עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כט/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים.''' בא לתרץ טעם אל היות יום תרועה דהיינו יום הדין בחדש השביעי. שלכאורה נראה שאין לקבוע דין ביום מיוחד מזולתו. אלא שיהיה הדין בכל יום ובכל שעה. ואמר שהטעם משום דבתשרי נברא האדם וביום זה עמד אדם בדין ויצא בזכות רצה הקב"ה שיהיה סימן לבניו. ולזה הוקבע דינם תמיד ביום זה כדמפרש ואזיל. ומייתי סמך מלעולם ה' דברך וגו' לדור וגו' למשפטיך וגו' דמשמע דה"ק שלעולם משפט ה' ודברו נצב בשמים שגוזר בכל שנה מה שיהיה בעולם והיה זה ביום הבריאה והיינו לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד למשפטיך עמדו היום ירצה ביום שכוננת הארץ תעמיד יצוריך במשפטיך לפי שהם עבדיך וכוונתך לזכותם כמו שזכית לאדה"ר ביום זה:

'''בכ"ה באלול נברא העולם.''' זה היה תחלת הבריאה ובר"ה דהיינו יום ששי לבריאה נברא האדם:

'''כההיא דתני ר"א.''' דאי לר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם אין זה היום תחלת המעשים:

'''בתקיעתא דרב.''' פי' בברכות שסידר שתוקעין על סדרן דהיינו מלכיות זכרונות שופרות:

'''ועל המדינות בו יאמר.''' בא להוציא מדעת ר' יוסי דאמר אדם נידון בכל יום. וכן מדעת ר' נתן שאמר בכל שעה כדאי' בפ"ק דר"ה. דלדידהו לא אתיא הא דקאמר הכא ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות:

'''נמצאת אתה דורש.''' כלו' מכיון דבכ"ה באלול נברא העולם נמצא שבר"ה הוא שנברא אדם. ואגב אורחי' קאמר סדר בריאתו שבשעה א' עלה במחשבה כו' לומר דבי"א נידון ובי"ב יצא בדימוס שהוא המכוון לעניינינו:

'''בשעה ראשונה עלה במחשבה כו' נתייעץ כו'.''' המחשבה אצלו יתברך כינוי לרצון העליון לאצילות ראשונה הבלתי נתגלה גם למלאכי מעלה שידעו מזה עודנה. כי אם הוא במחשבה. והתייעצות הוא כינוי להודעה למלאכי מעלה שידעו מזה ויסכימו ג"כ לזה שיבינו כי כן ראוי להיות:

'''כנס עפרו.''' שמכל העולם הוצבר עפרו. גופו מבבל וראשו מא"י ואבריו משאר ארצות כדאי' בפ' אד"מ. ונראה דגבלו דקאמר היינו עפר ראשו לחוד ועפר גופו לחוד:

'''רקמו.''' שעשה בו צורת הפנים וחתוך אברים ע' נדה דף כ"ה:

'''עשאו גולם.''' שאע"פ שהיה בו חתוך אברים מקרי כל זמן שלא נזרקה בו נשמה גולם. ומה שחידש בששית היינו שאף שהיה מרוקם לא היה אלא עפר מגובל. ושוב עשאו גוף בשר ודם {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}. וע' בכל המקומות שציינתי ביד יוסף שהגירסות נשתנות:

'''בדימוס.''' בלשון רומי למחילה ולסליחה קורין דימוס {{ממ|מוסף הערוך}}. שאע"פ שנטרד מג"ע נהג עמו מדת רחמים שלא מת מיד אלא נתן לו יום אחד משלו כדאי' בב"ר פ' כ"ב:

'''בא' לחודש גו' זכרון תרועה.''' כצ"ל והיינו זכרון ליום ראשון כן יעלה זכרון ישראל לפניו לטובה ע"י תרועה שהיא עצמה לשון ריעות ורצון ג"כ {{ממ|[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>