עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/כה/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''צל וחופות כו'.''' דהיינו מחזיקים ביד ת"ח אצל ת"ח. כלומר ששכרם שוה או קרובים זה לזה כמסובים בסעודה זה אצל זה. ונקט צל וחופות על דרך משל כדכתיב ועל מקראיה ענן יומם וגו' כי על כבוד חופה וסוכה תהיה לצל יומם:

'''ואית ליה ג' קריין.''' ויש לו ג' פסוקים לראיה:

'''אשרי אנוש יעשה זאת.''' הוא הלומד התורה שנקראת זאת שנאמר זאת התורה וגו'. ובן אדם יחזיק בה זה שמחזיק ידי לומדי תורה:

'''שמעון אחי עזריה אומר משמו.''' לא שהלכה היתה נאמרה בשם עזריה כדמשמע מאגדה זו. שתיבת משמו הוא ט"ס כי שמעון אחי עזריה נזכר במשנה בפ"ק דזבחים ובפ"ה דטהרות ולא קאמר משמו. אלא כוונת המדרש מדיחס לשמעון על עזריה אחיו הקטן ממנו ש"מ גדול שכר המחזיק כמו שמסיים שנקראת הלכה על שמו פי' שאומר הלכה דהיינו שמעון נקרא על שמו של עזריה. ונמצא שמו של המחזיק נזכר בהלכה:

'''לפיכך נקרא הפסוק על שמו.''' בעל אות אמת הגיה נקדם בפסוק. ואין צורך דה"פ דבמה שאמר ולזבולן אמר ולא קאמר ולזבולן ויששכר נקרא הפסוק על שמו שתלה הכל בזבולן כאילו הוא לבדו המתהלל כאן. ופי' הכתוב שמח זבולן ממה שיששכר באהליך כדלעיל בב"ר פ' צ"ט:

'''יוצאין למלחמה ונוצחין.''' ואין זה אלא בזכות שמחזיק ביד יששכר שיעסוק בתורה כדכתיב התם ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. והזכיר זה כאן סייעתא למה שאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לומר שאפילו בענין המלחמה בלי כוונה נותנת חיים ותציל ממות:

'''דרש ר' יהודה בן פדיי'.''' כצ"ל וכן הוא בתנחומא שמיני סי' ח'. שלכן א"ל בר קפרא להלן רבי יהודה בן אחותי כדאי' בכ"מ שהיה בן אחותו של ב"ק:

'''מי יגלה עפר כו'.''' דרש סיומא דקרא שאמר יהיו לכם ערלים. מלת לכם דייקא לכם ולא לאדם הראשון שלא המתין אפילו שעה א' מלאכול מעץ הדעת. והוא צווה שלא לאכול. ואתם תהיו ממתינים ג' שנים מבלי לאכלה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>