עריכת הדף "עץ יוסף על ויקרא רבה/א/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''רבי אבהו פתח ישובו כו'.''' רצה לומר דויקרא אל משה אתא למימר דשם שקראו בת פרעה עדיף מכולהו כדלקמן בפירקין ולהכי מייתי האי קרא דדריש ליה בגרים וקאמר ששמות הגרים חביבים לפני ה'. וה"ה נמי שהשם שקראו בת פרעה שנתגיירה היה חביב לפני ה':

'''אלו הגרים.''' דמדכתיב ישובו משמע דעד השתא לא היו יושבים בצלו ועתה שבו לשבת בה. ע"כ דאיירי מגרים דבמתן תורה ברחו האומות משבת בצלו של הקב"ה כדאי' בחזית גבי בצלו חמדתי וישבתי. להכי קאמר שעתה ישובו וירצו לשבת בצלו כמו שהיתה הכוונה האלהית במ"ת שקרא לכל האומות אליו ולא רצו {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] וע"ש}}:

'''עיקר כישראל.''' שהקישן הכתוב לישראל כדאי' בבמ"ר פ"ח. והתם דגרסינן בישראל בבי"ת טעות סופר הוא {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''המד"א דגן בחורים.''' כלומר כיון דישראל איקרו דגן מקיש להו לישראל. וכן יפרחו כגפן דישראל איקרו גפן. ועיין ב[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]:

'''יחיו דגן בתלמוד כו'.''' כטעם שאמרו בספרי הדגן זה התלמוד תירוש זו אגדה. ומשום דבעודם בגיותן לא יוכלו להבין בתורה כדאיתא בשמ"ר פ"ל. לה"ק דהשתא יזכו לתלמוד ואגדה:

'''שמותן של גרים.''' שלהיות שם הגר נזכר בלי יחוס בית אב. אמר שעכ"ז הוא חביב. שיסתכל ה' בו. ולא בשרשו. כענין היין שהעץ שהוא יוצא ממנו גרוע מכל העצים בקומתו ואיכותו כי לא יצלח לכל מלאכה וכמשה"כ מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה. ועכ"ז היין חביב מצד עצמו ומתנסך על גבי המזבח {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''ולמה נקרא שמו לבנון ע"ש ההר הטוב.''' זה הלשון אינו מכוון כי לא נתן טעם למה נקרא לבנון משום דכתיב ההר הטוב וגו' דאכתי צריך לתת טעם למה נקרא לבנון ולומר כהני טעמים דבסמוך. ואם לא בא לומר אלא שפי' לבנון היינו בהמ"ק דומיא דההר הטוב הזה והלבנון. ה"ל למימר ואין לבנון אלא בהמ"ק כמד"א ההר הטוב כמ"ש בב"ר פ' ט"ו ולקמן בבמדבר רבה לא מייתי האי לישנא {{ממ|[[יפה תואר על ויקרא רבה/{{כאן}}|יפ"ת]]}}:

'''שמלבין עונותיהם.''' ע"י הקרבנות שקרבין בו:

'''אם יהיו חטאיכם כו'.''' כלו' ראיה שכפרת החטא מכונה בהלבנה:

'''שכל לבבות כו'.''' דרש לבנון מלשון לב ובאה הנו"ן להגדיל ולאהוב הענין. ולכלול את כל הלבבות כמו אותיות האמנתי"ו הבאה לתפארת הענין {{ממ|עיין יריעות שלמה}} וכאילו אומר הוא לב שלנו. כלומר מקור החיות והשמחה כמו שהלב הוא מקור החיים באדם. כי הוא יפה נוף משוש כל הארץ כי טבע ארצה טוב מאד, ודעת רבנן מפני ששם עיקר ההשגחה האלקית שורה. שזהו מכונה בשם לב. כלב הנותן חיות לכל הגוף. ויען כי הוא מקור הלב לכן אמר לבנון במנין הרבוי:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>