עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כז/י" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ולמה ז' ימים.''' דכיון דהיכא דקים לן שכלו לו חדשיו כשר לאכילה קשה מה צריך להמתין ז' ימים לקרבן:

'''כדי שיבדק.''' אבל כשהוא תוך ז' ע"י קטנותו אין מומו ניכר כל כך. וג"כ אין נגיחת אמו נכרת. שאף שאינו עומד על רגליו יחשב שמפני קטנותו הוא. אבל כשהוא בן ח' דרכו לעמוד על רגליו כשלא דרסתו אמו:

'''שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום.''' ע[[מתנות כהונה על ויקרא רבה/{{כאן}}|מ"כ]] ואפשר הכל דבר אחד וצ"ל שאם נגחתו אמו ונמצא בו מום שע"י הנגיחה רגיל ליפול מום כדאמרינן {{ממ|[[בבלי/בכורות/כה/א|בכורות כ"ה]]}} דשכיחי מומא אגב דמנגחו. אך מה היא הבדיקה ע"י ז' ימים לא נתבאר. ודרך הגה"ה רבה אולי צ"ל כדי שיבדק תחת אמו שאם מתה אמו או שיצא דרך דופן ה"ז פסול כו' דתנינן תמן כו'. [ולגי' שלנו גם הא דתנינן תמן תמוה שמ"ש המ"כ שנתרסקו איבריו כיוצא דרך דופן דמי אין לו ביאור כלל] ולפ"ז האי כדי שיבדוק היינו אם הוא נפל כההיא דשבת קל"ד אף שבאמת לקרבן אפי' קים לן שאינו נפל פסול קודם ז' ימים כמ"ש המל"מ פ"ג מאסורי מזבח {{ממ|[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}:

'''ולא יהיה כשר לקרבן.''' לכאורה הלשון מיותר. ובילקוט לא גרסינן ליה:

'''דתנינן תמן.''' נראה דה"ג כי יולד פרט ליוצא דופן דתנינן תמן כו' רש"א הרי זה כילוד. ומסיק גם בגמרא {{ממ|[[בבלי/נדה/מ/א|נדה דף מ']]}}. דמודה ר"ש בקדשים. ויליף ליה התם מכי יולד מופנה לג"ש {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''אין יושבין עליו.''' בריש פ' יוצא דופן מפרש טעמיה דרבנן ור' שמעון:

'''פני המטרונה.''' טעם קריאת שבת מטרונה מבואר שהוא ע"ד שקראוה כלה כאומר שבתא מלכתא בואי כלה:

'''משפט אדם כו'.''' זה טעם אחר להמתנת ז' ימים לקרבן ולמילה והיינו לרחמים כדפירשתי לעיל פרקין. ואין זה סותר המשנה שארו שהאומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות. כי בתפלה אינו ראוי לומר כן כי מתוך ההתפעלות הגדולה דומה ממש כפשוטו שהוא מרחם מתוך המיית הלב כאילו מתפעל וחומל עליהם. אבל באמת כי מדותיו רחמים במדה פשוטה בלי שום המיה ח"ו:

'''כלו' אם הבאתם כו'.''' מילתא באנפי נפשה היא דדריש מה דכתיב ירצה לקרבן. דמדנקט לשון ריצוי רמז שאם יהיה ברצון ובטובה נקרא קרבן. ואם באונס אינו אלא אשה לה' כלומר שנשרף באש בחנם:

'''ואם באונס כו'.''' וצריכי הני תרי קראי על זה. כדמתרצינא בפ"ק דר"ה [[בבלי/ראש השנה/ו/א|דף ו' ע"א]] איקריב אותו ע"ש ודו"ק. ופירש באונס הינו שכפוהו עד שאמר רוצה אני. שאף שמתכפר לו מ"מ הרי הוא לאישים ואינו קרבן שלם:

'''מהו לאשי.''' דהא לאישי מיותר דהא ידעינן דהקרבן ניתן לאשים:

'''ואינו לאשם.''' ונוסחת ה[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] ואינו שלם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>