עריכת הדף "עץ יוסף על קהלת רבה/ג/ב/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אם זכה הוא משלים כו'.'''  עיין כל זה ביבמות דף מ"ט:

'''משלו הוסיפו לו.'''  משיעורו הנגזר עליו שהיה ראוי לפתחו, ומששב שתשובה הוסיפו לו על אותו פחת שיחיה עד שיעור הקודם הנגזר עליו בעת הולדו:

'''תדע.'''  שמתחלה כשנולד פסקו לו כל אותו תוספת, שהרי הנביא נתנבא בימי ירבעם שנים הרבה קודם ''' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו'''  ובשעת חליו של חזקיהו עדיין לא נולד מנשה שממנו יצא יאשיהו, הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות משניו וכשזכה השלימו לו:

'''ודא מסייע כו'.'''  מעשה שמביא בסמוך הוא סיוע לדברי רבנן:

'''כד אתון כו'.'''  כשבאו לשער העיר מצאו שם נערים משחקים לפני חצר אחד. ראו לרבי שמעון בן חלפתא מעולה ויפה ומצויין כתלמיד חכם. אמרו לו לא תזוע מכאן עד שאתה מרקד לנו מעט. אמר לה אין זה משלי שאני איש זקן. וגער בהם בנזיפה ולא נזדעזעו מפניו ולא נכנעו מפניו. נשא עיניו וראה חצר זה הפוך ונוטה ליפול. והוא היה נותן בו עין שיפול {{ממ|ובאות אמת הביא הגירסא כך בשם נוסח אחר}} ואותן תינקות היו מאותו חצר. אמר להם ענו אחרי מה שאני אומר ומזמר לפניכם {{ממ|כי כן היה דרך שירות וזמר שלהם שאחד היה אומר ומזמר לפניהם וכלם עונים אחריו}}. לכו אמרו לבעל החצר הזה אם ישן הוא שינער משנתו, שראש ותחלת החטא הוא מתוק וסופו מר, כלומר מרה תהיה לו באחרונה שסרחון הנערים תלוי בו שלא לִמֵד אותן דעת וחכמה ומוסר. ומפני קול דבריהם ננער משנתו בעל החצר ויצא לו ונפל על רגליו של רבי שמעון וכרע לפניו ואמר לו רבי מבקש אני מלפניך שלא תסתכל ולא תשגיח לדבריהם שהמה נערים ושוטים. אמר ליה מה אעשה לך וכבר הגזרה נגזרה שיפול החצר, אבל זאת אעשה לך שאהא תולה וממתין עד זמן שתוציא כל מה שיש לך בחצר. כיון שהוציא כל מה שיש לו עלה החצר למעלה ונתקו קשרי בנינו וירד למטה ונפל ונעשה תל:

'''אזלין למקיימיה מצותא.'''  רבי שמעון בן חלפתא עם אנשי עין תאנה הלכו לקיים מצות מילה. והיה אביו של אותו התינוק משקה אותם יין ישן ואמר שתו מן יין הטוב הזה שאני בטוח באדון השמים שממנו אני משקה אתכם ביום משתה נשואין שלו:

'''מן קל מיליהון כו'.'''   מתוך אותן הדברים יצא לו רבי שמעון לילך לעירו. והיה יוצא יחידי ופגע בו שליח השלוח לבריות כלומר מלאך המות. ואמר לו בשביל שאתם בטוחים על מעשיכם הטובים אתם יוצאים בשעה שאינו שעה לצאת, כלומר בלילה דשכיחי מזיקין. ואמר לו רבי שמעון ואתה מי אתה שהרי גם אתה יצאת בלילה. ואמר לו אני הוא שליח השלוח אל הבריות. ואמר לו מדוע פניך רעים. אמר מקול דברים קשים שאני שומע מפי הבריות בכל יום. אמר לו ומה הם. אמר לו התינוק הזה שהכרתם ערלתו היום שטר פסק דינו עמדי הוא שאקח אותו מכאן לאחר שלושים יום, והנה שמעתי שאביו השקה אתכם ואמר לכם שתו יין הטוב שאני בטוח כו':

'''ושמעית כו'.'''  ושמעתי זאת ולכן נעצבתי שמתירא אני שתפלה זו שהתפללתם תבטל הגזירה הזאת:

'''אמר ליה רבי שמעון בחייך.'''  לשון שבועה הראיני נא שטרי וזמני מתי הוא. אמר לו אין אני שולט על זמן שלך או חביריך דכוותך. אמר לו למה כו' ועיין מעשה זו בדברים רבה פרשה ט' {{ממ|סימן א}}:

''' אמר ליה יהא רעוא מקמיה קודשת בריך הוא היך מה כו'.'''  פירוש כשם שאין אתה שולט על שטר זמן שלנו, כן לא יהיה לך רשות לעבור על דברינו אלה שאמרנו כשם שהכנסתו לברית כו', ובקשו רחמים וחי התינוק:

'''פתקי.'''  בדברים רבה הנזכר לעיל גרס פרקי והיא היא:

'''אלא מקרא מלא.'''  פירוש הרי מקרא מלא כתיב את מספר ימיך אמלא משמע זמן הקצוב לך אותו אמלא ולא שיוסיף על הנגזר, ''' שהרי משה כו' ובסוף נאמר לו הן קרבו ימיך'''  ולא הוסיפו לו כלום:

'''עת ללדת הוא לך.'''  עת היא להוליד לך בנים:

'''מה דיקליה כו'.'''  כינוי לאבר. ידבה לשון זב. כלומר מי שרואה טבעו חם ראוי שלא ישב בלא אשה ואפילו קודם עשרים {{ממ|[[אות אמת על קהלת רבה/{{כאן}}#|אות אמת]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>