עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/ס/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''התיר זמומיהם.''' שבהמותיו של א"א היו יוצאות זמומות שלא ירעו בשדות אחרות כדלעיל פ' נ"ט סימן י"ג:

'''לא היו גמליו של א"א כו'.''' בתמיה וכי לא היו גמליו של א"א דומים במעלה לחמורו של ר"פ בן יאיר שנשמרה מן הדברים האסורים. ומ"מ אין זה תמיה קיימת. ולהכי לא חש ר' חייא להשיבו כי יש כמה תשובות בדבר וכמ"ש הרא"ם דהיכא דקביע הזיקא בעוברו בין השדות לא שייך הא. אי נמי אין סומכין על הנס {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]] ו[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}#|נזר הקודש]]}}. אבל המת"כ כתב בשם הרמב"ן שהיא תמיה קיימת ודעת ר' הונא ור"י ויפתח קאי על קשרי האוכף:

'''נסבוה.''' לקחוה ליסטים:

'''עבדת כו'.''' פי' עכבוה אצלם ג' ימים ולא טעמה כלום מפני שהיו מאכילין אותה דבר שאינו מתוקן. או שמה שבידם היה הכל מן גזל כי לחמו לחם רשע:

'''אמרין סופה מייתה כו'.''' אמרו הלסטים סוף שתמות ותסרח עלינו את המערה שהיו דרים בתוכה. נשוב נמסור אותה לבעליה שלחוה ונכנסה בבית אדוניה. כיון שנכנסה היתה צועקת ונוערת כמנהג החמורים ואמר פתחו לה ותנו לה מה שתאכל שיש לה זה ג' ימים שלא טעמה כלום מאכל. נתנו לה שעורים ולא היתה טועמת כלום:

'''תקנתוה.''' לנקותם מהאבנים ומהפסולת וכדאמרינן בחולין חבטינהו לא אכל נקרינהו לא אכל {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''אפיקתון דמאי.''' הוצאתם מעשר דמאי. שמא אותן שעורים לקחתם מעם הארץ וצריך לעשר אותם מספק. והא פשיטא דהחמור לא נביא הוה. ועוד דלאו בר מצוה הוא שלא יאכל בלתי מעושר. אלא לפי שהיה חמורו של אותו הצדיק נתן הקב"ה טבע לחמור באותה שעה שלא יאכל עד שיעשרו אותן. וכן קאמר דמחמרה על נפשה ר"ל שמנעה הקב"ה שלא תאכל בלתי מעושר מפני שר' פנחס היה צדיק גמור היה ראוי להחמיר שלא להאכיל את בהמתו בלתי מעושר לפנים משורת הדין {{ממ|תורת חיים}}:

'''לא כן אולפן.''' וכי לא כן למדתנו:

'''קרטיל.''' טנא:

'''אפשר ר' זעירא כו'.''' אפשר שיאכל אותם ר' זעירא ולא יתקן אותם במעשר קודם שיאכלם:

'''בין דין לדין כו'.''' בין כך ובין כך שהיו נושאים ונותנין בדבר נאכלו התאנים בעוד שהיו טבל:

'''תקנת אילין כו'.''' דרך שאלה א"ל תקנת אותם תאנים ששלחת לי:

'''אין הוון קדמאין כו'.''' עכשיו כבר נתמעטו הדורות ואין אנו אפילו כחמורו של ר"פ בן יאיר. ואע"פ שנמצא גם בדורות אחרונים בני אדם גדולים מאד במעלה. מ"מ באשר אין דורם זכאי גם הם יורדים ממדרגתם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}:

'''אין הוון כו'.''' אם היו הדורות הראשונים כמלאכים. אנחנו חשובים כנגדם כבני אדם. ואם היו הראשונים כבני אדם אנחנו חשובים כנגדם כחמורים:

'''יהבון לה שערי כו'.''' נתנו לה שעורים בעודן בטבל שלא מעושרים ולא אכלה אותם. ואנחנו אכלנו אותם תאנים בעודם טבל:

'''יפה שיחתן כו'.''' דלא ה"ל למימר אלא ויספר להם העבד את כל הדברים האלה. וכן מאי נ"מ ברחיצת רגליהם דכתבה קרא. אלא שיפה שיחתן:

'''טמא הטמא.''' דה"ל למימר טמא וכתיב ה' יתירה לרבות דם:

'''זה וזה.''' דהל"ל זה לכם הטמא וכתיב וי"ו יתירה לרבויי:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>