עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/י/ט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''עשה כמין גבעה.''' משום דק"ל כי היכי דקאמר פר החטאת ה"ל למימר ואת איל העולה ואיל המלואים כמ"ש בפר שהזכיר מעשיהו. ולהכי משני שאמר שני האילים לומר שהעמיד שניהם יחדיו עם הפר ועשאן כמין גבעה. ואילו כתיב ואת איל העולה ואיל המלואים הוה אמינא כל חד לעצמו העמידן. וטעם הגבעה מפני שהמעשה הזה מהמלואים לגדל ולרומם את אהרן ובניו ולכן שם כגבעה גבוה לפניהם שסימנא מילתא היא. וגם שישגיחו הרואים במעלתם ויזהרו בכבודם:

'''כמין גבעה כו'.''' שדרך הגבעה להיות משופעת מכאן ומכאן:

'''הדין דחפין כו'.''' ר"ל דמלא חפניכם אמר רחמנא למשה ולאהרן. הרי ד' חפנים. והחופן הוא פי שנים בקומץ. דהחופן הוא ממלא ידו. והקומץ אינו אלא חופה ג' אצבעותיו עד שמגיע לפס ידו. הרי שהארבע חופנים של משה ואהרן הם שמונה קומצין. ואח"כ נכנס דרך נס כל השמונה קומצין בחפנו של משה כדכתיב וזרקו משה השמימה וכל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא ביד אחד. וזהו שא"ר הונא כאן לא דמי הדין דחפין להדין דקמיץ [פי' שאינו דומה זה שלוקח בחפנו לזה שלוקח בקומצו] הדין דחפין תרין הדין דקמיץ [פי' זה שלוקח בחופן הוא נוטל כפלים מזה שנוטל בקומץ] ארבע חופנין תמניא קומצין [פי' שארבע חופנים של משה ואהרן הם שמונה קומצין]:

'''מספיק.''' ע"י נס שיחזיק. וכתב הידי משה שהגירסא הנכונה היא והקב"ה מהפך. פי' שמהפכו לשחין. וכן אי' בש"ר:

'''וכל ישראל עומדים.''' פי' ה[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] שכולם היו בעזרה ביום הכפורים (וע' מ"ש בב"ר פ"ה סי' ו' בשם הנזה"ק. ולכאורה כאן אי אפשר לפרש כן שהרי כבר אמר כאן ואת כל העדה הקהל כו' אלא זה אחד כו'. ואפשר שמקודם אמר שאין אפשר שכל ישראל יהיו עומדים לפני הפתח. ואח"כ אמר שבלא זה יש ג"כ נס שאין אפשר אפילו בעזרה יעמדו כולם):

'''פני הסלע.''' משמעו שכל אחד ואחד היה עומד בפני הסלע ממש {{ממ|[[מתנות כהונה על ויקרא רבה/{{כאן}}|מת"כ]]}}:

'''זקפן.''' העמידם:

'''שמן.''' הוא מלשון שימה. ובב"ר פ"ה גרס צמדן. ופי' הושיבן כל אחד אצל בן גילו זקן אצל זקן ובחור אצל בחור. ולפ"ז בא ר' אחא להגדיל הנס שנמצא מקום מוכן לכל אחד במדרגתו ולא היו בערבוביא:

'''צמצמן.''' פי' שהיה המקום מחזיקם בצמצום לא פחות ולא יותר. וזה כדי שלא יהיו דחוקים וגם לא מרווחים כדי שיכירו ויתנו לב בנס שהיה המקום כמדתם ממש:

'''בזאת תדעון כו'.''' דבזאת משמע בנס העומד לפניהם. דכל זה מורה באצבע:

'''אף בבהמ"ק כן.''' משום דמשכן לא הוי אלא לפי שעה בז' ימי המלואים. לכן אמר אף בבהמ"ק היה כן פי' היה כן תמיד בשעת התפלה דהתם הוי קדושה טפי דקדושתו קדושת עולם:

'''עומדים צפופים.''' מלשון ויצף הברזל. שמרוב הקהל שהיו בעזרה היו נדחקים איש באיש עד שהיו רגליהם נטולות מהארץ ועומדים באויר {{ממ|רש"י}}. והרמב"ם והערוך פי' צפופים דחוקים:

'''ד"א בין כל אחד כו'.''' ובב"ר פ"ה אי' ד"א לכל אחד ואמה מכל צד. ופירושו משום דהשתחויה בפשוט ידים ורגלים היה צריך ד' אמות לקומת האדם. ואמה מכל צד שיהיו רחוקים זה מזה ולא ישמעו תפלתם ויטרדו זה את זה. או כדי שלא יתבייש החוטא מהתוודות על חטאיו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>