עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כו/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ובשנים.''' ובתורת כהנים מפיק בשנים ועייל במקומו במראה. וכתב בספר גבול בנימין שהוא משום שלא מצינו היות הכ"ג זקן מכולם. כי הנה בניו קודמין לכל אדם כשממלאין את מקומו של אביו וא"כ אפילו יהיו אחרים זקנים ממנו הוא מוקדם לכולם [ובפ"ק דחולין תנן כשר בכהנים פסול בלוים ופי' בברייתא כהנים במומין פסולים בשנים כשרים ובלוים להפך] לכן גרס בת"כ ובמראה. ופירושו בנוי הוא בסדר האברים. ומראה הוא בלובן ואודם משוער. וכן פי' בעל קרבן אהרן. ודרשו שהוא גדול בה' דברים משום דהו"ל לכתוב והכהן גדול או וכהן הגדול מאחיו. לכן דרשו והכהן ה' גדול עכ"ל. ורבינו הגר"א ז"ל בהגהותיו על הת"כ כ"י מוחקו. ונדחק לפרש מנין ה' עם הכהונה. וכתב ה[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]] וז"ל וגי' דהכא אפשר הנכונה [והן ה' דברים שמנו ספ"ב דעדיות שהאב זוכה לבנו] ואף שמצאנו שלא הקפידו בבחירת כה"ג על שנים וכההיא דשלהי מנחות ק"ט בשני בני שמעון הצדיק. היינו מפני שמעלות האחרות הכריעו בקטן. אבל לכתחלה יש לבחור גם בשנים וכלשון גדול כפשוטו. אך קצת משמע שמאמר דכאן בא לסיים שכשנמשח לכ"ג מתהווין בו מעלות אלו בשלמות. וזה קשה לומר על שנים אם לא דהדרו ליה דרי חוורתא כר"א בן עזריה עכ"ל:

'''הסתת.''' מסתת אבנים לבנין:

'''הגדול מאחיו.''' הדרש שנתגדל מאחיו:

'''א"ל שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו.''' ר"ל שאין מאן ראיה שתוכל להרוג את הפלשתי. דשאני גברא דאית ליה מזלא וערמה ותחבולה בהיותו מלומד לקרב. ודוד בחכמתו הבין ספק דבריו והשיבו שאין למד מזה לענין גבורה טבעית. אבל מה שלמד מכאן כי מה' היתה לו להיות לו לסי' שיהיה בעזרו. אבל קשה מנין שהיה ויכוח יותר ממה שמפורש בקרא. וי"ל מדכתיב ויאמר דוד אל שאול רועה הייתי וגו' ויאמר דוד ה' אשר הצילני וגו' שקשה ויאמר ויאמר למה לי. ע"כ צ"ל דבין מאמר למאמר נכנסו דברי שאול שאמר ליה מי אמר לך כו'. וע' מ"ש בתנחומא:

'''משכמו ומעלה גבוה מכל העם.''' וא"ת ושאול מאי הוה דעתיה להלבישו אותו מדיו מאחר שהם ארוכים ודוד קצר הקומה. וי"ל דדרך חבה וכבוד הלבישן לו לשעה כדרך המלך שלכבוד אדם ילבישנו לבושיו. וחשב שמיד יפשיטנו מעליו ועל שכמו ישאנו לביתו מאחר שאינו עשוי למדתו:

'''שעשויין לו.''' פי' שהיו כמדתו. מיד הכניס בו שאול עין צרה לפי שהרגיש שיצליח למלוכה ויליף לה שהיו עשויין לו מדכתיב מדיו דרש שהיו כמדתו כדשמע בפ' הערל:

'''שבשעה שנמשח בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו.''' והא דאמר לעיל כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו כו' דמשמע דאז נתארך ולא כשנמשח. י"ל לעולם אימא לך שמאז בשעה שנמשח נתארך אלא ששאול לא נתפעל אלא ע"י שבאו לו בכיון כאילו עשויים לו. ולזה נתן עיניו בו. וזהו קרוב לפשוטו {{ממ|כלי יקר}}:

'''בו אני שמח כו' שמח לבי.''' אפשר דרש ליה ישמח לב על שמן המשחה כד"א {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז#|משלי כז]]}}. שמן וקטורת ישמח לב {{ממ|[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]]}}:

'''לכן שמח לבי כו'.''' י"ל שבפסוק זה נרמז החמשה דברים. לכן שמח לבי זהו כנגד החכמה שהוא בלב כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/א#|קהלת א]]}}. ולבי ראה הרבה חכמה. וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ב#|משלי ב]]}} כי תבוא חכמה בלבך. ויגל כבודי זהו כנגד העושר שכבודו של אדם זהו עשרו. אף בשרי זהו כנגד הנוי והמראה. ישכון לבטח כנגד הכח שמי שהוא גבור שוכן בטח ואינו ירא מכלום:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>