עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/יא/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''עלה בידינו מן הגולה.''' פי' קבלנו מחכמי גלות בבל {{ממ|זית רענן}}:

'''וחמשה הן כו'.''' הנה כל סימן זה פירשתי כבר בב"ר פ' מ"ב סי' ד'. והכא לא באתי אלא לפרש בקיצור:

'''ברברים.''' תוגרמה תרגום ירושלמי ברבר. מעם לועז ת"י מעם ברבראי {{ממ|זית רענן}}:

'''שאין המלך נזקק למדינה כמו שהיה.''' למוד אם יהרגו את אוהבו. כצ"ל {{ממ|[[אות אמת על ויקרא רבה/{{כאן}}|א"א]]}}:

'''ונברכו בך.''' ודרשו חז"ל אפילו ספינות שבים נתברכו בשבילו:

'''גלגל עינו של עולם.''' ויהיה פי' עי' משפט עין העולם העושה משפט:

'''עין שעשתה מה"ד.''' בענין סדום. שהפך בזכותם ואמר השופט כל הארץ וגו' וכן דרכו תמיד כדכתיב כי ידעתיו וגו':

'''לפדגוג.''' פי' אומן המגדל את בני המלך:

'''אם אין תישים.''' כי אין מי שיפרה וירבה הצאן. והצאן הנמצאות יכלו מעט מעט:

'''אין רועה.''' פי' אין רועה את הצאן:

'''אין עולם.''' כלו' שלא יתנהג העולם כראוי כי לא ימצאו עדר הצאן הצריכות לעיקר צורך המדינה:

'''אין ב"כ וב"מ.''' ולא ימצא מקום מוכן שתחול השכינה על איזה איש:

'''צור תעודה.''' כלו' שאחז צרר וקשר והסגיר התעודה זה בתי מדרשות שהם מקום בית ועד לתורה כדי להיות חתום תורה בלמודי להשכיח התורה מישראל ולסלק השכינה מישראל {{ממ|[[נזר הקודש על ויקרא רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}}:

'''וחכיתי לה' המסתיר כו'.''' והוא שישעיה בא שוב לנחם את כנסת ישראל שלא תתקיים מחשבת רשע זה להשכיח את התורה מישראל כי אי אפשר להיות שום דבר מעכב למנוע התורה מישראל. ועל זה אמר וחכיתי לי"י המסתיר פניו מבית יעקב שאין לך שעה קשה לישראל שהקב"ה עמם בכעס וזעם כאותה שעה שכתיב בה ואנכי הסתר אסתיר פני מהם. כי בהיותם בהסתר פנים פני השגחתו הם מעותדים לכל מקרה ופגעים רעים. ואעפ"כ גם על אותה שעה ופרק נאמר שם בכתוב כי לא תשכח מפי זרעו. ומזה ראיה ברורה שלעולם אין התורה משתכחת מישראל אפילו בשעת זעם. וע"ז אמר ומאותה שעה קויתי לו כלו' מאותה שעה שהיא קשה מאד קויתי לו תמיד. שהרי אם בשעה היותר קשה הבטיח ה' כי לא תשכח התורה מפי זרעו כ"ש בשאר זמנים {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] ו[[נזר הקודש על ויקרא רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}}:

'''התחילו הכל צווחין ווי.''' ואע"ג שאמר ישעיה שלא יועיל כוונתו. מ"מ עכ"פ מחשבתו של אותו רשע הועילה במקצת לפי שעה לבטל תורה הרבה מישראל בהיותו אוחז ב"כ וב"מ לכן צווחו ווי. כי קיום כל העולם אינו אלא ע"י התורה כדכתיב אם לא בריתי וגו' {{ממ|[[נזר הקודש על ויקרא רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}}:

'''וכיון שהגיעו לפסוק כו'.''' אגב אורחיה אשמועינן הכא מ"ט שרפה כקרוא ד' דלתות ולא קודם או אח"כ. וס"ל דהמגילה ששרף היתה מגילות קינות. ודלתות היינו פסוקים. ולכן בפסוק החמישי התחיל לשרוף לפי שנאמר שם היו צריה לראש אז כעס שתסור המלכות ממנו. אבל בפסוקים הראשונים לא חשש. דקאמר בהו ואנא מלכא כדאי' בגמרא. כלו' אע"פ שכתוב ישבה בדד וגלתה יהודה לאו לגמרי קאמר אלא ברובה ודרך גוזמא קאמר קרא והוא עדיין ימלוך על הנשארים:

'''כיון שראו כן התחילו צווחין ווי.''' כי ע"י מעשה יהויקים תחתם הגז"ד בחורבן בהמ"ק אשר היא צרה כוללת לכל ברואי עולם:

'''מקטף בעוללות.''' פי' להכרית העוללות והם פירות הקטנים שעדיין לא באו לידי גדולם:

'''מזנב באשכלות.''' פי' לחתוך פירות הגדולים עם הענפים:

'''החרש והמסגר אלף.''' שהגלה נבוכדנצר אותם. והם החכמים או היועצים. והיינו אשכולות שהם עיקר הכרם. וחשב נ"נ שימותו כולם בטלטולם וישתכח תורתם:

'''זה וזה אלף.''' פי' שניהם יחד הם אלף:

'''הבוליותים.''' פי' שרים שהכל נשמעים להם ופתחו ואין סוגר:

'''אלו ת"ח.''' ואיקרו חרש ומסגר כדאמר בפ' המגרש בשעה שפותחין בד"ת נעשו הכל כחרשין. ובשעה שסוגרין שוב אין פותחין:

'''לקעקע ביצתן.''' פי' לעקור שרשן ועיקרן:

'''בעא למזבן בכל בעיתא.''' הוא פי' על לקעקע ביצתן. בעיתא הוא תרגום ביצה שאמר בסמוך לקעקע ביצתן. וה[[רד"ל על ויקרא רבה/{{כאן}}|רד"ל]] כתב וז"ל בעי למזכי בכל ביעתא כצ"ל והוא פי' לקעקע ביצתן. וענינו ליטול כל בצי ואפרוחי העוף ואינו מניח כלום לקיום המין. ולשון למזכי הוא כזוכה מן ההפקר כאסוף בצים עזובות עכ"ל:

'''ליפס.''' מס:

'''גבאי טמיון.''' פי' גובה מס לאוצר המלך:

'''עבדא פלגא כו'.''' פי' פשרה וחלוקה. ואמר כל מקום שנא' ויהי ברוב מקומות הוא צרה. ובא למעט מקומות עכ"פ אין שמחה. אבל והיה הוא בהיפך ברוב מקומות הוא שמחה ובמיעוט עכ"פ אין צרה:

'''אדם.''' פי' אדה"ר:

'''וימנע מרשעים אורם.''' והמ"ם הוא מ"ם הסיבה שבשביל הרשעים נמנע אף מצדיקים. אי נמי כפשוטו דמרשעים לבד מנע שכיון שהצדיקים לבסוף יזכו בה שלהם מתוקנת לא הוי מניעה לגבייהו:

'''נמלחו.''' ענין השחתה וכליון. כמו {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לח#|ירמיה לח]]}} ובלוי מלחים:

'''החרדל.''' שאינו נאכל מצד חריפותו צריכין להמתיקו:

'''ותורמוסין.''' הוא מין קטניות שאינו נאכל מפני מרירותו צריכין להמתיקו. שמתבשלת ז' פעמים ואח"כ היא מתוקה ע"י תיקון כדאי' במסכת ביצה פ' אין צדין:

'''אותה רשעה.''' פוטיפרע. שעל ידי היותו מוצלח. וכל יש לו לרבו. מסר בידו. חשבה פוטיפרע שתפיק רצונה שהוא ברשותו ואין דורש מעשיו. וע"י זה נתגלגל ששמו אותו בבור:

'''איפופסין.''' פי' גמול. ובזה נתכפרה עונותיהם כמו שנאמר תם עונך בת ציון שאלולי חורבן הבית לא היה נשאר ח"ו מישראל שריד ופליט. וכדאמרינן מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך קינה לאסף מבעי ליה. אלא אמר מזמור על ששפך חמתו על העצים ואבנים. שאלולי כן לא היה נשאר ח"ו שריד ופליט מישראל {{ממ|[[נזר הקודש על ויקרא רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}} וגם צרת גלות לא חשיבה צרה כלל כיון דעל ידו יכופר עון. כמו שלא יצטער הלוה בפריעת חוב המלוה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>