עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/ע/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''גוי אחד שאליה כו'.''' זה השואל היה מכת שאינם מאמינים בתורה שבע"פ אלא בתורה שבכתב לבד. ולזה בא לפקפק על קבלת החכמים האומרים שפדיון פטר חמור הוא אף בגדי. ובא ר"מ לברר לו הדבר מתוך הכתוב {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}. ומייתי ליה הכא איידי דבעי לאתויי שאלת הכותי לר"מ דבסמוך. לומר שדרכם היה לשאול לר"מ שהיו תשובותיו חביבין בעיניהם {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''מן הכבשים ומן העזים.''' ר"ל מכיון דכתיב תכוסו על השה שה תמים והדר כתיב מן הכבשים ומן העזים משמע דהיינו פירושא דשה. ודחי ליה השואל דדילמא לעולם אין שה אלא כבשים. ובפסח קאמר קרא דלאו דוקא שה אלא אפילו עזים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו כו'.''' ומתרגמינן תורין אמרין דרחלין וגדיין דעזים:

'''א"ל הפריש שבטו של לוי כו'.''' שכך היה קבלה בידם וכמ"ש שלא היו המצרים משתעבדין בהם כי יודעים היו שהם חלק ה' {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''והלא י"ד הם אפרים ומנשה כו'.''' ואע"ג דאפרים ומנשה הם במקום יוסף ואיך מנה יוסף וגם אפרים ומנשה. י"ל דס"ל דכיון דכבר חל מתחלה חובת מעשר על יוסף קודם שהקדיש את אפרים ומנשה במנין השבטים. גם הוא לא נפיק ולא נפטר ממעשר אפילו לאחר הקדש מנשה ואפרים כי אין דין תמורה במעשר ולפיכך נכנסו שניהם בכלל חובת מעשר {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''אוסיפתא מיא אוסיף קמחא.''' כלו' מאחר שהגדיל הקושיא ראוי יותר לבקש תשובה:

'''ואין קודש כו'.''' ונשארו עשרה והפריש מהם שבט לוי למעשר. והא דהפריש לוי ולא אחר מפני שראה שזה יותר מוכן לעבודת השמים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>