענף: '''וגדרה אלו כו'.''' פרש"י שגדרו פרצותיהן לעשות תקנות וסיגים לתורה כדאיתא בעירובין {{ממ|דף כא ב}} ששלמה ובית דינו תקנו עירובין ונטילת ידים. וביבמות {{ממ|כ א}} שתקנו שניות לעריות: '''עם המלך במלאכתו ישבו מכאן אמרו כו'.''' דייק מדכתיב ישבו לשון רבים. להכי דרש לה על רות ובת שבע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף