עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כח/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''אשר קצירו כו'.''' מייתי קרא זה משום דדריש ליה בסוף סימן זה בל"א מלכים ומסיים באיזה זכות זכו ישראל לירש את הארץ הוי אומר בזכות העומר. ואגב דמייתי ליה דריש ליה בכמה ענינים כדרך המדרש:

'''ואל מצינים יקחהו לא בזיין כו'.''' מתחילה פי' ואל האל"ף בפת"ח ואל מצינים. ושוב דרש ואל כמו ועם פי' ועם התפלה שטובה מצינים יקחהו. ובאסתר רבה נראה דדריש מצינים לשון תפלה:

'''הה"ד וישמע אברם כו'.''' ואמרפל היינו נמרוד כדלעיל בב"ר:

'''אליעזר לבדו היה.''' וא"כ ע"כ לא בחרבו ובקשתו נצח אלא בתפלה וירק את חניכיו שהעמידו עמו בתפלה הנקראת זיין ע"ד אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי. ולפי שאליעזר היה צדיק כדלעיל בב"ר העמידו עמו בתפלה:

'''המצומתין.''' המחוברים ונאגדים באגודתו:

'''ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי.''' ועיקר שללם היה בים כמ"ש ז"ל גדולה ביזת הים מביזת מצרים:

'''מי דחק.''' דרש ושאף כמו ושף שפי' ענין דחיקה:

'''אל תירא אותו.''' כי אינך צריך למגן וצנה להלחם אתו:

'''בזכות מצות העומר דכתיב כו' וקצרתם את קצירה.''' ואפשר מתכוון לדרוש את קצירה על קציר ל"א מלכים דדרש בסמוך אשר קצירו אלו ל"א מלכים. ובזכות והבאתם את העומר: וזהו שייכות ענין דרשת אשר קצירו לכאן {{ממ|[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>