עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/צח/יב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''גרמיו ברורים.'''  חזקים וברורים מתוך גסותם:

'''ברור עליו.'''  שהיו בני יששכר חכמים גדולים כדכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים. ותלמודו ברור לו שלא היה מסופק בדברים. א"נ שכל רואיהם יכירום שהם חכמים ואמרו עם חכם זה כמו שהחמור עצמותיו ניכרים לעין:

'''שהם יושבים לפניהם בארץ.'''  כדתנן בסנהדרין דג' שורות של תלמידים יושבים בקרקע לפני הסנהדרין. והיינו בין המשפתים כד"א אם תשכבון בין שפתים כדלקמן פ' צ"ט:

'''זו התורה.'''  ונקראת מנוחה כמ"ש ומנוחה לא מצאתי כדאיתא בתנחומא:

'''זו התורה ארוכה מארץ מדה.'''  ואע"פ שארוכה מארץ קראה ארץ לפי שאין נראה במוחש דבר גדול ממנה ואין מראין לעין אלא מה שיכולה לראות. ועיין ביפ"ת וב[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]:

'''אלו מאתים ראשי סנהדראות.'''  ועל ידי שטורח משא הצבור עלייהו נקראו עבדים כמ"ש בפרק כהן משיח גם אם תהיה עבד לעם הזה:

'''שהיה משבטו של יששכר כו'.'''  עם תיבת וכו' מרמז על תשלום ענין זה דיששכר המבואר יותר לעיל פרשה ע"ב ע"ש:

'''שהיה משבטו של יששכר.'''  כדכתיב ראשיהן מאתים והיינו ראשי סנהדראות כדלעיל פ' ע"ב:

'''נמוך מכאן.'''  ששדרתו בולטת הרבה. משא"כ שאר הבהמות ששטח הצלעות קרוב לשטח השדרה:

'''כך בקעה מכאן.'''  וטעם בשורה זו לומר שיזכה בהר ובשפלה לפי שההר יפה מהשפלה לקצת דברים והשפלה יפה למקצתם:

'''עולה של א"י.'''  בהפרשת תרומות ומעשרות בהיותם בני תורה רובם ככולם וכדאמרי' בעלמא חזקה לחבר שאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן. אבל שאר השבטים שהיו רובן ע"ה נחשדו בכך שבעבור זה תיקנו חכמים מעשר דמאי וכנודע. ולכן אמר על בני יששכר ג"כ ויהי למס עובד דהיינו כלפי הכהנים והלוים והעניים לתת להם חוקם הראוי להם כנותן מס למלך {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''לא הניחו יתירות.'''  כאן כתב יתירות. ולעיל סוף פרשה ס"ב גרסי' יתידות והוא ע"ש הכתוב והיו לשיכים. והיינו יתידות. וכל השבטים הניחו שארית מהגוים שארצותם נפלו בחלקם כדמפורש בכתוב. אבל ביששכר לא כתיב הכי נראה שלא השאיר שריד. והיינו למס עובד שטרח מאד כעובד למס להוריש כל אויביו. ואע"ג דבדן נמי לא כתיב שהניחו יתירות. מ"מ הא אשכחן שלקחו את ליש אחר מות יהושע:

'''אף שבטו של יששכר הניחו יתירות.'''  מדכתיב לא אגרשנו מפניך בשעה אחת פן תהיה הארץ שממה. ופשיטא שלא היה שבט יששכר גדול משאר כל השבטים ליישב כל הארץ מתחלה:

'''אלא שהיו בעלי מסים.'''  כלו' שאר השבטים אע"פ שמתחלה הניחום שם ע"מ להיות להם למס עובד מ"מ לאח"ז הרבה מהם מרדו בם והיו להם לשיכים וליתדות. אבל העמים אשר ישבו בגבול בני יששכר נשארו להם תמיד למס עובד ולא ערב לבם לפרוק עול מפחדם ואימתם ונתנו תמיד מסים כפי מה שנשתעבדו בתחלה בזמן כיבוש הארץ. והיינו דקאמר הם בעלי מסים היו כמו שנשתעבדו משא"כ בשאר השבטים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}. ובירושלמי הגי' מעלה מסין הוו כמו שנכבשו ור"ל לענין קדושת הארץ דינם כמו שנכבשו {{ממ|הרד"ל}}:

'''והיה שבטו של יששכר נוטל מהם ומפרש בים.'''  עיין מת"כ והאב"א שכתבו שהגירסא הנכונה היא שהיה שבטו של יששכר נוטל מהם על החמור ומביאן לזבולון וזבולון נוטל מהם ומפרש בים. וכן נכון כי שבט יששכר היו עוסקים בתורה ולא במסחר כמבואר בסמוך ובכ"מ. וכן נאמר שמח זבולן בצאתך {{ממ|לפרגמטיא}} ויששכר באהליך {{ממ|אהלי תורה}} ופירוש הכתוב לפ"ז יששכר שפירותיו גסין כעצמות החמור שנטל מהם זבולן ומוליכם ומרביצם מעבר לים. המשפתים ל' שפת ים. ודרש ג"כ חמור גרם כדלקמן:

'''יששכר חמור לגרמיה.'''  כלו' שהחמור גרם לידתו כדלקמן פ' צ"ט וקמ"ל שהקב"ה סייעה באותה מעשה להטות חמורו של יעקב לאהל לאה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>