עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כו/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''פתח אמרות ה' כו'.''' משום דק"ל באמור אל הכהנים ואמרת אליהם ב' אמירות למה לי לכן דרשו על ב' פרשיות כדמסיק בסי' ג' ומכיון דמייתי ליה מפרש ליה ברישא בשאר אנפי כדרך המדרש:

'''אמרות ה' אמרות אמרות ב"ו אינן אמרות בנוהג שבעולם.''' כצ"ל וכן הוא בפסיקתא דפרה ובילקוט וה"פ מדאכפל למימר אמרות ב' זימני תרתי אשמועינן. חדא דאמרות ה' אמרות נאמנות שלא כמאמרות ב"ו שאינן בטוחות ועל זה אמר בנוהג שבעולם כו'. שניה שהן טהורות ועל זה אמר מצינו שעיקם הקב"ה ח' אותיות:

'''למה הוא אמת כו'.''' כלו' למה דבריו בטוחים מפני שהוא חי לעולם וקיים לעולם ואינו כב"ו שימות ואבד דבורו. ובירוש' ריש סנהדרין פ' המפרש שאמת ר"ת אלהים מלך תמיד:

'''שעיקם.''' ר"ל שמלבד שהאריך הכתוב עיקם לכתוב שלא כדרך. דהיינו אשר איננה טהורה הוא השלילה. דה"ל לומר מן הבהמה הטמאה כי אורחיה בכתוב {{ממ|רש"א}}:

'''שתים ושלש תיבות כו' הה"ד ומן ההמה כו'.''' הנה בכאן יש ג' תיבות מיותרים דה"ל לומר ומן הבהמה הטמאה וכתיב מן הבהמה אשר לא טהורה היא. א"כ קשה אמאי קאמר שתים. אפשר שסמך על הפסוק שהביא לעיל ומן הבהמה אשר איננה טהורה דשם מיותרים ב' תיבות. והכי קאמר בעל המאמר ובמקום אחר [היינו בב"ר פ' ל"ב סימן ד'] אמרו בשם ריב"ל מצינו שעיקם ב' וג' תיבות בתורה. ונקט ב' וג' למכלל ב' הפסוקים כמו שכתבתי התם. ואמר פעם בלשון זה ופעם בלשון זה. להורות שאין הקפדה באותיות או בתיבות. וספר אות אמת מוחק כאן מלת שתים רק גורס ובמקום אחר מצינו שעיקם שלש תיבות בתורה:

'''ומן הבהמה אשר לא טהורה היא.''' הטמאה אינו אומר. כצ"ל {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>