עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/עח/יב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''מה פני אלהים דין כו'.''' הכוונה כי הנותן מתנה לאחד הוא בג' פנים. או מפני שהמקבל נצרך. או דרך פיוס על חטא שקדמהו. או דרך הכנעה וכבוד ולפי שעשו דחה הטעם הא' באומרו יש לי רב. אמר יעקב כי עוד לי ב' טעמים. הא' כי הוא כעומד לדין שהיה לו דין עליו ועכ"ז ותרצני ולכן ראוי לי לפייס במנחה. והשני דרך הכנעה מה פני אלהים כו'. כי כן היתה עולת ראיה להראות השתעבדות לה':

'''מה פני אלהים דין.''' דהיינו הנצב לפני ב"ד. כי בקרב אלהים ישפוט:

'''כמה יגיעות יגעתי כו'.''' ר"ל שאף שלפי ערכך היא מתנה מועטת. מ"מ לפי גודל צערי ויגיעתי שהיה לי עד שבאת לידי. יהיה נחשב לפניך כמרובה. ותקבל ממני בסבר פנים יפות:

'''אשר הבאתי אכ"כ.''' כצ"ל וכן הוא בילקוט:

'''אלא אשר הובאת.''' מבנין שלא נזכר שם פועלו מי המביא:

'''מתחמא חזר וידיה פשוטה.''' היה מתראה כחוזר לאחוריו שלא לקבל. וידו פשוטה לקבל שהכיר יעקב שלבו בל עמו והוא חפץ ורוצה בהפצרה להפציר בו כדי לקבל. לפיכך הוצרך למלאות רצונו ויפצר בו ויקח. ואהא מסיק ומייתי הא דכתיב מתרפס ברצי כסף וגו' דקאי אזרע עשו כדאיתא בפרק ערבי פסחים:

'''מתיר את הפס.''' כלומר פושטה:

'''ר"ל סליק כו'.''' דרבינו הוא ר"י נשיאה נכדו של רבי וספור מעשה זה לראיה למה שאמר דעשו אוהב ממון שכן היה מצטער ר"י נשיאה מבני מלכות רומי שהיו נוטלים ממנו תמיד:

'''א"ל צלי עלי.''' ר"י נשיאה אמר כן לר"ל כי ע"י שהיה נשיא היו מאנשי המלכות נמצאים תמיד אצלו ומבקשים ממנו מתנות:

'''לא תסב מבר נש כו'.''' שלא תקבל מתנות משום אדם ואז לא יקחו ממך כלום. כי לא יאונה לצדיק שיאכלו זרים כחו:

'''מן דיתיב גביה כו'.''' כשהיה יושב אצלו באת אשה אחת ונושאה מתנה קערה אחת וסכין מונח בתוכה. והיה נוטל את הסכין והחזיר לה הקערה. דיסקרין פי' קערה:

'''בלדר.''' מושל בחצר המלך המוליך כתבים:

'''וחמא כו'.''' וראה אותה סכין וחמדה ולקחה:

'''בפתי כו'.''' לפנות ערב חזר ר"ל והלך לשאול בשלומו של רבינו. וראה אותו שוחק:

'''ההוא סכינא דחמית יתיה.''' פי' אותו סכין שראית אותו אצלי היום:

'''חד עם דארעא.''' הזכיר היותו ע"ה ללמדנו כי אין לבזות דברי שום אדם אלא לקבל האמת ממי שאמרו. וגדולה מזו שאין מתביישין מלומר הלכה בשמם ברבים. וטעם מאמר זה כאן כי לא יקשה בעינינו למה מה' היתה זאת שילקה יעקב בגופו ובממונו:

'''את אמרת כו'.''' תאמר אותו משמי בצבורא:

'''אלא ישיבו.''' דמשמע מה שנטלו ממנו:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>