עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/צח/ב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''זה גורלו של יוה"כ.'''  מפרש לה מתחילה בגורל יוה"כ שהיה בכוונה רצויה מאת ה' להיות הגורל לי"י עולה בימין בהיותם עושים רצונו ש"מ וההיפך בהיפך ח"ו. ותו מפרשי ליה בגורל השבטים בחלוקת הארץ שהיה ע"פ ה' שהרי הגורל היה מדבר לומר אני חלקו של פלוני וכדלקמן בבמדבר רבה פ' כ"א:

'''ויקרא יעקב לאל.'''  דה"ל למימר ויקרא יעקב לבניו או ויקרא יעקב את בניו. אלא דרמיז ביה למימר ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו. ופירש ויקרא תפלה כמו אקרא לאלהים עליון. ואל בסגול כמו בצר"י. ור"ל שקרא והתפלל לה' שיהיה עם בניו בברכתו להשגיח בהם ולשמוע בתפלתם:

'''זימנו לבניו.'''  פי' שיהיה ה' מזומן מיד לשמוע בקולם ע"ד והיה טרם יקראו וגו':

'''עשאו אפטרופוס על בניו.'''  ר"ל שאפי' בזמן שאינן הגונין ואינם קוראים אותו יהיה ה' מרחמם כאפטרופוס היתומים שמספיק להם צרכיהם בקטנותם שאינם יודעים לשאול {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''האספו מארץ מצרים.'''  שהוא יעוד על הגאולה גאולת מצרים שבהיותם מפוזרים בארץ מצרים אמר האספו והקבצו יחד לרעמסס לצאת משם יחד ביד רמה כדכתיב ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכתה. וכה"ג נמי דריש לה בגאולה העתידה שאמר האספו מעשרת השבטים והקבצו יחד למקום יהודה ובנימן ומשם יעלו יחד למלחמת ב"ד {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''צוה אותן להיות כו'.'''  משום דכתיב בתריה ושמעו בני יעקב כי שמיעה זו מה טיבה. לכך אמר שגם זה הוא אזהרה לדורות לעשרת השבטים שצוה אותן להיות נוהגים בשבט יהודה ובנימן בכבוד כקטן החולק כבוד לגדול כי יהודה ובנימן עיקר ועשרת השבטים טפל:

'''הטהרו.'''  מעבירות או מטנופת עכו"ם וע"ד הסירו את אלהי הנכר והטהרו:

'''הטהרו המד"א ויאספו אל ירושלים ויטהרו את הלשכות.'''  כ"ה גי' רוב המדרשים אבל לא נמצא מקרא זה בתנ"ך. והיפ"ת גרס ויאספו בני המשוררים ומן הככר סביבות ירושלם וגו' ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם. ונמצא כאן ל' אסיפה ול' טהרה. אולם בתנחומא הגיר' פשוט ומבורר האספו ואגידה לכם א"ר פנחס הכהן מהו האספו הטהרו כענין שנא' תסגר מרים שבעת ימים ואחר תאסף {{ממ|במדבר יב:יד}} והיא הטהרה מצרעתה. וכ"ה גי' הילקוט כאן:

'''חברו כתיב.'''  לומר שיהיה כולם כאיש אחד. ואע"ג דכתיב שיקח ב' העצים והיו אחד בידו שמעינן שיהיו לאחד. היינו שלא יחצו לב' ממלכות כמו שהיו תחלה יהודה ואפרים. אבל היה אפשר שיהיה בין היחידים שנאה ותחרות כדרך העולם. אבל מדכתיב חברו משמע שיהיו כולם באהבה כאיש אחד {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''נעשו בני ישראל.'''  פי' אם נעשו:

'''התקינו עצמן לגאולה.'''  והכי נמי ה"ק האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית שע"י האסיפה יזכו לגאולה שבאחרית הימים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ר"ס אמר מפלת גוג הראה להם.'''  דס"ל דפירוש אשר יקרא אתכם ל' מקרה וצרה. כמו וקראת אתכם הרעה. והיינו גוג שבא על ישראל לשלול שלל ולבוז בז. והודיעם זה יעקב לבשרם שלא ייראו רע. שבידם יפלו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''ר"י אמר בנין בהמ"ק הראה להם.'''  ס"ל דפירוש אשר יקרא ל' קריאה והכרזה והיינו ביהמ"ק שעל ידו יקראו הכל בשם ישראל ויחפצו לבוא אצלם כאומר לכו ונעלה וגו' אל בית אלהי יעקב. והודיעם זה לפי שהוא הכבוד הנפלא וההצלחה המקוה כדי לבשרם בטוב ה' {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''לגלות להם את הקץ.'''  שצדיקים היו השבטים וכל הדור ההוא והיה יעקב בטוח בהם שאע"פ שהקץ הוא לאורך ימים לא ישובו מאחרי ה'. ומ"מ נתכסה ממנו כדי שלא יודע לבאים אחריהם ורבים יתיאשו אילו ידעו שהוא לעתים רחוקות:

'''ואתה דניאל סתום וחתום.'''  אלמא שנגלה לו מדמזהיר לו שלא יגלה. ומדכתיב בתר הכי ואני שמעתי ולא אבין ויאמר לך דניאל כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ. שמעינן שנתכסה ממנו:

'''מלמד שבא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו.'''  דאל"כ פתח בהגדת אשר יקרא אתכם באחרית הימים ומסיים ראובן בכורי אתה והלא אין זה הגדת מה שיהיה באחרית הימים. אלא שנתכסה ממנו והתחיל לומר דברים אחרים:

'''משל לאוהבו של מלך.'''  אין משל זה מדברי ר"י הנזכר. דלפי משל זה לא נתכסה ממנו הקץ. אלא מפחד המלך ובושתו שתק מהדבר. ונראה דה"ג ד"א משל כו' {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''נפנה.'''  נפטר ופונה והולך והניח חיים להנשארים:

'''מסטורין.'''  דבר סתר. ולפי המשל הזה נראה שגלוי הקץ כהולך רכיל מגלה סוד בלתי ישר הגלותו בעיני המלך. ולכ בהביטו פני המלך נזור אחור מפני היראה או הבושה. וביאור המאמר כדלעיל:

'''הוו זהירין.'''  וזה אומרו ושמעו אל ישראל אביכם וכדר' יהודה דמפרש ושמעו לאל ישראל אביכם:

'''כך היתה עדתו של קרח כו'.'''  עד סוף הסימן אין לזה קשר פה וכבר כתב באב"א שטעות נפל בהעתק. ומקום מימרא זו היא לקמן בפרשה זו גבי כיון שבא משה התחילו מקרבו. וכן כתב המת"כ וכנ"ל עיקר {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>