עריכת הדף "עץ יוסף על בראשית רבה/לא/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''בג' נתפרש''' עיקר הדרשה על מקומות שלא נתפרש שמאחר שבאיזה מקומות פירש א"כ אף במקומות שלא פירש בהכרח לומר שלא בא לסתום אלא לפרש וכמו שיתבאר:

'''דאעין דקדרינון''' בלשון יוני ורומיי עץ שטים. וכן תרגום עצי גופר דאעין דקדרוס {{ממ|מוסף הערוך}} והיפ"ת כתב דקדרינון שם מקום. והוא הרי אררט טורי קדרוס והעצים הנמצאים במקום הזה נקרא גופר:

'''גלבין דטינרי''' כך התרגום של חרבות צורים. ופי' גלבין אזמל. טינרי סלע קשה {{ממ|[[מתנות כהונה על בראשית רבה/{{כאן}}|מתנות כהונה]]}}. והטעם שצוה בצורים משום שהיו בדרך מקום סכנה. וברזל אינו מרפא מהרה {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

'''שרף ולא נתפרש''' ממה יעשה השרף:

'''זה משה''' כלומר שזה יצדק בו:

'''על הלשון''' בירושלמי [[ירושלמי/ראש השנה/ב/?|ספ"ב דר"ה]] אמר משה עיקרו לא נחש הוא. כלומר אף השרף עיקר שם המין הכללי הוא נחש דשרפים תואר לנחשים:

'''בלה"ק''' דכיון דשם נחשת נופל על לשון נחש ועשה כן ע"פ מה שאמר לו ה' עשה לך שרף על כרחך שדבר ה' למשה בלה"ק היה. כי אין נופל שם נחש על שם נחשת אלא בלה"ק:

'''העולם נברא בלה"ק''' כלומר לשון האדם בתחלת הבריאה. ומדור הפלגה נמשכו יתר הלשונות כי שם בלל הקב"ה שפתם:

'''גיני אנתרופי נברא''' כולם איש בלשונות מחולפות. ואין קורין בלשונות אלו הנקבה. גיניא. אנתרופי. גברתא. אבל בלה"ק נמצא שהזכר והנקבה נקובים בלשון אחד איש ואשה. למה שהלשון נופל על הלשון ששם אשה נגזרה מלשון איש. מזה נראה שבלה"ק היה מדבר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>